שכח ובירך על דבר מאכל קודם הבדלה האם יטעם

[רחמים]

יעויין בשו"ת אור לציון (חלק ב הערות פרק כב דינים השייכים למוצאי שבת הערה י) וז"ל: ועוד נראה שמי שטעה ושכח אתה חוננתנו בתפילה ובירך על מאכל קודם הבדלה, שלא יטעמנו, כי אז יצטרך לחזור ולהתפלל, אלא יאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. עכ"ל.
וצ"ע שהרי ידוע הדין שאם נשאל על החלה אין ברכתו נהפכת לבטלה למפרע, וכן מי שבירך על נטילת ידיים על דעת לאכול לביצה פת ולבסוף לא אכל אלא כזית שאין ברכתו לבטלה דאזלינן בתר שעת הברכה וכיון שבאותה שעה בירך כדין אין ברכתו נחשבת לבטלה, וכן פה אם אם לבסוף יטעם אין זה הופך את תפילתו שכבר התפלל לברכות לבטלה.

[לומד_בישיבה]

כמדומני שמים מתירים גם לפני הבדלה אם כי שאין אנו נוהגין כן.
---
רחמים: לא ירדתי לסוף דעתך כבוודו שואל על כל המאכלים.
ולעניינו, אם ניתן להחשיב את המאכל לחמר מדינה עצתי, שימשיך לומר ברכת המבדיל.
ככלל גם אם אין זה חמר מדינה מדוע שלא ימשיך את ברכת המבדיל ומדוע לו לומר ברוך שם.

[אוצר החכמה]

מים מותר ואיני יודע למה כבודו כותב שמחמירים בזה.

כן פה אם אם לבסוף יטעם אין זה הופך את תפילתו שכבר התפלל לברכות לבטלה.

לא הבנתי מה שאלת מה הכוונה אם לבסוף יטעם? האם התכוונת אם לבסוף לא יטעם? וכוונתך לשאול למה חושש לברכה לבטלה הלא מותר לאדם שבירך על מנת לאכול להחליט שאינו רוצה לאכול? כך הדין? יש ריטב"א על נט"י (ושם הטעם אחר כי היה מצווה) וחזון איש על קידושי טעות (אינו דומה כ"כ לכאן) , האם יש מפורש דבר כזה על אכילה ?

[רחמים]

כמדומני שמים מתירים גם לפני הבדלה אם כי שאין אנו נוהגין כן.
---
רחמים: לא ירדתי לסוף דעתך כבוודו שואל על כל המאכלים.
ולעניינו, אם ניתן להחשיב את המאכל לחמר מדינה עצתי, שימשיך לומר ברכת המבדיל.

1. לא מדובר כאן במים אלא בכל משקה או מאכל אחר.
2. היכן מצינו שמאכל שייך שיחשב חמר מדינה? לפי הידוע לי חמר מדינה פעמים מהווה תחליף ליין שהוא משקה חשוב.

ככלל גם אם אין זה חמר מדינה מדוע שלא ימשיך את ברכת המבדיל ומדוע לו לומר ברוך שם.

לא יודע אם זה שייך כיון שאין לו יין ביד וברכת הבדלה תיקנוה על יין בלבד, אבל בכל מקרה כאן מדובר שכבר בירך את הברכה עד סופה.

לא הבנתי מה שאלת מה הכוונה אם לבסוף יטעם? האם התכוונת אם לבסוף לא יטעם? וכוונתך לשאול למה חושש לברכה לבטלה הלא מותר לאדם שבירך על מנת לאכול להחליט שאינו רוצה לאכול? כך הדין? יש ריטב"א על נט"י (ושם הטעם אחר כי היה מצווה) וחזון איש על קידושי טעות (אינו דומה כ"כ לכאן) , האם יש מפורש דבר כזה על אכילה ?

האור לציון סובר שאם יטעם את המאכל שבירך עליו יתחייב לחזור ולהתפלל ערבית פעם שניה, ולכן פוסק שלא יטעם ותהיה ברכתו על המאכל לבטלה, וזה עדיף מאשר שכל ה19 ברכות שבתפילת ערבית הראשונה שהתפלל יהיו לבטלה.
ואני שואל שאף אם יטעם מהמאכל ויתחייב לחוזר על ערבית, עדיין הערבית הראשונה לא תחשב לבטלה למפרע וכמו שמצינו בנט''י וחלה, שכל שבשעת ברכה בירך כדין אין זו ברכה לבטלה, אף שיותר מאוחר מתברר שלא היה צריך לברך.

[לומד_בישיבה]

אתה בהחלט צודק וגם אני הסתפקתי מהו הגדר של חמר מדינה ומדוע אין צריך יין בהבדלה. - כל מה שביקשתי לומר שלא יאמר ברוך שם, אלא יעשה ברכה על התבשיל והרי זה נחשב לו כקידוש לכל דבר.

בזמנו בישיבה לא הצליחו לשמוע את ברכת בורא פרי הגפן ושאלו את רב פנחס שרייבר ז"ל והשיב שדבר פשוט הוא שאין בורא פרי הגפן חלק מן ההבדלה. ויש לי עוד כמה ראיות אך מי שאתווכח עם ענקים כאלו.

[בבא בתרא]

האור לציון סובר שאם יטעם את המאכל שבירך עליו יתחייב לחזור ולהתפלל ערבית פעם שניה, ולכן פוסק שלא יטעם ותהיה ברכתו על המאכל לבטלה, וזה עדיף מאשר שכל ה19 ברכות שבתפילת ערבית הראשונה שהתפלל יהיו לבטלה.
ואני שואל שאף אם יטעם מהמאכל ויתחייב לחוזר על ערבית, עדיין הערבית הראשונה לא תחשב לבטלה למפרע וכמו שמצינו בנט''י וחלה, שכל שבשעת ברכה בירך כדין אין זו ברכה לבטלה, אף שיותר מאוחר מתברר שלא היה צריך לברך.[/quote]
הנה דברי הרמ"א בסימן רעא ברור מללו שיטעם לפני הבדלה כדי שברכתו לא תהיה לבטלה וחידש בשו"ת אור לציון שכל זה כשאמר אתה חוננתנו בתפלתו דכשלא אמר יחוייב לחזור על תפלתו {וזה עצמו חידוש דכשטועם כי כך הדין צריך לחזור } וע"כ עדיף שלא יטעום ויעבור על איסור ברכה לבטלה ממשיעשה תפלתו לבטלה וכנראה שהטעם מדין שב ואל תעשה ושאלת היטב אמאי תפלתו לבטלה
וכנראה כוונתו שעושה תפלתו הראשונה שלא כהוגן ולא לבטלה דבלאו הכי כששכח הזכרה אינו עושה תפלתו הראשונה לבטלה גם אם נסבור שלא קיים התפלה
וכמו שידוע מבעל דרך אמונה שליט"א שמצטרף למאה ברכות והדברים ארוכים

[לומד_בישיבה]

לדעתכם יוצא שדעת האור לציון הוא שכל מי שעשה רק את ברכת המבדיל ואח"כ אכל גם אז יצטרך לחזור ולהתפלל וזהו חידוש עצום.

[בבא בתרא]

לדעתכם יוצא שדעת האור לציון הוא שכל מי שעשה רק את ברכת המבדיל ואח"כ אכל גם אז יצטרך לחזור ולהתפלל וזהו חידוש עצום.

ח"ו
אם הבדיל אינו חוזר אלא אם טעם לפני הבדלה קנסו אותו

[לומד_בישיבה]

אני מדבר על אחד שהבדיל, כלומר, שעשה את הברכה של הבדלה אך לא אמר בורא פרי הגפן אם גם אז יצטרך לחזור ולהתפלל לדעתו של האור לציון. - והרי אין צריך בדיעבד לומר כלל בורא פרי הגפן וכפי שהבאתי לעיל בשם הגאון רבי פנחס שרייבר ז"ל.

[מה שנכון נכון]

מים מותר ואיני יודע למה כבודו כותב שמחמירים בזה.

לדעת האר"י אין לשתות ראה כף החיים רצא,יז ורצט,ו.

[לומד_בישיבה]

כולם אומרים כך משמו של האר"י זי"ע - והרי לדעת המקובלים יש לשים מים בהבדלה בתוך הכוס וכפי שכותב שאז יורד בארה של מרים לתוך המים והוא מחכים.
ויש ליישב קצת

[מה שנכון נכון]

אי"ז דומה כלל.
ומ"מ קושטא קאי דלדעת האר"י גם אין להטיל מים בתוך כוס ההבדלה, ראה כה"ח רצו,ז.

[מה שנכון נכון]

בעיקר הנדון באשכול, ברור שאסור לאדם לגרום לעצמו שיתחייב להתפלל שוב מדין ברכה שאינה צריכה, גם אם לא הוי ברכה לבטלה ממש.
ואף שגורם שברכתו על המאכל תהיה לבטלה, כאן זו ברכה אחת ובתפלה יט.
אמנם יש להעיר דברכה לבטלה אחת אולי חמירא טפי מכמה ברכות שאי"צ, [ויש להעיר מהר"ן דכמה כזיתי נבילה חמירי מאיסור שחיטה בשבת], וכנראה ס"ל דשוא"ת עדיף.

וע"ע בחזון עובדיה שבת ח"ב עמוד תב שכתב שיטעם מיד כדי שלא תהא ברכתו לבטלה, והוא כדעתו שברכה לבטלה איסורה ממש מהתורה. וכן דעתו במברך על המאכל ביום תענית וקודם תפלת שחרית. וע"ע בספרי הריח"ס ועוד ואכמ"ל.

[לומד_בישיבה]

אי"ז דומה כלל.
ומ"מ קושטא קאי דלדעת האר"י גם אין להטיל מים בתוך כוס ההבדלה, ראה כה"ח רצו,ז.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצט סעיף י - וי"א לדלות מים בכל מו"ש, כי בארה של מרים סובב כל מו"ש כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו). ולא ראיתי למנהג זה. וע"ל סימן רס"ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה.
קצת רמז יש כאן.