האם דין חזרת קרקעות ביובל הוא בראש שנת ה-50 או בסוף שנת 49 ?

[אלי כהן]

והאם נפקא מינה מידי?

אני שואל את כל זה, משום שמצינו שדין שמיטת כספים הוא בסוף שנת השמיטה ולא בתחילת השנה שאחר כך, וא"כ דילמא ה"ה לדין חזרת קרקעות - שיהא בסוף שנת ה-49, שאגב גם היא שנת שמיטה - ואז יתקבל שדין חזרת קרקעות של שנה זו יקרה באותו הרגע של דין השמטת כספים של שנה זו.

[צולניק]

יש לי באוצר הספרים ספר ישן ושמו "חומש", פתחתי בו בכרך 'ויקרא' בפרשת 'בהר' שם כתוב שחזרת הקרקעות היא ביוה"כ של שנת החמישים.

[אלי כהן]

יש לי באוצר הספרים ספר ישן ושמו "חומש", פתחתי בו בכרך 'ויקרא' בפרשת 'בהר' שם כתוב שחזרת הקרקעות היא ביוה"כ של שנת החמישים.

בספר המצוות לרמב"ם מצוה קל"ז, הזכיר דדין תקיעת שופר ביובל מהניא לשיחרור עבדים, ולא הזכיר שיחרור קרקעות.
מהחומש עצמו אין ראיה, דהא מהגמרא ערכין כח ע"ב משמע שזו מחלוקת תנאים, ושם שלדעת רבי ישמעאל בן ריב"ב - שמיטת כספים דשביעית וחזרת קרקעות דיובל - "באין כאחד" (היינו במוצאי שביעית).
גם מהרמב"ם עצמו לא מיכרעא מילתא, כי אמנם בהלכות שמיטה ויובל פרק י משמע שפסק כחכמים, אבל בהילכות ערכין וחרמין ד כד משמע שפסק כרבי ישמעאל בן ריב"ב.
ויישר כח לגולש בקרו טלה, שהיפנה את תשומת ליבנו לדברי הגמרא בערכין ולדברי רמב"ם בהילכות ערכין וחרמין.

[בקרו טלה]

יש לי באוצר הספרים ספר ישן ושמו "חומש", פתחתי בו בכרך 'ויקרא' בפרשת 'בהר' שם כתוב שחזרת הקרקעות היא ביוה"כ של שנת החמישים.

לחם משנה הלכות ערכין וחרמין פרק ד הלכה כד

כשתצא השדה לכהנים ביובל כו' ואם היה ר"ה של יובל בשבת וכו'. בפ' המקדיש שדהו בסופו (דף כ"ח ב) אמרינן שדה היוצאה לכהנים ביובל נותנה למשמר שפגע בו יובל איבעיא להו פגע בו בשבת מאי א"ר חייא בר אמי משמיה דחולפנא נותנה למשמר היוצא אמר רב נחמן תניא נמצאת אתה אומר אחד יובל ואחד שביעית משמטין כאחד כו' ואמר שם בשלמא שביעית בסופה דכתיב מקץ שבע שנים כו' אלא יובל בתחלתו ביוה"כ הוא דכתיב כו' ותירצו הא מני ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא היא דאמר מר"ה הוא דחייל יובל ע"כ. ופירש"י ז"ל פגע בו יובל בשבת דמשמרות מתחלפות וחל יוה"כ בו ביום לאיזה יותן למשמר היוצא שברשותו התחיל היובל אמש וכו'. משמע מאותה סוגיא דלמ"ד מר"ה חייל יובל ומאותה שעה משמט קרקעות היכא שחל ר"ה בשבת ודאי שנותן למשמר היוצא דכיון דבתחילתו הוא משמט ובין השמשות של ערב ר"ה הוא משמט הוי כאילו נכנס ברשות משמר היוצא כדכתב רש"י שהרי ברשותו נכנס אמש אבל למ"ד דיום הכפורים של יובל הוא משמט אם כן צריך שיחול יום הכפורים בשבת כדי שנאמר שיתנו למשמר היוצא דבין השמשות שלו נכנס במשמר היוצא ולכך יתנו לו אבל ראש השנה של יובל כיון דאינו משמט לא איכפת לן מידי א"כ קשה לרבינו ז"ל שכתב בפרק י' מהלכות שמיטה ויובל שכיון שהגיע יוה"כ תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהם וחזרו שדות לבעליהן א"כ כיון דביוה"כ תליא מילתא ולית ליה מר"ה חייל יובל היל"ל יוה"כ של יובל אם היה בשבת וכדכתב רש"י ודוחק לומר דר"ה של יובל קרייה ליוה"כ משום דבו הוא משמט. אבל מ"ש רבינו שם יובל משמט קרקע בתחלתו דמשמע דאית ליה דמר"ה חייל הא ודאי לא קשה דלא כתב רבינו בתחלתו אלא לאפוקי שביעית דמשמט בסופו וזה אינו משמט אלא יוה"כ של יובל ולא בסוף השנה ומאי דמוקי בגמרא מאי דקאמר יובל משמט בתחלתו כר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא דקאמר מר"ה חייל יובל היינו משום דקאמר הברייתא דיובל ושביעית משמטין כאחד דהיינו בר"ה של יובל ולכך קאמר דהוי כר' ישמעאל אבל לשון בתחלתו אפשר לומר דלא קאמר הכי אלא משום שלא הוי כשביעית כדכתיבנא ולהכי ליכא לאקשויי על רבינו שלא כתב אלא משמט בתחילתו לבד וקושיא ראשונה צ"ע:

ועי' במשנה למלך שם ואכמ"ל [וספר המפתח - פרנקל אינו תח"י, עוד יש לעיין במפרשי הרמב"ם הלכות שמיטין ויובל פ"י הל' י"ד]

[איש טלז]

מה שיש אולי מקום לדון
אם שנת החמישים היא סיום של הארבעים ותשע או שהיא שייכת להתחלה חדשה ראה ביבינו במקרא של הרב פייבלזון בויכוחו עם הרב מינצברג להיכן שיייכת שנת היובל

[מיללער]

מה שיש אולי מקום לדון
אם שנת החמישים היא סיום של הארבעים ותשע או שהיא שייכת להתחלה חדשה ראה ביבינו במקרא של הרב פייבלזון בויכוחו עם הרב מינצברג להיכן שיייכת שנת היובל

אין זה מחלוקת ר"י ורבנן אי שנת החמשים נמנה לכאן ולכאן?

[קו ירוק]

מה שיש אולי מקום לדון
אם שנת החמישים היא סיום של הארבעים ותשע או שהיא שייכת להתחלה חדשה ראה ביבינו במקרא של הרב פייבלזון בויכוחו עם הרב מינצברג להיכן שיייכת שנת היובל

לפי רבי יהודה היא סיום והתחלה. אבל לרבנן זה סיום כפי ששמיטה איננה התחלה.