פורום אוצר החכמה

מהראוי לרכז באשכול דידן את הדוגמאות לדברי תורה שנאמרו בל"ד, מסתבר שיש מקומות שנחלק המפרשים.

[א] פסחים נ. "שמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. ומאן נינהו אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא - אלא: הרוגי לוד

"אין אדם יכול לעמוד"-ליכא למימר דדוקא הוא, ואין "כל" אדם כלומר אפילו משה רבנו וכו'- משום שזה תמוה בסברא, ונראה להוכיח מגופא דסוגיא דזה אינו, דהא אי נימא הכי מאי קשיא אלימא ר"ע וכו' הא מצד תורותו ושאר מעלות של ר"ע וחבריו עדיין לא הוי בדרגה שאין כל אדם כלל יכול לעמוד, וע"כ דל"ד ובאמת ר"ע וחבריו גדולים מהרוגי לוד ודו"ק.

[ב] בדברי אגדה בחז"ל מצוי הביטוי לא ..אלא...ובדר"כ הוא ל"ד.



נ.ב כידוע שמספרים בחז"ל בדר"כ הרי הם בל"ד [והאריך בזה המהר"ל] במספרי התורה כשבעים איש לט' מלקות וכו' כבר האריכו הראשונים.

כנראה כוונת כת"ר לדברי חז"ל שדברו חכמים בלשון הבאי וגוזמא, המילים 'לאו דוקא' אינם שייכות לכאן ובלאו דוקא נכתבו.

נתקלתי כעת בס' הערוך שנותן בזה כללים בשם הגאונים -

עי' תוס' שבת נה: ד"ה ארבעה

הרמב''ן על אוהבת לרעך כמוך אומר הפלגה

תוס' סנהדרין מקשה האיך אפשר להיות ואהבת לריעך כמוך הרי קיי"ל חייך קודמין

שו"ת פני יהושע (לבעל המגיני שלמה) אבה"ע סי' מד דהוז"ל כאילו שופך דמים לאו דוקא. ולשון הרע ששקולה כג' עבירות לאו דוקא (מהריב"ש).