בשר ויין ושאר דיני אבילות בליל התענית

[נוטר הכרמים]

דינו של האליה רבה, ט"ס דמוכח והעתקת הפוסקים

כתב בביאור הלכה (סי' תקנא ד"ה מר"ח עד התענית), וז"ל, ואפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית [א"ר ופמ"ג].

והנה מקור הדברים הוא באליה רבה סק"א*, וז"ל, לישמוט מיניה. עד ר"ח אלול (רבינו ירוחם נתיב יח ח"ב קסד ע"א מג"א סק"ב). ואפשר דמשמע לש"ס דה"ה י"ז בתמוז וי' בטבת כדפרש"י שם דאל"כ.

וכבר העירו בספר דעת תורה למהרש"ם (כאן סעיף ב ובהערות נכדו הגרש"מ שבדרון זצ"ל) ובספר תורת חיים דהוי ט"ס דמוכח בדפוסי הא"ר ע"י כפילות השורות, והא"ר ודאי לא כתב כן, כי אין למילים אלו קישור ומובן, דהנה לעיל מיניה באליה רבה סוף סימן תקנ סק"ה בתוך ד"ה דאקדומי וכו', וז"ל, ואם כן ט' באב שחל בשבת דאי אפשר לעשות בתחלה עבדינן ביום א' בעשירי. ואפשר דמשמע לש"ס דהוא הדין שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת כדפרש"י שם, דאל"כ ליחשביה מתני' דמקדימין, ולכך צ"ל הטעם דאקדומי וכו', וצ"ע.

ומילות אלו השתרבבו לכאן באין שום מובן.

ויש להעיר עוד מדברי הא"ר (סי' תקסג סק"א), וז"ל, מצאתי שלא יאכל בלילה יותר מהרגיל שלו, דאז לא יועיל לו התענית, שהרי אותו מותרות שאוכל ישמור לו ליום תעניתו.

[ובס' אלף המגן על המטה אפרים (סי' תרב אות ו) מעתיק דבריו. ובכף החיים (או"ח סי' תקמט סקי"א) מביא כן גם בשם עוד מחברים, ומ"מ סיים עלה ונראה דבאדם כחוש יש להקל לאכול יותר כדי שלא יזיק לו התענית].
.
ונראה מסתימת דבריו דמ"מ אין שום הגבלות בענין האכילה עצמה כפי רגילותו.

ובספר הליכות שלמה (מועדים דיני תעניות פרק יג הערה 8) מובא מדברי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהערות לספר נשמת אברהם ח"א סי' תקנ סק"ד שנקט כהאי לישנא 'יש מחמירים להתנהג בתעניות ציבור כמו בתשעת הימים וכו', והעירו שם שאף שנקט הגרש"ז להלכה כפי שהגיה המהרש"ם בדברי הא"ר, ופסק שאין לאסור קנית ולבישת בגד חדש ביום התענית, מ"מ בלשון הפרי מגדים באשל אברהם כאן, 'וי"ז בתמוז ועשרה בטבת, יש להחמיר באפשר כמו מראש חודש עד התענית, ועיין אליה רבה א', וצ"ע'. וממה שסיים 'וצ"ע' משמע שנסתפק כן מדנפשיה. וכן בשאר פוסקים שהעתיקו דבריו כמו בקיצור שו"ע ועוד נראה שנקטו כדבריו להלכה, ועי' בספר פסקי תשובות כאן.

[נוטר הכרמים]

דברי הרמ"א בהל' טהרה שיש בזה ענין משום כפרה

בספר ארחות רבינו הקהילות יעקב (ח"א ארבע צומות סק"ז) מביא בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאחד שאל את מרן הקה"י זצוק"ל אם יש ענין לא לתת בשר בליל עשרה בטבת בסעודת בר מצוה שעושה לבנו. ואמר לו שיש ענין בזה, והביא שם שכן משמע מהרמ"א בהל' נדה סי' קפ"ה ד'.

והנה ז"ל הרמ"א שם, היה משמש עם הטהורה ואמרה לו נטמאתי, ופירש מיד, חייב כרת, שיציאתו הנאה לו כביאתו וכו'. וברמ"א, וימלא פחד ורתת על העבירה שבאה לידו... ואם פירש ממנה בקשוי ובשוגג, שלא ידע שאסור לפרוש ממנה, יתענה מ' יום, ואינן צריכין להיות רצופים, רק כל שבוע שני ימים, כגון שני וחמישי, ובליל התענית אסור ביין ובשר.

ועי' בפתחי תשובה שמביא דברי התורת השלמים שם שנסתפק אי הלילה שלפני התענית קאמר או שאחר התענית משום דבקדשים הלילה הולך אחר היום והרי התענית במקום קרבן, ומסיק בשם מהרש"ל דראוי לנהוג שלא יאכל בשר ולא ישתה יין בליל שלפני התענית ובליל שאחר התענית, יעו"ש.

[נוטר הכרמים]

חומרת בעל נפש להפסיק מבעוד יום,
אולי מה"ט יש להחמיר עכ"פ בדיני אבילות

במשנה ברורה סי' תקנ על דברי השו"ע בסעיף ב 'צומות הללו, חוץ מט' באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום', כתב וז"ל, דבשעה שרצו וקבלו עליהם לצום בכל הארבע תענית הנ"ל לא קבלו עליהם שיהיו בחומר ת"צ כט"ב לפי שאין רוב הצבור יכולין לעמוד בה, ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב.

ובשער הציון שם סק"ט, דהאידנא מצוי גזרות מן עובדי גלולים, ואם כן חל עצם החיוב על הג' צומות כמו על ט' באב לפי דברי הרמב"ן, וגם הגר"א בביאורו מסכים לדברי הרמב"ן. ועיין באליה רבה בשם השל"ה דבעל נפש צריך להפסיק גם מבעוד יום.

[והנה בשו"ת מהרש"ג (סי' לד) כתב, וז"ל, במש"כ מעכ"ת בשם השל"ה דגם בג' צומות כמו י"ז בתמוז וג' בתשרי וי' בטבת יש לבעל נפש להחמיר על עצמו בכל החומרות שיש בת"ב. ובאמת לא ראיתי שיחמיר בזה אף בעל נפש. ונ"ל משום דיש להשיב על דברי השל"ה, דסוכ"ס כיון דלא גזרו יהיה הטעם מה שיהיה אפילו אי הטעם רק משום דאין רוב הציבור יכולין לעמוד בו מ"מ כיון דלא גזרו שוב אף בעל נפש א"צ להזהר, ויעו"ש עוד שכתב טעם נוסף שכל שלא גזרו בחומרות כאלה אף חשש איסור של צער גופו לכן לא נהגו העולם אף בעלי נפש להחמיר בזה. עכ"ד. אמנם איהו לא נחית לטעמיה דהשעה"צ ד'מצוי גזירות מן העובדי גלולים'].

ויש לדון לדידן שאין אנו נוהגים להפסיק בתענית מבעו"י, אולי יש ענין להחמיר עכ"פ בדיני אבילות כבר מן הלילה מה"ט, או דילמא כיון שסו"ס אינו מפסיק בתענית אין שייך לנהוג חלק מן הדינים.

אולם יש לעיין שכמו שמצינו שמי שאינו מתענה באחד הצומות מאיזה טעם שיהיה ממעט בתענוג, וכמו שכתב במשנה ברורה שם סק"ד, וז"ל, ומ"מ אף הצריך לאכול לא יתענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך. וכן הקטנים שיש להם דעת להתאבל אף על גב שאין מחוייבין לחנכם אפילו בן י"ב שנה ואפילו בתענית שעות מ"מ ראוי לחנכם שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף לחם ומים או שאר מאכל פשוט לפי התנוק כדי שיתאבלו עם הצבור, עכ"ד,או שמא יש לחלק דהכא ל"ש כ"כ טעמא ד'יתאבלו עם הציבור', וצ"ע.

[נוטר הכרמים]

דברי הרש"ש שהיו מרבים בסעודה בליל התענית

בהגהות הרש"ש נדרים סג, ב על דברי הגמ' שם 'עד שיהא הצום', וז"ל, ול"נ דעל אחד תעניות קאמר (לבד מט"ב), וכ"נ מהמפרש, ועל אותו שיבוא ראשון קאמר. ודרכן היה בלילה שקודם התענית להרבות בסעודה ולאכול בשר כדי שיקל עליהם התענית למחר, עי' רא"ש בפרק יום הכיפורים סי' כב. ועי' בשו"ת בצל החכמה (ח"ב סי' מח).

[אליעזר א]

דינו של האליה רבה, ט"ס דמוכח והעתקת הפוסקים

כתב בביאור הלכה (סי' תקנא ד"ה מר"ח עד התענית), וז"ל, ואפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית [א"ר ופמ"ג].

והנה מקור הדברים הוא באליה רבה סק"א*, וז"ל, לישמוט מיניה. עד ר"ח אלול (רבינו ירוחם נתיב יח ח"ב קסד ע"א מג"א סק"ב). ואפשר דמשמע לש"ס דה"ה י"ז בתמוז וי' בטבת כדפרש"י שם דאל"כ.

וכבר העירו בספר דעת תורה למהרש"ם (כאן סעיף ב ובהערות נכדו הגרש"מ שבדרון זצ"ל) ובספר תורת חיים דהוי ט"ס דמוכח בדפוסי הא"ר ע"י כפילות השורות, והא"ר ודאי לא כתב כן, כי אין למילים אלו קישור ומובן, דהנה לעיל מיניה באליה רבה סוף סימן תקנ סק"ה בתוך ד"ה דאקדומי וכו', וז"ל, ואם כן ט' באב שחל בשבת דאי אפשר לעשות בתחלה עבדינן ביום א' בעשירי. ואפשר דמשמע לש"ס דהוא הדין שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת כדפרש"י שם, דאל"כ ליחשביה מתני' דמקדימין, ולכך צ"ל הטעם דאקדומי וכו', וצ"ע.

וכבר התפרסם שר' חיים קנייבסקי שליט"א העתיקו בשונה הלכות וכתב על כך כיון שיצא מפיו של החפץ חיים כך נקבעה הלכה, למרות שמקורו לכאו' בטעות - ואכן יש למחות באלו הרוחצים במקווה ביום התענית ועוד כהנה.

[חכם באשי]

נוטר,
מה שהבאת מהרמ"א, שהמתענה לחטאו יש לו להמנע מבשר ויין בליל שקודם התענית, הן שורש הדברים בתורת התשובה של חסידי אשכנז, ואעתיק הנה את המסוכם בתשובות רבינו אלעזר מוורמייזא (הרוקח), עמ' ק-קא:

תשובות, קא.jpg (105.81 KiB) נצפה 2779 פעמים

תשובות,קא2.jpg (140.45 KiB) נצפה 2779 פעמים

[מה שנכון נכון]

וכבר התפרסם שר' חיים קנייבסקי שליט"א העתיקו בשונה הלכות וכתב על כך כיון שיצא מפיו של החפץ חיים כך נקבעה הלכה, למרות שמקורו לכאו' בטעות - ואכן יש למחות באלו הרוחצים במקווה ביום התענית ועוד כהנה.

אינני יודע היכן כתב כמו שהבאת בשמו. בכל אופן שונה הלכות [ושאר ספרי הרח"ק] אינו ספר פסיקת הלכה, אלא קיצור וסידור דברי המ"ב, וע"כ הוא מביא את דבריו, ותמה עליהם בסוגריים ותו לא.

שונה הלכות.GIF (4.74 KiB) נצפה 2767 פעמים

[רבי יעקב]

מה הדין לגבי בשר במוצ"ש זו שהוא תענית נדחה???