פורום אוצר החכמה

א. כידוע דברי הרא"ש בפ' המניח דלהציל מוכה מיד מכהו [אם אינו קרובו] היתרו אינו משום להציל העשוק [ועביד איניש דינא לחבריה] אלא מדין אפרושי מאיסורא [ולפי"ז כתבו בסמ"ע וט"ז סימן תכ"א מספר נפ"מ].
ב. והנה קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו ולפ"ז לכאורה כמו"כ הדברים אמורים כלפי לאו דלא יוסיף.
ג. אלא שכבר כתב הרמב"ם פ"א מגניבה ראוי לבית דין להכות את הקטנים כפי כח הקטן על הגנבה כדי שלא יהיו רגילין בה. וכן אם הזיקו שאר נזקין. אלא שלכאורה הוא הלכה מיוחדת מהלכות בית דין ולא נמסר לכל יחיד [וע' מ"מ וב"ח או"ח סימן שמ"ג].
וצל"ע.

א. אם הקטן עובר אאיסור דאו', מחמירים כשיטות שכל אדם מצווה להפריש הקטן (מ"ב סי' שמג בשם חיי"א) ממילא אם מכה חבירו יש להפרישו אף אם אינו אביו.
לבר מן דין גם אם אינו מדין עושק חבירו וכדו', אין ספק שיש להפריש סתם מדין ואהבת, לא גרע מצעב"ח, ועוד. ולא גרע מממונו שכתוב שאם היה בא נהר לשטוף רכוש חבירו שעליו להשתדל למנוע זאת (ב"מ כד. כמדומה לא בדקתי כעת)....
ב. ע"ע כעין זה ברמ"א יו"ד רלג גבי קטן הנודר - מהרמב"ם "וגוערים בהם ומכין אותן שלא ילמדו לשונם בנדרים ושבועות. ואם הוא דבר קטן וקל ואין בו עינוי נפש, אומרים להם שיעמדו בנדרם ושבועתם, כדי שלא ירגילו עצמם בזה"

ערבי פסחים כתב:א. אם הקטן עובר אאיסור דאו', מחמירים כשיטות שכל אדם מצווה להפריש הקטן (מ"ב סי' שמג בשם חיי"א) ממילא אם מכה חבירו יש להפרישו אף אם אינו אביו.
לבר מן דין גם אם אינו מדין עושק חבירו וכדו', אין ספק שיש להפריש סתם מדין ואהבת, לא גרע מצעב"ח, ועוד. ולא גרע מממונו שכתוב שאם היה בא נהר לשטוף רכוש חבירו שעליו להשתדל למנוע זאת (ב"מ כד. כמדומה לא בדקתי כעת)....

הרא"ש שם כותב שאסור להפריש את חברו משום הצלת העשוק ואך מדין אפרושי מאיסורא, מה שהנך שואל היכן נעלם כאן ההיתר הרגיל ע' חידושי ר"ש ב"ב סימן י

סכינא חריפא כתב:

ערבי פסחים כתב:א. אם הקטן עובר אאיסור דאו', מחמירים כשיטות שכל אדם מצווה להפריש הקטן (מ"ב סי' שמג בשם חיי"א) ממילא אם מכה חבירו יש להפרישו אף אם אינו אביו.
לבר מן דין גם אם אינו מדין עושק חבירו וכדו', אין ספק שיש להפריש סתם מדין ואהבת, לא גרע מצעב"ח, ועוד. ולא גרע מממונו שכתוב שאם היה בא נהר לשטוף רכוש חבירו שעליו להשתדל למנוע זאת (ב"מ כד. כמדומה לא בדקתי כעת)....

הרא"ש שם כותב שאסור להפריש את חברו משום הצלת העשוק ואך מדין אפרושי מאיסורא, מה שהנך שואל היכן נעלם כאן ההיתר הרגיל ע' חידושי ר"ש ב"ב סימן י

אולי כבודו יביא את פה את דברי הר"ש

אולי יש להביא לכאן מאי דאמרו ז"ל [ב"מ ע' א' וערכין כ"ב א'] "יתמי דאכלי דלא דידהו ליזלו בתר שיבקייהו" ולא עיינתי כעת כראוי בראשונים.
[רצוני בזה דחזינן שהחמירו על קטנים במצוות שבין אדם לחבירו ואכן צ"ע].

ייש"כ לפותח האשכול.