עמוד 1 מתוך 1

שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 1:46 am
על ידי מאירי
אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 1:55 am
על ידי נהר שלום
איפה מפורש בתורה להיתר

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 1:59 am
על ידי מאירי
נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר


בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 2:03 am
על ידי אמסטרדם
קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 2:29 am
על ידי נהר שלום
אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.

מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב

תנו רבנן כשחרב בית המקדש השני רבו פירושים בישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין. נטפל להם רבי יהושע ואמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ולא שותים יין? אמרו לו נאכל בשר שמקרבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסחים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם אם כן גם לחם לא תאכלו שכבר בטלו מנחות אמרו לא אין הכי נמי נאכל פירות בלבד אמר להם לא נאכל שכבר בטלו הביכורים אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים בחג שתקו אמר להם בני בואו ואמור לכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גיזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה...
מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 3:02 am
על ידי מאירי
נהר שלום כתב:
אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.

מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב

תנו רבנן כשחרב בית המקדש השני רבו פירושים בישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין. נטפל להם רבי יהושע ואמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ולא שותים יין? אמרו לו נאכל בשר שמקרבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסחים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם אם כן גם לחם לא תאכלו שכבר בטלו מנחות אמרו לא אין הכי נמי נאכל פירות בלבד אמר להם לא נאכל שכבר בטלו הביכורים אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים בחג שתקו אמר להם בני בואו ואמור לכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גיזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה...
מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים


לא הבנתי, היאך מוכח בגמ' שההיתר לאכילת בשר ישנו יותר בזמן שביהמ"ק קיים? מבואר רק בגמ' שמצד הרגש האנושי (כעין ענין ד'בעל נפש') דקשה לאדם שצער החורבן נוגעת ללבו, ליהנות מבשר בזמן החורבן, משא"כ בזמן ביהמ"ק, (ניתן לפרש גם ע"פ מ"ש בברכות ג' א' דשולחנו של אדם דומה למזבח, וא"כ בשעה שקריבין בשר במזבח שייך שיעלה על שולחנו של אדם ג"כ, משא"כ לאחר החורבן, אבל מהכ"ת שבזמן המקדש יש יותר היתר 'מן הדין'?)

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 6:41 am
על ידי אוצר החכמה
לא צריך להיות מפורש שקרא איירי בזמן שבית המקדש קיים.
מה שכתבו לך הוא שמה הט"ז אומר הוא שאת מה שהתירה תורה לא אוסרים חכמים, הוא אם אוסרים את מה שהתירה אבל אם איסורם הוא בתנאי מסויים או במצב מסויים אין בזה בעייה. ויש לזה ראייה פשוטה חלב מפורש בתורה להיתר ובכל אופן אסרו חכמים לאכלו אחרי בשר. ולמה אין בזה קושיה על הט"ז? כי לא מפורש בתורה שמותר לאכלו אחרי בשר אלא שמותר בכלל, וממילא האיסור לאכלו אחרי בשר לא סותר במפורש את המפורש בתורה, כי האיסור כביכול אומר ששיש מקום לאמירה המפורשת בתורה באכלו לאחר זמן.
הוא הדין כאן איסור משום אבילות על החורבן לא סותר את המפורש בתורה כי לא מפורש בתורה שגם בזמן אבילות על חורבן הבית מותר לאכול בשר.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 11:05 am
על ידי מאירי
אוצר החכמה כתב:לא צריך להיות מפורש שקרא איירי בזמן שבית המקדש קיים.
מה שכתבו לך הוא שמה הט"ז אומר הוא שאת מה שהתירה תורה לא אוסרים חכמים, הוא אם אוסרים את מה שהתירה אבל אם איסורם הוא בתנאי מסויים או במצב מסויים אין בזה בעייה. ויש לזה ראייה פשוטה חלב מפורש בתורה להיתר ובכל אופן אסרו חכמים לאכלו אחרי בשר. ולמה אין בזה קושיה על הט"ז? כי לא מפורש בתורה שמותר לאכלו אחרי בשר אלא שמותר בכלל, וממילא האיסור לאכלו אחרי בשר לא סותר במפורש את המפורש בתורה, כי האיסור כביכול אומר ששיש מקום לאמירה המפורשת בתורה באכלו לאחר זמן.
הוא הדין כאן איסור משום אבילות על החורבן לא סותר את המפורש בתורה כי לא מפורש בתורה שגם בזמן אבילות על חורבן הבית מותר לאכול בשר.


אם כוונת מר לשאלתי הנ"ל, לא הבנתי מה התשובה בדבריך, אני שאלתי על הנ"ל שכפי הנראה רוצה להוכיח מהגמ' ב"ב שם שמשמע שבזמן ביהמ"ק היה יותר היתר אכילת בשר, ואני שואל מה זה קשור לגמ'? איך זה מוכח מהגמ'? זה נכון לומר שהפסוק מתקיים בזמן ביהמ"ק, וכפי שהטיב מר להסביר בטו"ט, אבל איך זה מוכח בגמ'? אני מתכוין למשפט שכתב הר' נהר שלום הנ"ל בזה"ל "מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים", ושאלתי מה ראה "מפורש" כאן וכו'?

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 11:10 am
על ידי אוצר החכמה
לא צריך על זה הוכחה מהגמרא. התשובה שכתבו לך שהבשר שהותר בתורה הוא בזמן שאין אבל על החורבן היא תשובה מספקת.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 11:16 am
על ידי ארי
בלי קשר לדברים שציינו לעיל, י"ל דאין הציבור יכולים לעמוד אם יגזרו לא לשתות יין לעולם, משא"כ לגזור לתשעה ימים זה גזירה שיכולים לעמוד בו.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 11:26 am
על ידי מאירי
ארי כתב:בלי קשר לדברים שציינו לעיל, י"ל דאין הציבור יכולים לעמוד אם יגזרו לא לשתות יין לעולם, משא"כ לגזור לתשעה ימים זה גזירה שיכולים לעמוד בו.

זכית לכוין בדבריך להסביר את כוונת הגר"א בדין איסור בשר ויין בתשעת הימים (תקנ"א ס"ט) בציינו לגמ' הנ"ל, שממנה יש מקור נאמן להרחבת איסור בשר ויין החל מר"ח, וז"ל "אבל עיקר הטעם הוא כמ"ש בספ"ג דב"ב תניא אר"י בן אלישע מיום שחרב בה"מ דין הוא שנגזור כו' אלא אין כו' ונהגו בימים אלו שאפשר לעמוד בזמן מועט ומתני' אסר בסעודת עט"ב והוסיפו על עצמן"

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 7:01 pm
על ידי נהר שלום
מאירי כתב:
נהר שלום כתב:
אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.

מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב

תנו רבנן כשחרב בית המקדש השני רבו פירושים בישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין. נטפל להם רבי יהושע ואמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ולא שותים יין? אמרו לו נאכל בשר שמקרבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסחים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם אם כן גם לחם לא תאכלו שכבר בטלו מנחות אמרו לא אין הכי נמי נאכל פירות בלבד אמר להם לא נאכל שכבר בטלו הביכורים אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים בחג שתקו אמר להם בני בואו ואמור לכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גיזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה...
מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים


לא הבנתי, היאך מוכח בגמ' שההיתר לאכילת בשר ישנו יותר בזמן שביהמ"ק קיים? מבואר רק בגמ' שמצד הרגש האנושי (כעין ענין ד'בעל נפש') דקשה לאדם שצער החורבן נוגעת ללבו, ליהנות מבשר בזמן החורבן, משא"כ בזמן ביהמ"ק, (ניתן לפרש גם ע"פ מ"ש בברכות ג' א' דשולחנו של אדם דומה למזבח, וא"כ בשעה שקריבין בשר במזבח שייך שיעלה על שולחנו של אדם ג"כ, משא"כ לאחר החורבן, אבל מהכ"ת שבזמן המקדש יש יותר היתר 'מן הדין'?)

כי מה הקשר בין אבילות על הבמ"ק לבשר ויין אם לא שדווקא בזמן בית המקדש יש חיוב לאכול את הקרבנות ולנסך את היין ועוד שאבל דווקא שותה יין

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 7:04 pm
על ידי נהר שלום
מאירי כתב:
נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר


בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'

כן אבל לא כתוב שם שחייב לשתות יין רק שמותר לשתות יין

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 7:15 pm
על ידי מאירי
נהר שלום כתב:כי מה הקשר בין אבילות על הבמ"ק לבשר ויין אם לא שדווקא בזמן בית המקדש יש חיוב לאכול את הקרבנות ולנסך את היין ועוד שאבל דווקא שותה יין


הקשר הוא פשוט, אין שמחה אלא בבשר ויין, וניתן להרחיב עוד, למשל, ידוע דכל מין ממיני הקרבנות יש בו כח השפעה על אותו המין בעולם, דניסוך המים משפיע על כל מימות שבעולם, והנסכים על היין, והמנחות על הלחם כידוע מקרבן העומר עי' בחינוך והדברים ארוכים.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 7:18 pm
על ידי מאירי
נהר שלום כתב:
מאירי כתב:
נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר


בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'

כן אבל לא כתוב שם שחייב לשתות יין רק שמותר לשתות יין


יעוין בט"ז או"ח תקפ"ח סק"ה, יו"ד קי"ז סק"א, חו"מ סוס"י ב', ויש עוד הרבה אחרונים שכתבו כדבריו, שאף היכא שכתבה התורה דבר הרשות שהוא כהיתר, אין כח ביד חכמים לאוסרו! אע"פ שאינו כתוב בתורה בתורת חובה ומצוה, דעצם מה שמפורש בהיתר בכתוב, אף בתורת רשות, לא גזרו בו חכמים לעקור ההיתר לגמרי באופן שלא ישוייר לו מקום לכתוב להתקיים.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 7:56 pm
על ידי נהר שלום
מאירי כתב:
מאירי כתב:
נהר שלום כתב:
בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'

כן אבל לא כתוב שם שחייב לשתות יין רק שמותר לשתות יין


יעוין בט"ז או"ח תקפ"ח סק"ה, יו"ד קי"ז סק"א, חו"מ סוס"י ב', ויש עוד הרבה אחרונים שכתבו כדבריו, שאף היכא שכתבה התורה דבר הרשות שהוא כהיתר, אין כח ביד חכמים לאוסרו! אע"פ שאינו כתוב בתורה בתורת חובה ומצוה, דעצם מה שמפורש בהיתר בכתוב, אף בתורת רשות, לא גזרו בו חכמים לעקור ההיתר לגמרי באופן שלא ישוייר לו מקום לכתוב להתקיים.

כן אבל כאן זה לא שלא ישוייר לו מקום לכתוב להתקיים

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ג' יולי 29, 2014 10:19 pm
על ידי איש רגיל
השאלה מצויינת.

תשובת הרב אוצר החכמה אינה מספקת לכאו', משום שבכל גזירה יש סיבה ותנאים חדשים שהשתנו, הלא לולא זה לא היו גוזרים, ועכ"ז אין חכמים גוזרים על המפורש בתורה להיתר.

ושמא י"ל שכאן היא גזירה לזמן, שבמהרה יבנה המקדש ויהפוך ה' את הימים האלו לימי ששון ושמחה. בב"א.

Re: שאלה - דחוף!

פורסם: ד' יולי 30, 2014 12:26 pm
על ידי גחלת
יש לחלק בין איסור שאוסר את המוצר עצמו (חפצא), כמו גזירת בשר עוף בחלב. לבין איסור שאוסר את האדם מליהנות (גברא).
וכן מדויק לשון הכתוב "דין הוא שנגזור על עצמנו", עלינו ולא על הבשר והיין.