פורום אוצר החכמה

כידוע ב' תלמידי חכמים הנחלקים ביניהם הלך אחר גדול בחכמה ובמנין.
ובכן בדורינו דור עקבתא דמשיחא [ומן הסתם גם בדורות שלפנינו] הענין אינו מוגדר כלל, לכל אדם ישנה תפיסה נפרדת וחלוקה לגמרי של גדלות בתורה.
בהיות וכן האם בטל דין זה של גדול בחכמה, או שכל א' יכול לנהוג לפי ההשקפה הסובייקטיבית שלו?

למה שיבטל הדין?

תוכן כתב:למה שיבטל הדין?

כי גדלות אמור להיות ענין אובייקטיבי, ענין של סמכות, ולא שיקול דעת של אדם.

סכינא חריפא כתב:כידוע ב' תלמידי חכמים הנחלקים ביניהם הלך אחר גדול בחכמה ובמנין.
ובכן בדורינו דור עקבתא דמשיחא [ומן הסתם גם בדורות שלפנינו] הענין אינו מוגדר כלל, לכל אדם ישנה תפיסה נפרדת וחלוקה לגמרי של גדלות בתורה.
בהיות וכן האם בטל דין זה של גדול בחכמה, או שכל א' יכול לנהוג לפי ההשקפה הסובייקטיבית שלו?

מה פירוש שיבטל הדין, ומה יעשו?

לדוגמא בעלמא, בדורם של הט"ז והש"ך מסתבר סמכותו של הט"ז היתה גדולה מן הש"ך שהיה צעיר מאד, ואילו כיום העיקר כש"ך, האם מי שסמך על הט"ז בזמנו טעה? בודאי שגדלות בתורה הוא ענין ג"כ של סמכות כמו רב עיר מרא דאתרא בית דין וסנהדרין. וממילא גם שאלה של גדלות בתורה איננה ענין רק לגרום לכך שיסתבר יותר שהוא צודק ולא הקטן ממנו, אלא ענין של סמכותו של הגדול יותר מן הקטן, ולכן אפשר שקביעה זו חייבת להיות אובייקטיבית.

סכינא חריפא כתב:לדוגמא בעלמא, בדורם של הט"ז והש"ך מסתבר סמכותו של הט"ז היתה גדולה מן הט"ז שהיה צעיר מאד, ואילו כיום העיקר כש"ך, האם מי שסמך על הט"ז בזמנו טעה? בודאי שגדלות בתורה הוא ענין ג"כ של סמכות כמו רב עיר מרא דאתרא בית דין וסנהדרין. וממילא גם שאלה של גדלות בתורה איננה ענין רק לגרום לכך שיסתבר יותר שהוא צודק ולא הקטן ממנו, אלא ענין של סמכותו של הגדול יותר מן הקטן, ולכן אפשר שקביעה זו חייבת להיות אובייקטיבית.

א. כמדומני שגם היום אין הלכה תמיד כהש"ך
ב. לסנהדרין יש סמכות מגזה"כ (ולגבי סמכות מרא דאתרא משמע מהגמ' שזה גם דין גמור), אבל לגבי מדידת גדלות בתורה יותר קשה.
ג. כמובן, שאם הבדלי ההדרגה ברורים לכל, אה"נ (כגון ת"ח צעיר בדורינו שיבוא לחלוק מדיליה על המ"ב)

סכינא חריפא כתב:

תוכן כתב:למה שיבטל הדין?

כי גדלות אמור להיות ענין אובייקטיבי, ענין של סמכות, ולא שיקול דעת של אדם.

מי לחשך כן? דוקא משמע להיפך שאין בזה שום שייכות עם מעמדו של החכם בזירה הפוליטית רק בגדלותו בחכמה בלבד. וגדלות בחכמה אכן קשה למדוד, לא רק בדורות האחרונים.

מדברי הרב אלישע אבינר http://asif.co.il/?wpfb_dl=409

האם הנידון של הגמ' בהוריות על סיני ועוקר הרים מובא להדיא ג"כ לענין מי נחשב גדול בחכמה להכריע כמותו?

תוס' בעירובין (מ. ד"ה אדעתא) מבואר דהלכה כר' ששת לגבי ר' חסדא משום שהיה 'סיני' (ע' עירובין סז.).