פורום אוצר החכמה

מישהו יודע לפרש לי לפי פשוטו.
א. מה פירוש התיבות בברכת גבורות מחיה מתים ברחמים רבים, ומזה שהוא בלשון הווה אינו נראה שקאי אתחיית המתים דלעתיד לבוא.
גם צ"ב הפעמים הרבות שמזכירים תחיית המתים, א. בתחילה מחיה מתים אתה, ב. מחיה מתים ברחמים רבים, ג. ומקים אמונתו לישני עפר, ד'. ונאמן אתה להחיות מתים, האם בכולם הכונה על תחיה דלעת"ל ?, או שיש בזה פירושים אחרים ?.
ב. מה הפירוש 'מתיר אסורים'.

סכינא חריפא כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52681&st=&pgnum=74

מישהו יכול להעלות מה שכתוב שם ?.

חידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף פה עמוד ב

הא דאמרי' באגדה כי מטו לאדכורי בתחיית המתים וכו'. איכא למידק בה דהא מקמי הכי אדכרו דהא כבר אמרו משיב הרוח ומוריד הגשם וקודם לכן יש בה הזכרת תחיית המתים, ואיכא למימר הזכרת תחיית המתים דמקמי טל וגשם אינו עיקר שאין הקדוש ברוך הוא מחיה המתים אלא ע"י טל, כדאמרי' בכמה דוכתי באגדה (חגיגה י"ב ב') שעתיד הקדוש ברוך הוא להוריד טל ובו מחיה את המתים, וקרא כתיב (ישעיהו כ"ו י"ט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל, ואמרי' נמי באגדה (שבת פ"ח ב') כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל בדיבור ראשון יצאת נשמתן והחיה אותן בגשם ועליהם אמר הכתוב גשם נדבות תניף אלקים וגו' ה"נ האחרון עיקר שכבר הזכירו גשם כך פר"ת ז"ל, ואי קשיא וכי ר' חייא ובניו לא היו מתפללין י"ח ברכות ומאי שנא האידנא, לא קשיא יחיד על הצבור שאני ותענית צבור שאני שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר (איוב ל"ו ה') הן אל כביר ולא ימאס, וה"נ אמרינן התם בתעניות (כ"ה ב') ולשמואל הקטן שליח צבור דמיעני היכי משכחת לה כגון דאמר משיב הרוח נשב זיקא אמר מוריד הגשם אתא מיטרא.

גולדשמידט נ"ל בהקדמה למחזור ר"ה אומר שכל הקטע של סומך נופלים רופא חולים ומתיר אסורים לא נראה קשור לברכה.

הקשר מבואר בר"י בר יקר ובאבודרהם ועוד ועוד.

סליחה, הוא אומר שזה תוספת מאוחרת ולא שזה לא קשור.

ה'מקור' שלו לומר שזו תוספת מאוחרת הוא ממה שנדמה לו שזה לא קשור לעיקר הברכה. והמעיין בראשונים הנ"ל לדוגמא יראה שהדברים קשורים היטיב.

חוץ מהנושא אם זה הוספה או לא,ואם יש קשר או לא, מישהו יכול להביא פירוש ע"ד פשט המתיישב על הלב, מהו מחיה מתים ברחמים רבים, ומהו מתיר אסורים.