פורום אוצר החכמה

הנה מצוי שכאשר הולכים ברחוב שדוחפים בדרך הליכה בעץ ואבן והם זזים ממקומם הראשון, ולכאו' זה חפירת בור ברה"ר. ולא עיינתי כעת, אך לכאו' כאשר עושה במתכוין [לשם משחק וכדו'] הרי הוא חייב לסלק אח"כ האבן - האומנם?

כמדומני שנהגו יראי ה' שאם האבן זזה מחמתם, הם מעבירים אותה לצדי המדרכה

אני שואל בעיקר כאשר האבן כבר היה באמצע הרחוב ותחילת עשייתה לנזק אלא שהעובר הזיז אותו כמה ס"מ.

כל הנפ"מ אם הוא נקרא חופר בור הוא רק לגבי חיוב נזיקין, אבל לעצם הדבר אם רואה אדם תקלה ברה"ר ואינו מסלקה רשע הוא, ומה לי אם הזיזה ממקומה או לא.

אמסטרדם כתב:אני שואל בעיקר כאשר האבן כבר היה באמצע הרחוב ותחילת עשייתה לנזק אלא שהעובר הזיז אותו כמה ס"מ.

אז ברור שעליו להזיזה למקום בו היא לא תזיק (אני הבנתי שהמקרה היה שהאבן היתה במקום בטוח והוא הזיז אותה, שאז עליו לתקן מה שעשה)

אני קצת מתפלא, מנין הפשיטות שכאשר אדם פוגש אבן ברחוב שצריך לסלקה משם.

א. יעויין בסוף כתובות שם לגבי הנהגת האמוראים בכה"ג.
ב. וכן המעשה בגמ' בחסיד אחד ובאדם שהיה מסקל אבנים

אמסטרדם כתב:אני שואל בעיקר כאשר האבן כבר היה באמצע הרחוב ותחילת עשייתה לנזק אלא שהעובר הזיז אותו כמה ס"מ.

כמה ס"מ אין בזה בעיה לכאורה, עיין ב"ק דף כ"ט ב' ההופך את הגלל שצריך דוקא ג' טפחים בשביל להחשב כורה [ויש מקשים מתו' דף ו' א' ואכמ"ל].

סכינא חריפא כתב:

אמסטרדם כתב:אני שואל בעיקר כאשר האבן כבר היה באמצע הרחוב ותחילת עשייתה לנזק אלא שהעובר הזיז אותו כמה ס"מ.

כמה ס"מ אין בזה בעיה לכאורה, עיין ב"ק דף כ"ט ב' ההופך את הגלל שצריך דוקא ג' טפחים בשביל להחשב כורה [ויש מקשים מתו' דף ו' א' ואכמ"ל].

כמדומה שאגב חריפתך לא דקדקת, שם מדובר ג"ט בגובה באם מניחו בדיוק באותו מקום שהיה לפני כן.

אמסטרדם כתב:כמדומה שאגב חריפתך לא דקדקת, שם מדובר ג"ט בגובה באם מניחו בדיוק באותו מקום שהיה לפני כן.

ע' רשב"א על אתר וז"ל הוא הדין בשלא הרחיקה ממקומה ג' דא"כ ה"ל בורו. ובעזה"י עוד אאריך בזה.

סכינא חריפא כתב:

אמסטרדם כתב:כמדומה שאגב חריפתך לא דקדקת, שם מדובר ג"ט בגובה באם מניחו בדיוק באותו מקום שהיה לפני כן.

ע' רשב"א על אתר וז"ל הוא הדין בשלא הרחיקה ממקומה ג' דא"כ ה"ל בורו. ובעזה"י עוד אאריך בזה.

אני מחכה. [חבל שאני לא כעת בתוך הענינים ורק שאלתי מחמת שכמה פעמים נתעוררתי לזה בעת הלכי ברחוב].

שלא לעבור על איסור נדר אציין שרציתי לדון שאולי בד' הרשב"א מיירי שהחזירה למקומה והוי כמוצא בור מגולה וכיסהו וחזר וגילהו [אכן ליש"ש ריש הכונס אף בכה"ג חייב] לפי"מ שכתב החזו"א דהופך את הגלל חשוב ככיסוי ולא כטממה, ועיין בתו' שאנץ בשטמ"ק דלכ' אפי בשלא החזירה ול"ע כעת.

הרא"ש ב"ק סי' א כתב וז"ל ואם הניחם ברה"ר ולא הזיקו במקומן וגלגלתן רגלי אדם ורגלי בהמה למקום אחר אם הזיקו דרך הלוכן ע"י רגלי אדם חייב המגלגל הכל אע"ג דאמרינן לקמן בריש פרק המניח אין דרכו של אדם להתבונן בדרכים היינו לענין זה שאם שבר כלי שהיה מונח לפניו בלא התבוננות פטור אבל כולי האי אין לו להשתגע בהליכתו שיתיז הכלי ממקומו ויזיק דרך הליכתו ופושע הוא בהיזק זה ובעל התקלה פטור... ולבתר דנייחי הוי בור גמור וחייב בעל התקלה הכל.