פורום אוצר החכמה

שבת דף ל עמוד ב :
דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא, ובדחי רבנן. לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא.

האם הוא דין בחפצא, שהעיקר שיהיה מילתא דבדיחותא, או בגברא, שעדיף שהרב יגיד, כדי שהתלמידים ישמחו בו.

(שאלך היא מילתא דבדיחותא? :)..

בפשטות לפי המפרשים משמע שהוא דין בבחפצא אבל נלע"ד דודאי עדיף שישמע מהרב מהסיבה שציינת ואולי מעוד כמה סיבות.

חפצא או גברא אינני יודע אבל לכאורה הוא תלוי בתירוצי הגמרא שם אם גם התלמיד יכול לומר מילתא דבדיחותא קודם דפתחו בשמעתא, ויל"ע אי פליגי אהדדי.

בעיקר הענין כמה מהאחרונים פירשו דבמילי דבדיחותא הכונה לדברי אגדה שמשמחים הלב. ראה בהקדמת הפנ"י לכתובות, ובהקדמת העין יצחק, והתשובה מאהבה, ובהקדמה לתרומת הכרי, ובמרפא לשון עמוד הצדקה. ועוד.

בזהר אי' שהי' אומר קודם השיעור מילי דשטותא

קומי_אורי כתב:בזהר אי' שהי' אומר קודם השיעור מילי דשטותא

??????????????

איזה דפוס זוהר יש לכבודו?

ימחל כבודו שר בית הזהר דכל רז לא אניס ליה לעיין בזהר תזריע מז: (באיזה דפוס שיבחר)

קומי_אורי כתב:ימחל כבודו שר בית הזהר דכל רז לא אניס ליה לעיין בזהר תזריע מז: (באיזה דפוס שיבחר)

"והיינו דרב המנונא סבא, כד הוה ילפין מניה חברייא רזי דחכמתא, הוה מסדר קמייהו פרקא דמלי דשטותא, בגין דייתי תועלתא לחכמתא בגיניה. הדא הוא דכתיב (קהלת י א) יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט, משום דהיא תקונא דחכמתא ויקרא דחכמתא, ועל דא כתיב (שם ב ג) ולבי נוהג בחכמה ולאחוז בסכלות".

נראה שהזוהר והגמרא אינם מדברים באותו נידון:
הזוהר על התועלת העיונית, והגמרא על התועלת הלימודית, מה שפותח את לב התלמידים

וייש"כ לרה"ג "מה שנכון נכון" שיישב את ליבי במקורות שהביא

הקדמת הפנ"י לכתובות הוא מילתא דבדיחותא עיי"ש.

עיין כאן עמודה ימנית מה שכתב