פורום אוצר החכמה

כתבו הח"מ (אה"ע ס' ס"ב סק"ג) והב"ש (שם ס"ק ד') שטורח גדול הוי כדיעבד. וחיפשתי קצת ולא מצאתי כלל זה הובא במקומות אחרים שכל שהיא רק ביטרחא גדול חשיב כבדיעבד ואולי דין זה נובע ממש"כ דשעת הדחק כדיעבד. האם יש מקור לדין טורח גדול כדיעבד והאם הובא ענין זה במקומות אחרים? ומהו הגדר של "טורח גדול" ההלכה?

טורח גדול בהלכה יש בזה הרבה ראיות לכאן ולכאן ראה למשל התחילו אין מפסיקין ועיין רע"א שהקשה איזה טורח הוא אם נתעטפו הדיינים.
ולגבי אם לכתחילה ניתן להשתמש עם הבדיעבד, גם בזה כבר כתבו רבים.

וראה דרישה או"ח סי' קפב אות ג, לגבי "טעמו פגמו"

הרמ״א מתיר לטחון קמח לפסח מחטים שמעורבות בהן מצומדות, ובארו האחרונים (פמ״ג ?) שכיוון שטורח הוא לבררן אין זה ביטול איסור לכתחילה אלא דמי לדיעבד

ר_חיים_הקטן כתב:כתבו הח"מ (אה"ע ס' ס"ב סק"ג) והב"ש (שם ס"ק ד') שטורח גדול הוי כדיעבד. וחיפשתי קצת ולא מצאתי כלל זה הובא במקומות אחרים שכל שהיא רק ביטרחא גדול חשיב כבדיעבד ואולי דין זה נובע ממש"כ דשעת הדחק כדיעבד. האם יש מקור לדין טורח גדול כדיעבד והאם הובא ענין זה במקומות אחרים? ומהו הגדר של "טורח גדול" ההלכה?

יד מלאכי כללי הדינים כלל תקפז

שעת הדחק כדיעבד דמי, ברכת אברהם ח"א סי' ס"ו וע"ש שהאריך בראיות וכן הוכיח בעל מ"ך רי"ש מבוא השמש דף ל' ב' בטוב טעם ודעת:

חלקת מחוקק סימן סב

(ג) אין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה - ועיר שאין בה עשרה וא"א להביאם שם ממקום אחר אסור לעשות שם נשואין אלא צריך החתן והכלה לילך למקום שיש שם עשרה ולהכניסם שם לחופה ואם אין במדינה עשרה וא"א לו לילך למדינה אחרת רק בטורח גדול אז הוי כדיעבד וברכות אין מעכבות ויכניסנה לחופה בלא ברכה וחוזר ומברך אפילו אחר כמה ימים כמו שנתבאר למעלה סי' נ"ד וע' בפסקי מהרא"י סי' ק"מ:

שערי תשובה סימן רצו

נראה דהתם כדיעבד דמי דטריחא להו שכ"א מב"ב יקדש לעצמו על כוס בפ"ע ...

ידועים דברי הרע"א שכתב שאין לומר הביננו במוצאי שבת גם לא במקום טירחא למרות שבדיעבד אם לא אמר אתה חוננתנו יוצא ידי חובתו.
ודבריו הובאו בביאור הלכה הרי שאי אפשר להשתמש עם הבדיעבד לכתחילה גם במקום טורח.
--
ביאור הלכה סימן קי ואינו מתפלל הביננו וכו' - ולא במו"ש ויו"ט. עיין בחידושי רע"א שמסתפק לענין מו"ש ויו"ט אם השעה עוברת י"ל דבזה במו"ש ויו"ט מוטב שיתפלל הביננו ולא יזכיר הבדלה דעכ"פ בדיעבד יצא בעלמא בלא הבדלה ממה שלא יתפלל כלל עי"ש עוד:

כאחד שמקפיד על ר"ת ובביהכנ"ס ביום הכפורים מתפללים ערבית לפני ר"ת האם מותר לי לכתחילה לומר בערבית המלך הקדוש שהרי בדיעבד אם אומר המלך בכל ימות השנה יוצא ידי חובתו, וכבר דנתי בדבר לפני כמה וכמה רבנים ולא הגעתי לדבר ברור.
ויש עוד הרבה נ"מ בזה, אם ניתן בשעת הדחק להשתמש עם הבדיעבד.

בשעתו היה מתפלל אצלינו רב ידוע חסיד גור ולא היה מתפלל ערבית עם הקהל, וכאשר שאלתיו לפשר הדבר השיב לי משום שהוא מקפיד על ר"ת והיה לי עמו משא ומתן ארוך והוכחתי לו שמותר לו להתפלל ערבית מפלג המנחה וכפי המבואר במחבר ואם הוא חושש שלא יוכל להוסיף תוספת שבת לר"ת אחר שאומר אתה חוננתו הצעתי לו שלא יאמר אתה חוננתנו שהרי מדובר בשעת הדחק שאין שם מנינים בזמן ר"ת ונכנס לאדמו"ר מגור שליט"א לשאול את פיו וענה לו שהצדק עמי, ומאז הוא מתפלל ערבית עם הציבור לפני ר"ת ואינו אומר אתה חוננתנו.

תשבי כתב:כאחד שמקפיד על ר"ת ובביהכנ"ס ביום הכפורים מתפללים ערבית לפני ר"ת האם מותר לי לכתחילה לומר בערבית המלך הקדוש שהרי בדיעבד אם אומר המלך בכל ימות השנה יוצא ידי חובתו, וכבר דנתי בדבר לפני כמה וכמה רבנים ולא הגעתי לדבר ברור.
ויש עוד הרבה נ"מ בזה, אם ניתן בשעת הדחק להשתמש עם הבדיעבד.

למה שתאמר המלך הקדוש, מתפלל אדם של שבת בע"ש ושל מוצ"ש בשבת.

הרי אחד שמקפיד על ר"ת נמצא שכל עוד לא הגיע זמן ר"ת הרי זה נחשב לעשרת ימי תשובה, ומה שתיקנו לומר המלך אין זה דין בתפלה אלא דין בעשרת ימי תשובה, ויש להביא ראיה מתפלת נדבה ועוד כמה ראיות שיש לי בזה העניין.

בסידור אוצר התפילות מובא תפילת הביננו גם למוצאי שבת ואיני יודע מי חיברה ואאל"ט מקורה בחמדת הימים.

בד_קודש כתב:בסידור אוצר התפילות מובא תפילת הביננו גם למוצאי שבת ואיני יודע מי חיברה ואאל"ט מקורה בחמדת הימים.

דבריך אינם ברורים. מקורו של הסידור בחמדת הימים או מקורה של הביננו?

מקורה של הביננו למוצאי שבת וכן לחורף כשאומרים ותן טל ומטר, זכור לי שהוא נמצא בחמדת ימים ומשום הועתק לסידור אוצר התפלות.