בענין דבריו התמוהים מהגר"מ שטרנבוך שאי"צ ליכנס למקלט באזעקה
פורסם: ה' יולי 24, 2014 12:45 am
בעלון מהגר"מ שטרנבוך (מטות) הובא שאלה "אם לרדת למקלטים בירושלים בשעת אזעקה"
וז"ל אני מצטט, הנה החשש במקומינו שמא יפול טיל על ידו הוא חשש רחוק, ולא חשיב סכנה, דבמג"א (סי' שט"ז סקכ"ג) פסק דחשש רחוק של אחד מאלף לא חשיב מקום סכנה וכיון דלא חשיב מקום סכנה אינו חייב לרדת למקלט בשעת שמיעת האזעקה"
והדברים יותר מתמוהים, ראשית שאין בעולם מג"א שכותב שעל חשש של אחד מאלף לא צריך לחלל שבת, אדרבא מצינו במג"א שעל חשש של אחד מאלף (יותר רחוק מטיל) צריך לחלל שבת (בשינוי) וכמו שכותב המג"א בסי' של שיולדת מדליקים עבורה את האור בשינוי, ושואל המג"א למה לשנות הרי לפי המחבר אי"צ לשנות בפיקו"נ, ומתרץ המג"א שמכיון שיולדת תמות מחמת שלא ידליקו לה את האור הוא חשש רחוק של אחד מאלף ולכן צריך לחלל שבת בשינוי,
הרי מפורש במג"א שעל חשש של אחד מאלף צריך לחלל שבת,
ויתירה מזו המג"א שהוא מצטט מדובר במקרה הרבה יותר רחוק של אחד מאלף, ששם מדובר שצריך להרוג חיה שמזיקה, אומר המג"א " ואותן אנשים שהורגים השממית נ"ל דאיסור גמור הוא דהא אינה מזקת אף דיש לחוש שיפול לתוך המאכל מ"מ מלתא דלא שכיחא הוא ויכול לכסות המאכל וגם אחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל לכן יש למחות בידם"
הרי שמדובר בשממית
1. אינה מזיקה לעולם,
2. כל החשש שהיא תיפול למאכל "שזה מילתא דלא שכיחא"
3 עדין הוא יכול לכסות את המאכל,
4. אפילו אם הוא לא יכסה זה חשש של אחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל,
ועל זה כותב המג"א ש"אסור להרוג",
אבל מהיכי תיתי לבוא ולומר על כל חשש סתמי של "אחד מאלף" שאין צריך לחשוש והלא זה מרפסין איגרי,
ויתרה מזו דלא דמי כלל טיל ליולדת ושממית, דהא ביולדת ובשממית אין המזיק לפנינו, ועל כן אי"צ לחשוש, אבל בטיל המזיק לפנינו וכל הנידון הוא רק היכן יפול, ומ"ט שלא נחשוש,
וז"ל אני מצטט, הנה החשש במקומינו שמא יפול טיל על ידו הוא חשש רחוק, ולא חשיב סכנה, דבמג"א (סי' שט"ז סקכ"ג) פסק דחשש רחוק של אחד מאלף לא חשיב מקום סכנה וכיון דלא חשיב מקום סכנה אינו חייב לרדת למקלט בשעת שמיעת האזעקה"
והדברים יותר מתמוהים, ראשית שאין בעולם מג"א שכותב שעל חשש של אחד מאלף לא צריך לחלל שבת, אדרבא מצינו במג"א שעל חשש של אחד מאלף (יותר רחוק מטיל) צריך לחלל שבת (בשינוי) וכמו שכותב המג"א בסי' של שיולדת מדליקים עבורה את האור בשינוי, ושואל המג"א למה לשנות הרי לפי המחבר אי"צ לשנות בפיקו"נ, ומתרץ המג"א שמכיון שיולדת תמות מחמת שלא ידליקו לה את האור הוא חשש רחוק של אחד מאלף ולכן צריך לחלל שבת בשינוי,
הרי מפורש במג"א שעל חשש של אחד מאלף צריך לחלל שבת,
ויתירה מזו המג"א שהוא מצטט מדובר במקרה הרבה יותר רחוק של אחד מאלף, ששם מדובר שצריך להרוג חיה שמזיקה, אומר המג"א " ואותן אנשים שהורגים השממית נ"ל דאיסור גמור הוא דהא אינה מזקת אף דיש לחוש שיפול לתוך המאכל מ"מ מלתא דלא שכיחא הוא ויכול לכסות המאכל וגם אחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל לכן יש למחות בידם"
הרי שמדובר בשממית
1. אינה מזיקה לעולם,
2. כל החשש שהיא תיפול למאכל "שזה מילתא דלא שכיחא"
3 עדין הוא יכול לכסות את המאכל,
4. אפילו אם הוא לא יכסה זה חשש של אחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל,
ועל זה כותב המג"א ש"אסור להרוג",
אבל מהיכי תיתי לבוא ולומר על כל חשש סתמי של "אחד מאלף" שאין צריך לחשוש והלא זה מרפסין איגרי,
ויתרה מזו דלא דמי כלל טיל ליולדת ושממית, דהא ביולדת ובשממית אין המזיק לפנינו, ועל כן אי"צ לחשוש, אבל בטיל המזיק לפנינו וכל הנידון הוא רק היכן יפול, ומ"ט שלא נחשוש,