בסוף חגיגה איתא: אמר ריש לקיש אין אור של גיהנם שולטת בפושעי ישראל, קל וחומר ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב, כמה שנים אין האור שולטת בו, פושעי ישראל שמלאין מצות כרמון, דכתיב כפלח הרמון רקתך, אל תקרי רקתך אלא רקנין שבך - על אחת כמה וכמה.
ומשמע דהא דמזבח הזהב לא נשרף הוא בגדר נס, וצ"ע, מדוע לא הובא נס זה ברשימת הניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש.