פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

מה שנכון נכון כתב:ר"ה לא.
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.

שטייגעניסט כתב:

מיללער כתב:א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

האין מנהג הגר"א לומר בכל מועד את השיר המיוחד לו?

מיללער כתב:

מה שנכון נכון כתב:ר"ה לא.
במוספי דשבתא מה היו אומרים אמר רב ענן בר רבא אמר רב הזי"ו ל"ך.

וא"כ למה אין אנו אומרים אותו על סדר התפלה?

בברכה המשולשת כתב:

שטייגעניסט כתב:

מיללער כתב:א. למה אין אנו אומרים בנוסח התפלות של מועדי השנה ור"ח השיר שהלוים היו אומרים על קרבנות המוספים בביהמ"ק כמו שאנו מזכירים את השיר של יום בכל יום ויום?

האין מנהג הגר"א לומר בכל מועד את השיר המיוחד לו?

אכן כן

מיללער כתב:מעניין, האם זה נדפס במחזורים? השיר של חג הסוכות מוזכר בבלי מס' סוכה בסופו, ושל ר"ה במס' ר"ה דף ל: איפה נכתב מה אמרו בשאר המועדים ור"ח?

מה שנכון נכון כתב:

מיללער כתב:מעניין, האם זה נדפס במחזורים? השיר של חג הסוכות מוזכר בבלי מס' סוכה בסופו, ושל ר"ה במס' ר"ה דף ל: איפה נכתב מה אמרו בשאר המועדים ור"ח?

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=646

סייג לחכמה כתב:דבר נפלא ראיתי בחתם סופר ביצה (ד:) וז"ל: ולמדנו עוד מסוגיא זו דר"ה, דביו"ט לא היו אומרים בתמידין אותן שירים שאמרו בחול באותו היום, חוץ מר"ה ור"ח שחרית, ואנחנו לא נדע מה אמרו, ומ"מ אנו נוהגים לומר בי"ט שיר של אותו היום כשחל בחול, מ"מ אין לומר היום יום פלוני שבו היו הלוים אומרים כך וכך דדובר שקרים לא יכון.
וזו כישטת המג"א או"ח קל"ב סק"ד דביו"ט בתמיד של שחר שינוי במקדש לשיר אחר, אבל דעת הטורי אבן ר"ה (ל:)דאף ביו"ט בשחרית אמרו שיר של חול, ועי' ברש"ש ר"ה (ל:)

מיללער כתב:בירושלמי שקלים (פ"ח ה"ד) מוספי שבת מוספי ר"ח מי קודם ר' ירמיה סבר מימר מוספי ר"ח קודמין חייליה דר' ירמיה מן הדא שירו של שבת ושירו של ר"ח שירו של ר"ח קודם, א"ר יוסה שנייה היא תמן דאמר ר"ח בשם ר' יוחנן כדי לפרסמו ולהודיע שהוא ראש חודש. כיצד היה עושה שוחט מוספי שבת ואומר עליהן שירו של ראש חודש וכו'

ותוכן הסוגיא מבואר גם בבלי סוכה (נד:) אלא שאין שם המסקנא שיש בירושלמי ששוחט את המוסף של שבת ואומר עליו שיר של ראש חודש, וכמובן כששוחט את של ר"ח אומר עליו השיר של יום השבת. ושורש הדברים מבואר שם דבוודאי קרבן מוסף של שבת קודם משום דתדיר קודם, אבל מכ"מ התקינו לשיר שיר של ראש חודש קודם כדי לפרסם ולהודיע שהוא ראש חודש.

וראיתי בהגהות שבירושלמי מהדורת ארטסקרול שכתבו שלשון 'שוחט' לאו דוקא הוא, שהרי השיר לא היו אומרים בשעת שחיטה אלא בזמן ניסוך היין.

ובאמת הרמב"ם (תמידין ומוספין פ"ו ה"י) פסק שאם חל ר"ח בשבת השיר של ר"ח דוחה את של שבת מכל וכל, ועיי"ש בכס"מ מקורו של הרמב"ם. ובמנ"ח (מצוה רצ"ט אות יד) תמה למה שלא יאמרו שני השירים אחד על כל ניסוך ונשאר בצ"ע. בכל אופן, לשיטת הירושלמי ששרו ב' השירים אלא שקדמה שיר של ר"ח לשיר של שבת כדי לפרסמה, ושרו את של ר"ח על הניסוך של שבת, שהניסוך של שבת קודם משום תדיר. ולשיטת הבבלי עפ"י הרמב"ם שרו רק של של ראש חודש ולא של שבת, ולכאורה כמו כן נחלקו אם חל יו"ט בשבת אם היה שני שירים או שאחד נדחה.

ולא מצאתי מבואר אם יחלקו גם לעצם הניסוך אם לשיטת הירושלמי ניסכו את היין אחר כל מוסף עם השיר שלה (ובר"ח שחל בשבת הפכו השירים) ולשיטת הבבלי ניסכו כל היין ביחד אחר הקרבת ב' המוספים (עי' במנ"ח שם שמשמע כן מדבריו) או שבזה לא נחלקו הבבלי והירושלמי ולשניהם היו הנסכים ביחד אלא שלהירושלמי שרו שני שירים ולהבבלי רק שיר א'.

מיללער כתב:
(אגב, ראוי לציין שדפי הספר כהיום אינם מתאימים למס' הדפים שהמחבר ציין עליהם - ובכלל ראוי הספר להדפיסו מחדש)