פורום אוצר החכמה

האם דיני פיקוח נפש כדוגמת מחללים שבת אפי' על ספק ספיקא וכדו' מחייבים ותקיפים גם בכה"ג ששייך לאו דלא תעמוד על דם רעך, - האם ספק ספיקא של הצלת נפשות מחייב להציל.
הסברא הפשוטה נותנת שאם לחלל שבת בתירו על ספק ספיקא של פיקוח נפש, בוודאי חייבו את המציל להציל בכה"ג וזה לא רק רשות.
האם מישהו מהתלמידי חכמים כאן יכול להביא ראייה לדברים
יישר כח ושבוע טוב ושקט

לכאורה קשור לנדון של המהרש"ם על מסירת ממון עבור לא תעמוד

מצאתי מקור מעניין לכך שלא בכל סכנה הדוחה שבת האדם מחוייב להשתדל בהצלה.

והוא מדברי החת"ס (שו"ת אבן העזר ח"א סימן ל) המבאר את הא דכתב הרמ"א בשם מהר"י מינץ דיש להקל במפקרת שתנשא בתוך ימי הנקה כדי שיהי' בעלה משמרתה, דיש לחוש פה אף לקלקול התינוק, ועל כן אמרינן בשבילו אי אפשי בתקנת חכמים שחששו לחיי הע"הז לטרדני מהע"הב.

וז"ל בסוף התשובה: "ומ"מ ביארנו דבתינק שכבר ינק איזה חדשי' דליכא סכנת' ברוב תינוקת שבזמנינו רק דחיישי' למיעוט' בפ"נ א"נ משום ילדים דעלמא א"כ היכא דאיכא למיחש לקלקול התינוק שיצא לתרבות רעה פשיטא דלא ניחא לי' בתקנתא דרבנן וגם אין אומרי' לו חטא בתרבות רעה בשביל שיזכה חבריך בני גילך".

וחזינן שאף שמיעוט התינוקות המסוכנים אצל חלב גורמים לנו ספק פיקו"נ ומחללים שבת בשביל שינק התינוק, מ"מ אין חיוב על התינוק לינק משום שהוא רק מיעוטא.

לא עיינתי בפנים, אבל נראה שבלאו הכי אין נישואי האם סכנה ממש, שהרי אפשר לקיים את התינוק בביצים וחלב כמבואר בגמרא. גם לולא דברי החת"ס - האם יש מי שיתיר לחלל שבת כדי למנוע נישואי מינקת תוך כ"ד חודש? אלא שעל אף שאין כאן סכנה לפנינו החמירו כאן חכמים ותקנו שלא תנשא מחשש שלא תשמור על התינוק כראוי, ועל תקנה זו שייך לומר אי אפשי וכו' (אמנם לשון החת"ס דחיישינן למיעוטא בפיקו"נ אינו עולה יפה לפ"ז)