עמוד 1 מתוך 1

ביאור ברכת עובד אדום הגיתי

פורסם: ג' אוקטובר 21, 2014 1:07 pm
על ידי רחמים
שיטה מקובצת מסכת ברכות דף סג עמוד ב

חמות ושמונה כלותיה ילדו ששה בכרס אחד. תימה אם כן היכי אמר ויוגד לדוד כי בירך ה' את בית עובד והלא לא עמד שם עדיין אלא שלושה חדשים. פירש בירושלמי שהיו יולדות מחמשה עשר יום לחמשה עשר יום יולדת שבעה וטמאה שבעה וחוזרת ומתעברת ויולדת לשבעה נמצא כי לשלושה חדשים שהוא זמן הכרת העובר ילדו ששה וזהו כרס אחד:


תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יבמות פרק ד

כתיב [דברי הימים א יג יד] וישב ארון יי עם עובד אדום בביתו שלשה חדשים ויברך יי וגו' במה בירכו בבנים. הדא הוא דכתיב [דברי הימים א כו ח] כל אלה מבני עובד אדום המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבודה ששים וגו'. דהוות כל חדא מינהן ילדה תריי בכל ירחא. הא כיצד טמאה שבעה. וטהרה ז' וילדת. טמאה ז' וטהרה ז' וילדת שית עשר לכל ירח לתלתא ירחין הא ארבעין ותמניי' והוא אשתין הא חמשין וארבעה ותמנותיהון הא אשתין ותריי. הדא היא דכתיב ששים ושנים לעובד אדום


מישהו יכול לבאר את הפשט בחשבון לפי הירושלמי?

Re: ביאור ברכת עובד אדום הגיתי

פורסם: ג' אוקטובר 21, 2014 1:16 pm
על ידי צופר הנעמתי
כל אחת משמונת כלותיו יולדת מט"ו יום לט"ו יום - טמאה שבעה ועבור שבעה ימים - הרי שנים לחודש לכל אחת, וט"ז לחודש לכולם, יחד כל כלותיו לג' חדשים ארבעים ושמונה. אשתו יולדת ג"כ אותו דבר, ששה לשלושה חודשים, הרי חמישים וארבעה. עוד שמונה בנים שהיו לו מקודם, להם נשואות אותן שמונה כלות, ששים ושנים.

Re: ביאור ברכת עובד אדום הגיתי

פורסם: ג' אוקטובר 21, 2014 4:25 pm
על ידי ארץ
נראה שהיה שם מעין דלעתיד לבא, הרה ויולדת יחדיו.

Re: ביאור ברכת עובד אדום הגיתי

פורסם: ג' אוקטובר 21, 2014 4:31 pm
על ידי רחמים
מדוע הירושלמי חידש כזה חידוש ולא פירש כמו הבבלי שמשך ההריון היה טבעי? ואם בגלל הקושיה של השיטה, יש את התרוץ של המהרש"ם:
חשוקי חמד כתובות דף צז עמוד א
והנה שמעתי שהמהרש"ם נשאל במעשה שגזרו על היהודים שדרו בעיר מסויימת גזרה קשה, ושלחו לצדיק פועל ישועות שיתפלל בעדם. הצדיק אמר להם שיתפלל עליהם, אך ביקש שקודם ישלחו לו כסף כדי לחלק לאלמנות ויתומים. ואכן לאחר זמן קצר מאז ששלחו את הכסף, הגיע מכתב שהגזרה בטלה, ולשמחתם לא היה גבול, אלא שאחד מבני העיר הבחין שהתאריך שבו נכתב המכתב היה מוקדם יותר לזמן שבני העיר שלחו את הכסף, ולכן היו לצים שדרשו מהצדיק את הכסף בחזרה, כי נתברר שהיתה נתינה בטעות, השאלה הגיע לידי המהרש"ם ופסק שלא צריך להשיב את הכסף, והביא ראיה מהמבואר בברכות (דף סג ע"ב) שמבואר שה' בירך את בית עובד אדום הגיתי בעבור שכבד ורבץ לפני הארון, שילדו חמות וח' כלותיה ששה ששה בכרס אחד. ולכאורה הרי הארון היה מונח בבית עובד אדום רק שלושה חדשים כמבואר בספר שמואל (ב ו יא), ואיך יתכן שבזמן זה כבר התברכו וילדו שישה שישה בכרס אחד. והלא זמן העיבור הקצר ביותר הוא שבעה חדשים, וע"כ שכיון שכלפי שמיא גליא שעתיד הארון להיות בביתו, שלח הברכה עוד טרם שהגיע הארון, כדי שיוכל להתברך מיד.
...

יעויין שם באורך.

Re: ביאור ברכת עובד אדום הגיתי

פורסם: ג' אוקטובר 21, 2014 10:21 pm
על ידי סכינא חריפא