פורום אוצר החכמה

חובב_ספרים כתב:יתכן שאסור מצד סכנה. אני מכיר אחד שעבר לפני מתפלל ערבי והערבי כעס עליו מאד שהפריע לו להתפלל. לדבריו הערבי רצה להרוג אותו, הגם שמסתמא זה הגזמה.

פלתי כתב:כנראה שנתחלף למישהו בין עע"ז לבין מוסלמי שמתפלל

פלגינן כתב:שמעתי שמועה בשם אחד הפוסקים האחרונים שאסור לעבור לפני גוי המתפלל!
מכיוון שאיני זוכר מיהו בוודאות של מאה אחוז, אני מעדיף שלא לכתוב, ויכתבו היודעים.

מה שנכון נכון כתב:אפלו אצל ישראל האיסור הוא רק בתפלת שמו"ע, דרק אז שכינה כנגדו, ורק אז חיישינן לבטול הכונה [וכן בק"ש].
וכ"ז לא שייך בתפלת הגוי. [ובפרט ענין שכינה כנגדו. וגם מצד בטול כונה יש לדון עוד בלא"ה במוסלמי שהטחת ראשו בקרקע היא לענין זה ככסוי פנים בטלית].

שאלת רב.GIF

לכאורה הוא מדבר באופן שהגוי מתפלל תפלת שמו"ע. ואעפ"כ הדברים צ"ע.

פרי יהושע כתב:נשמע מוזר לומר בהכללה מסתמא "הגוי עובד בשיתוף", יותר נכון מסתמא לא עובד בשיתוף, כיום זה לא רווח כלל אמונת השיתוף, ואפי' נוצרים ספק גדול אם זה נחשב כך.

בברכה המשולשת כתב:חלק בסיסי מעצם הגדרת הנצרות היא השיתוף.
ובקשר לרוב גויים- הרי יש יותר נוצרים ממוסלמים. (והשאר אינם נספרים שהרי או שהם עוע"ז, ללא שיתוף, או שהם אתיאיסטים)

משך חכמה כתב:שמעתי בשיעור מהג"ר משה שפירא מירושלים כעדות זו ממהרי"ל דיסקין.

בברכה המשולשת כתב:ובקשר לרוב גויים-

שומע ומשמיע כתב:הרב שכח לכתוב 'ימ"ש'.

בברכה המשולשת כתב:זה בסדר, לבקשת ת"ח אחד עשיתי תנאי שכל פעם כאילו הייתי אומרו...

פלגינן כתב:האם כשמדובר על רוב גויים אין דינו לכה"פ כפסוק ראשון של שמע שאין מועיל תנאי?!

אוצר החכמה כתב:באמת לא מובן הדיון כאן. שגם אילו יהיבנא לכו כולהו טענתכם שמיקרי תפילה לפני בורא עולם (שבעיני זה מוזר) אבל למה זה שמונה עשרה אטו אינך יושב ליד כל מי שמברך או מתפלל את תפילת השל"ה?
אח"כ ראיתי שהעיר ע"ז כבר משנ"נ אבל למה באמת לא קיבלתם את הטענה?

משנה ברורה סימן קב
אסור לעבור - מפני שמבטל כונתו עי"ז ולכן אסור אפילו עוסק אז בק"ש

ברוך00 כתב:הגר"ח קניבסקי שליט"א השיב לי לשאלה האם מותר לעבור לפני מוסלמי שמתפלל: "גוי הוא בהמה"

האם יש מעלה בתפילת ציבור של גויים על תפילות יחידים שלהם?
מצאנו את ענין התפילה גם לאומות העולם כגון תפילת שלמה ביום חנוכת הבית המפורשת בנביא וכו'

ויש לעיין, האם יש מעלה ועדיפות ל'תפילת רבים' של נכרים?

דהיינו, אם יבוא אלינו נכרי ויאמר שברצונו לארגן תפילת להשי"ת לרפואת אביו, ורוצה לארגן הרבה נכרים שיתפללו ביחד, וישאל האם יש לזה ענין\עדיפות\חשיבות?

[דהיינו, בודאי שהרבה תפילות זה יותר חשוב מקצת תפילות, השאלה אם יהיה לזה את המעלה של 'תפילת ציבור']

ומצאתי בחידושי גרי"ז הלוי על שמות פרק לג פסוק יט

איתא בר"ה י"ח דבכל קראינו היינו בציבור וזהו פשוט, דצבור לא שייך אלא בישראל ולא באוה"ע.

[ואולי יש לקשר לדברי חז"ל יבמות נז. אם קהל גרים איקרי קהל?]

ואולי יש לקשר לדברי רש"י על בראשית פרק מו פסוק כו
"עשיו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן נפשות ביתו לשון רבים לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש לפי שהיו עובדים לאל אחד"

ואולי יש לקשר לרמב"ם
רמב"ם יד החזקה הלכות ברכות פרק י
(יא) הרואה ת"ר אלף אדם כאחד אם עכו"ם הם אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה.
אשמח לשמוע עוד ראיות והוכחות בזה

דרופתקי דאורייתא כתב:במק"א (היכן? ) הובאו דברי מהרי"ל דיסקין בענין לעבור לפני גוי המתפלל.

מה שנכון נכון כתב:
יש להצטער שוב על מה שנראה כאובססיה לערבוב אשכולות.

פולסברג כתב:
יש לציין לדברי הדבר אברהם [דרוש לביהמ''ד של יחיד] המפו' שבתפילה יש ב' דינים, הטעם הכמוס והנשגב, ועוד מצד גלי האויר המתלקטים יחד בביהכ''נ... וכתב שנראה לומר שתפילת שלמה 'וגם אל הנכרי' הוא רק מצד הדין השני.