פורום אוצר החכמה

פורסם: **א' יוני 15, 2014 6:17 am**

פעם שמעתי כי המונקטשער כתב כי אפשר לומר קריאת שמע בלא תפילין לכתחילה,
ואף שכל האומר . . כמקריב זבח בלא נסכים,
מ"מ, הרי זה רק כשאינו מתכונן להקריב.

למישהו ידוע יותר בענין?

פורסם: **א' יוני 15, 2014 7:23 am**

מתוך פרויקט השו"ת [ספר בני בנימין - הערות על הרמב"ם לאדר"ת]

בני בנימין הלכות קריאת שמע פרק ב

ואם הי' מתיירא כו' יתכסה במים ויקרא. מדין זה ראי' למש"כ אאמו"ר הגז"ל בהא דהקורא ק"ש בלא תפילין דאינו אסור רק כשאינו מניח כלל. וע' ברכות (מ"ז ב) ור"ה (י"ז א) ותוס' שם. אבל במי שעתיד להניחן בו ביום. אין איסור כלל לקרותה כשרואה שעובר זמן ק"ש ואין בידו תפילין. וראיה לדבר יגיד עליו ריעו. בברכות י"ד ב'. א' שם ר"י הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. והכוונה דקיי"ל מקריב אדם זבחו היום ונסכיו מכאן ולאחר עשרה ימים. כמ"ש בזבחים מ"ד א' וכ"מ. ואפילו לכתחילה הוא כן. ושפת"י. ומוכרח הוא כן. מהך דהכא. דאל"כ איך יצוייר שיקרא ק"ש בעודו במים וכי יניח תפילין שמה ע"ל פ"ד מתפילין הכ"ג. ודו"ל דמיירי בשבת ויו"ט דלאו ז"ת היא. א"ו כדברי אאמו"ר ז"ל. שו"מ אח"ז באא"ז הלבו"ש ז"ל. שכ"כ להדיא בא"ח סנ"ח ס"ב עש"ה. וחידוש שלא הועתק באחרונים:

פורסם: **א' יוני 15, 2014 7:37 am**

אפשר לדחות את הראיה שהיינו דווקא כשיש מעלת הקריאה עם הנץ כמו שהביא מכאן הבאה"ל ראייה לעניין תפילה בציבור שנדחית.

אבל לכאורה יש ראייה מפורשת להיפך מהגמרא שם בברכות יד ב שהגמרא מתרצת שלוחא הוא דעוית ולא מתרצת שהיה דעתו לקרא אח"כ ובפרט מדברי רש"י שם שמדובר שהגיע סוף הזמן. ויש לדחוק שכוונת האדר"ת שהוא שני דינים יש דין של מעיד עדות שקר, ויש דין לכתחילה. ועל הדין דעדות שקר די בזה שכוונתו להניח ועל הדין לכתחילה צריך שיהיה אונס וזה מה שהיה קשה לגמרא מרב מדוע לא קיים את הלכתחילה וע"ז צריך לתרץ שלוחא הוא דעוית. אבל אם כן הוא ראשית זה מחזק את הדחייה שכתבתי, כי אולי לא כן הוא בכלל וגם לעניין עדות שקר צריך שהזמן ידחוק (ורק מעלת ותיקין גם היא מחשיבה כצורך). ושנית יוצא שבאופן מעשי אין כאן שום היתר למעשה דמחוייבים בכל אופן לכתחילה להניח אם לא שאנוס בסוף הזמן או כותיקין.

פורסם: **א' יוני 15, 2014 9:23 am**

שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן סז

ומרן השלחן ערוך (בסימן לח סעיף ו) פסק כדעת רוב הפוסקים שחייבים להניח תפילין בט' באב, ולהלן (בסימן תקנה סעיף א) כתב: נוהגים שלא להניח תפילין בט' באב, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם. ובשו"ת הלכות קטנות חלק ב' (סימן קלט) כתב, שהרב המג"ן, רבינו משה גלאנטי, היה נוהג בט' באב להניחם בביתו וקורא קריאת שמע עמהם, ואחר כך היה הולך לבית הכנסת ומתפלל עם הצבור. ונראה טעמו כדי שלא יהיה קורא קריאת שמע בלא תפילין, שמבואר בברכות (יד:) כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. ואמרו עוד, כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים. ונראה ליישב המנהג שהביא מרן השלחן ערוך שלא חששו לזה, על פי דברי הרמ"ע מפאנו באלפסי זוטא (ברכות יד:), שכל שמניח טלית ותפילין אחר כך באותו יום שפיר דמי. שהרי מביא אדם קרבנו היום ונסכיו לאחר עשרה ימים. וכן כתב בשו"ת בית יצחק שמלקיס (חלק או"ח סימן יז אות ג), שלא אמרו כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, אלא כשאינו מניחם כלל, אבל אם מניחם באותו היום אינו נחשב כמעיד עדות שקר. וכן כתב בספר עמק יהושע אחרון (דף קנט ע"ב), בשם האדמו"ר רבי יעקב יצחק הורוויץ מלובלין. ובשו"ת לבושי מרדכי תליתאה (חלק או"ח סימן ה), הביא שכן נהגו כמה גדולים וצדיקים, ושכן כתב הרב בעל התניא. וראה עוד בשו"ת מהרש"ם חלק ג' (סימן שנט). ובספר חתן סופר (שער קריאת שמע וברכותיה דף סז ע"א). ובשו"ת מחשבות בעצה (סימן ג). ומכל מקום הרי אמרו בברכות (טו ע"א) הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה. וכן נפסק בשלחן ערוך (סימן כה סעיף ד), שצריך שיהיו עליו התפילין בשעה שקורא קריאת שמע ומתפלל. ובזוהר הקדוש חלק א' (דף קמא ע"א) אמרו, שמי שמתפלל בלא טלית ותפילין אין תפלתו תפלה.

פורסם: **א' יוני 15, 2014 2:48 pm**

מעניין הוא סדר הדברים שברש"י במדבר (כג, כד): "הן עם כלביא יקום וגו' - כשהן עומדין משינתם שחרית הן מתגברים כלביא וכארי לחטוף את המצות ללבוש טלית לקרוא את שמע ולהניח תפילין".