פורום אוצר החכמה

תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

עשוי לנחת כתב:

תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

כמה מצחיק, כמה עצוב.
ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

אמסטרדם כתב:וכנראה הניק מרמז על מקום מגורים..

עשוי לנחת כתב:תהיתי כמה זמן יקח עד שדבר האשכול יגיע אליהם..

דברי חיים כתב:

עשוי לנחת כתב:ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

והגר"י ליברמן שליט"א בספר שו"ת משנת יוסף (ח"ב בפתיחה) כתב להוכיח מדברי הגמ' בבכורות (דף ב') שמצוה לקנות שדה קודם השמיטה כדי לקיים המצוה, בגמ' שם מבואר שישראל שקונה בהמה מגוי מכניס את הבהמה לקדושה אבל המוכר בהמה לגוי מפקיע אותה מהקדושה, ופירש רש"י הטעם שמכניסה לקדושה 'שתהא שובתת בשבת ומצוה עבד". וכן כתב ברבינו גרשום שם. ולפי דברי רש"י יש ללמוד גם שיש מצוה לקנות שדה בשביעית, שבגמ' בע"ז (דף ט"ו:) מבואר ששוה דין שביתת בהמתו בשבת לדין שביתת השדה בשמיטה, וכשם שבשבת יש מצוה לקנות בהמה כך בשביעית יש מצוה לקנות שדה לקיים המצוה.

ברזילי כתב:אכן, בילדותי חשבתי לעורר את הציבור שכל או"א יגביה נמלה מן הקרקע ויזכה בה כדי לקיים בה מצוות שביתת בהמתו, ופלפלנו אז בחבורה אם לחוש שמתה לזמן מרובה ואם מועילה חזקת חיים בנידו"ד, ומה יהיה דין צאצאיה של הנמלה, ואם אמרינן זוז"ג ואיך יהיה הדין לשביתת בהמתו, ועוד כהנה וכהנה, ואין השעה כשרה לכך. לגבות מאה ושמונים ש"ח על כל נמלה לא חשבנו, ואין ביהמ"ד בלא חידוש.

סכינא חריפא כתב:

ברזילי כתב:אכן, בילדותי חשבתי לעורר את הציבור שכל או"א יגביה נמלה מן הקרקע ויזכה בה כדי לקיים בה מצוות שביתת בהמתו, ופלפלנו אז בחבורה אם לחוש שמתה לזמן מרובה ואם מועילה חזקת חיים בנידו"ד, ומה יהיה דין צאצאיה של הנמלה, ואם אמרינן זוז"ג ואיך יהיה הדין לשביתת בהמתו, ועוד כהנה וכהנה, ואין השעה כשרה לכך. לגבות מאה ושמונים ש"ח על כל נמלה לא חשבנו, ואין ביהמ"ד בלא חידוש.

נמלה הזו שהרגה את הנפש, בית הסקילה שלה מגובה כמה קומות הוא?

דברי חיים כתב:

עשוי לנחת כתב:

תוכן כתב:הרי על דעת כן נוסד חברת מצוות נדירות, שכל אחד ירוויח לחמו בצורה זו או אחרת. ואם כך, הרי כל צטדקי וקנוניה להרוויח כסף מותר לכתחילה ולמצוה גדולה יחשב.

כמה מצחיק, כמה עצוב.
ואם כבר מדברים, רציתי כבר בתחילת פעולתם לפתוח אשכול אם יש בכלל עניין לקנות קרקע למצוות שמיטה [או לחילופין; חמור עבור מצות שביתת בהמתו], אך לא רציתי לקפח פרנסת יהודים טובים.

אז הנה מעט מקורות בענין...
מצינו בכמה וכמה מרבותינו האחרונים שכתבו שראוי לכל אחד לקנות קרקע באר"י כדי לקיים בה המצוות התלויות בארץ וכדלהלן.
בספר כרתי ופלתי להרה"ק רבי יונתן אייבשיץ (סי' ס"א סק"ו) כתב לענין מצוות מתנות כהונה שאין נוהג בחו"ל, שהמדקדקים משתדלים להתחייב במצוה זו, ואלו דבריו: וכמה אנשי מעשה שנתנו להני חכמים שלימים דאזלו לארץ ישראל מעות, ומינהו לשלוחים לקנות בשבילן בהמות ולהפריש מתנות כהונה בעבורן זרוע לחיים וראשית הגז ושלוחו של אדם כמותו בכל דבר, וכל לבבות דורש ד''.
והחיי אדם בספרו שערי צדק (שער מצוות הארץ פ"ח ס"א) כתב: עושה אדם שליח להפריש לו תרומות ומעשרות, ואפי' הדרים במדינת הים יכולים לקיים כל מצוות התלויות בארץ ע"י שליח דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו'.
וכן כתב בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ד סי' כ"ה) ואלו דבריו: כשנותן כסף לשלוחו לקנות לו קרקע בארץ ישראל, יוכלו הבעלים בחו"ל למנות שליח ולקיים על ידי זה מצוות התלויות בארץ, כגון תרומות ומעשרות ומכ"ש לקט שכחה ופאה לאחר שהתחיל לקצור שדהו, ולקיים מצות שביעית, ולהפקיר פירותיו בשביעית".
וכן מסופר (בספר הרי"ח הטוב עמ' 98) על הבן איש חי זצ"ל שבהיותו בחו"ל קנה קרקע בארץ ישראל כדי לקיים המצוות התלויות בארץ.
והגאון רבי יעקב שאול אלישר הראשון לציון בירושלים עיה"ק, כתב בספר ראש אמונים (דרוש ד' לשבת כלה) "ואשריהם של ישראל שכל מה שרודפים לקנות קרקע בארץ ישראל כל כוונתם לקיים מצוות התלויות בארץ".
והגר"י ליברמן שליט"א בספר שו"ת משנת יוסף (ח"ב בפתיחה) כתב להוכיח מדברי הגמ' בבכורות (דף ב') שמצוה לקנות שדה קודם השמיטה כדי לקיים המצוה, בגמ' שם מבואר שישראל שקונה בהמה מגוי מכניס את הבהמה לקדושה אבל המוכר בהמה לגוי מפקיע אותה מהקדושה, ופירש רש"י הטעם שמכניסה לקדושה 'שתהא שובתת בשבת ומצוה עבד". וכן כתב ברבינו גרשום שם. ולפי דברי רש"י יש ללמוד גם שיש מצוה לקנות שדה בשביעית, שבגמ' בע"ז (דף ט"ו:) מבואר ששוה דין שביתת בהמתו בשבת לדין שביתת השדה בשמיטה, וכשם שבשבת יש מצוה לקנות בהמה כך בשביעית יש מצוה לקנות שדה לקיים המצוה.
והגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א (חוט שני שביעית פ"א ה"א אות ג') כתב בענין קיום מצוות שמיטה: "נראה שרק מי שיש לו קרקע ומשביתה מקיים מצוות עשה דושבתה הארץ, אבל מי שאין לו קרקע אף שאינו מבטל העשה מ"מ אינו מקיים העשה, ולא דמי למה שנסתפק המנ"ח (מצוה ט') לענין מצוות השבתת חמץ בער"פ אי המצוה דוקא כשיש לו חמץ ומשביתה או דילמא אף אם אין לו חמץ מקיים העשה שהרין אין לו חמץ עי"ש, דהתם המצוה על הגברא שלא יהיה לו חמץ ולכן י"ל דמצות תשביתו היא ע"י שאין לו חמץ אף שבפועל אינו שורף חמץ, משא"כ במצוות דשביתת הארץ דהמצוה היא להשבית את הקרקע מעבודתה, בזה פשיטא שאם אין לו קרקע אינו מקיים המצוה להשביתה מעבודתה".
כמו כן ציין מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, במענה לשאלת רבני אגודת 'שמיטה' האם יש ענין שאדם שאין לו קרקע ירכוש קרקע במיוחד בכדי לקיים שמיטה, וענה רבינו כי וודאי יש ענין לרכוש קרקע לקיום המצוה, ובזה הוא זוכה לברכת התורה וצויתי את ברכתי!
ובספר משנת יוסף (שם) מובא שהגה"ק רבי אהרן מבעלזא זצוק"ל שלפני שמיטה הורה לרכוש כלי עבודה ולעבד את הגינה בחצרו, וגם התעניין בפרטי המלאכה, ואמר שבבא שנת השמיטה נשבות מעבודה כדי לקיים מצות שמיטה.

דברי חיים כתב:א. לא כל המראי מקומות מתייחסים לאנשי חו"ל. אדרבה - לאנשי ארץ ישראל ראוי להם מק"ו.
ילדיך יזכו לקיים "ושבתה הארץ" (אם הם חייבים במצוות ולא מדין חינוך..) אך ל"תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך" לא יועיל כלל באשר האילנות עדיין ערלה..
ודרך אגב, יש אפשרות לרכוש קרקע בארץ ישראל בטאבו אצל אחת מ"החברה'ס הללו, ומבדיקה מעמיקה נראה שזה עשוי לכתחילה. אין אני רוצה לעשות להם כאן פרסום בחינם, אבל דוק ותשכח.

מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

ג. קשה לי להאמין שאפשר לרכוש חללקת של ד' אמות בטאבו
בברכה המשולשת

הודעות: 3591
הצטרף: 24/01/12 09:00

דוד וינברג כתב:

ואשמח לענות על כל שאלה.

מלך זקן וכסיל כתב:

דוד וינברג כתב:

ואשמח לענות על כל שאלה.

פרסמתם שאתם מוכרים חלקות במטע אגסים
וברצוני לברר האם כל אחד שרוכש חלקה מקבל עץ או שיוצא לכאורה שיש כאלה שיש להם ד' אמות ללא שום עץ שהרי החלקה לא צפופה ויש רווחים/שבילים וכדו'

מלך זקן וכסיל כתב:ואני חוזר על שאלתי האם בכל חלקה שנמכרת יש ירקות או שיש כאלה שמקבלים בחלקתם שבילים וכדו'
כמו"כ ברצוני לשאול שבמטע ירקות אין כל השנה ירקות אז יוצא שרק בתחילת השנה יהיה את הנטשתה ולאחמ"כ תשאר שדה ריקה

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

דוד וינברג כתב:

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

דוד וינברג כתב:

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

הכהן כתב:

דוד וינברג כתב:

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

דייקתי בשאלתי, לצורך מצות השבתת הארץ.
צריך לגדל בשישית כדי להשבית בשביעית?

ת"ר יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני נשי דמחוזא אע"ג דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר קרינן להו

ברזילי כתב:

דוד וינברג כתב:

הכהן כתב:לצורך מצוות השבתת הארץ לא די בעציץ נקוב?

שתי תשובות בדבר:
א. האם באמת גודל בעציץ יבול כל שהוא?
ב. במידה וגודל יש להקפיד שהעציץ לא יהיה שמור, ושבאמת תהיה אפשרות לקחת מהיבול.

א. האם המשבית שדהו כל שני השבוע לא קיים מצוות שביתת הארץ? ומה לגבי שבת בראשית?
ב. מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

מסתבר שאין צריך לעשות ביתו וחצרו הפקר לכל, שיוכל כל אחד להכנס בכל שעה. ודי בכך שירשה לכל המעונין לקחת את הפירות. חובה עליו לפרסם ברבים שיש בתוך ביתו פירות על העץ? האם הוא מחוייב לאפשר כניסה בכל עת שהוא מתבקש, או שיכול לומר למבקש שיבוא ביום ובשעה הנוחים לבעה"ב?

ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

הכהן כתב:

ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

אני רגע מסיט, איך מקיימים מצוות פאה בעץ פרי העומד בחצר?

דברי חיים כתב:הגר"נ קרליץ שליט"א בספרו חוט שני: בקרקע שבעצמותה ראויה היא לזריעה, אבל אינה עומדת לזריעה כגון שיש שם גינת משחקים וכדו', נראה דחשיב שאין לו קרקע לענין מ"ע דושבתה הארץ כיון שאינה עומדת לזריעה, וכ"ש בגוונא שיש לו דירת מגורים שאינה עומדת לזריעה דאינו מקיים המצוות עשה".

דברי חיים כתב:

הכהן כתב:

ברזילי כתב:מה באמת נדרש מאדם שיש לו פירות שביעית הגדלים בתוך ביתו, או חצרו הפרטית? זו שאלה מעשית מאד, כי רבים שיש להם עצי פרי בחצר ביתם המגודרת, המשמשת לתשמישי דירה בפרטיות.

אני רגע מסיט, איך מקיימים מצוות פאה בעץ פרי העומד בחצר?

(יורה דעה סימן שלב סעיף א):
"לקט, שכחה ופאה, אם אין עניי ישראל מצויים שם ליטלם - אין צריך להניחם. הגה: והאידנא [וכיום] אין נוהגין בהם, לפי שהרוב עובדי כוכבים, ואם יניחום, יבואו עובדי כוכבים ויטלום".
חזו"א (מעשרות סי' ז ס"י, ד"ה ובעיקר)
ובעיקר דין לקט שו"פ לדידן, עדיין לא נשתנה ממש"כ הרמ"א סי' של"ב, דכפי ראות עינינו לא יטריח שום עני לילך בשדה ללקוט מתנות עניים שטרחו יותר על שכרו, ואצלנו הלחם בזול ומצוי, ועיקר העניות הוא לשאר הצרכים בין בסעודה ובין בכלי תשמיש ודירה וכביסה ובגדים ויתר הצרכים, ואין עני מחזר על הפתחים מתרצה בפת לחם, וכש"כ שלא יטריח לקצור פאה ולדוש ולטחון ולאפות, ויבואו הערבים וילקטום שהם בתכונות מסוגלות לכך, וכמו שמלקטים את העשבים וענפי עץ בערי ישראל.
ואף אם נניח שאם היו כל ישראל משמרים נתינת המתנות היה כדאי לעני להטריח, מ"מ השתא לא חייל לקט, שאם יהיה לקט לא ילקטוהו עניי ישראל, ובזה לא אמרה תורה, אף אם הוא שלא כהוגן בסיבת הדבר שגרם לזה מה שאין הרבים משמרים מצות פאה, אבל גם זה אינו מוכרע אם מנהגם שלא כדין וכמש"כ.

בברכה המשולשת כתב:

מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

א. אני הבנתי שלאוקמי זה חלק מהגדרת שמיטה ולא רק דחויה
ב. איסור העבודה בשמיטה אינו זהה בגדריו לאיסור של מלאכה בשבת (וממילא אינו דומה הנדון של פיקו"נ בשבת)

ברזילי כתב: מסתבר שאין צריך לעשות ביתו וחצרו הפקר לכל, שיוכל כל אחד להכנס בכל שעה. ודי בכך שירשה לכל המעונין לקחת את הפירות. חובה עליו לפרסם ברבים שיש בתוך ביתו פירות על העץ? האם הוא מחוייב לאפשר כניסה בכל עת שהוא מתבקש, או שיכול לומר למבקש שיבוא ביום ובשעה הנוחים לבעה"ב?

ברזילי כתב:

בברכה המשולשת כתב:

מאיר סובל כתב:עיסוק בלאוקמי זה קיום שמיטה? לכאורה זה היתר של דחויה.
שמיטה זה הפקר לכל ואי העבודה כבשבת קודש.
וכמו שלא נאמר שילמד רפואה כדי לעבוד בשבת בהיתר של פיקו"נ ולקיים בזה מצוות שבת.
וצ"ע.

א. אני הבנתי שלאוקמי זה חלק מהגדרת שמיטה ולא רק דחויה
ב. איסור העבודה בשמיטה אינו זהה בגדריו לאיסור של מלאכה בשבת (וממילא אינו דומה הנדון של פיקו"נ בשבת)

כעת מצאתי את מכתבו של החזו"א הנדפס בסוף חוט שני, וז"ל "אוקמי אילני דשרי אינו משום הצלת הפסד אלא אפי ער"ה של מוצאי שביעית שרי אף שאפשר להמתין עד אחר ראש השנה שאין שם מלאכה על זה והיינו סתומי פילי שזה חולי במקרה ומחזירו כשאר אילנות. ואמנם מה שהתירו משום הפסד כמו השקאת בית השלחין יש בזה עבודה גמורה של השבחה רק חכמים התירו משום הפסד"