האם מקיימים צדקה פחות משוה פרוטה ?,ופרוטה דרב יוסף
פורסם: ה' אוקטובר 23, 2014 12:28 pm
לפי הסוגיה פרוטה דרב יוסף משמע דוקא פרוטה ולא פחות מכך ,האם באמת מכאן להוכיח שרק בפרוטה מקיימים מצוות צדקה?
כתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין (בחלק א' סימן כ"ד) דבפחות משוה פרוטה ג"כ יוצאין ידי חובת מצות צדקה, וראיה לדבר מדברי הגמרא כאן דאיתא וכנ"ל: חמש פרוטות הן ההודאה שוה פרוטה והאשה מתקדשת בשוה פרוטה והנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש מעל והמוצא שוה פרוטה חייב להכריז, והגוזל את חבירו שוה פרוטה ונשבע לו יוליכנו אחריו אפילו למדי עכ"ל הגמרא, ומדלא חשיב נמי פרוטה לצדקה, ע"כ יש לומר דגם בפחות מש"פ מקיים שפיר מצות צדקה.
וכן כתב להוכיח גם בשו"ת יהודה יעלה (חלק ב' חו"מ סימן קפ"ז) ד"ה ולענ"ד, והוסיף להוכיח שם שכן הוא מדברי הגמרא בשבועות (דף כה א) דפריך שבועה שאתן מאי אתן, אילימא צדקה לעני מושבע ועומד מהר סיני הוא וכו'. ומאי קושיא, דלמא שבועה שאתן פחות מש"פ לעני דלא מושבע ועומד מהר סיני הוא, כיון דחצי שיעור הוא אין עליה שם צדקה ונתינה כלל. [וכה"ג כתבו תוס' שבועות כ"ג ע"ב בד"ה דמוקי וכו' גבי ח"ש באיסורין דלא הוי מושבע ועומד, ואף דמהתם אין ראיה מיהת זכר ודוגמא לדבר הוא] אלא ע"כ שגם בפחות מש"פ מקיים מצות צדקה לעני ע"כ.
וראה בספר היראה לרבינו יונה (אות ר"ח) שכתב: והיה רגיל בצדקה כפי כחך וכו' לתת כופר נפשך חק קבוע בכל שבוע פרוטה או מחצה ע"כ. הנה דמפורש ברבינו יונה דאפשר לקיים מצוות צדקה בפחות מפרוטה. וע"ע בספר צפנת פענח על הרמב"ם (פ"ו דמתנות עניים הלכה י"ב) שהעיר מהרמב"ם דדי בגרוגרת אחת ע"ש, וגרוגרת הוא הרבה פחות מפרוטה וכמו שהאריך להוכיח במגדים חדשים על שבת (ב א) ע"ש מש"כ עוד הרבה בענין צדקה בפחות משו"פ.
שלח כתב:לפי הסוגיה פרוטה דרב יוסף משמע דוקא פרוטה ולא פחות מכך ,האם באמת מכאן להוכיח שרק בפרוטה מקיימים מצוות צדקה?
אם הוא יכול להיפטר בפחות משו"פ, אז אין לו הנאה מהשמירה בשווי פרוטה ואינו ש"ש.מיללער כתב:שלח כתב:לפי הסוגיה פרוטה דרב יוסף משמע דוקא פרוטה ולא פחות מכך ,האם באמת מכאן להוכיח שרק בפרוטה מקיימים מצוות צדקה?
מאי הראיה מ'פרוטה דרבי יוסף'? אולי כדי שייחשב שומר שכר צריך להיות נהנה לכה"פ פרוטה (ומסתבר כך) ולכן נקט הדין דרבי יוסף בפרוטה דוקא, אבל אה"נ שמכח מצוות צדקה מקיים גם בפחות משו"פ.
מכח ראיה זו דוחים התוספות בפ"ק דגיטין את שיטת רש"י דאין הקדש חל על פחות משוה פרוטה:מיללער כתב:מה שהביאו ראיה מזו שלא נמנה פרוטה דצדקה בהדי חמש פרוטות, יש לומר דתנא ושייר.
פֵּרֵשׁ בַּקּוּנְטְרֵס, דְּאֵין הֶקְדֵּשׁ חָל עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וְהִקְשָׁה רַבֵּנוּ יִצְחָק, דִּתְנַן בְּהַזָּהָב: 'חָמֵשׁ פְּרוּטוֹת הֵן', לִיתְנֵי 'שֵׁשׁ פְּרוּטוֹת הֵן', דְּאֵין הֶקְדֵּשׁ חָל עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה.
כמות ההנאה המגיעתו נמדדת לפי הרגילות לתת, ולא לפי החיוב לתת.עושה חדשות כתב:אם הוא יכול להיפטר בפחות משו"פ, אז אין לו הנאה מהשמירה בשווי פרוטה ואינו ש"ש.
ביקורת תהיה כתב:שיעור 'שוה פרוטה' הוא מידת ממון, ואין לו ענין למצות החזקת יד עני ואביון, כשם שאין לו ענין למצות הפרשת תרומות ומעשרות וכיו"ב.
ביקורת תהיה כתב:שיעור 'שוה פרוטה' הוא מידת ממון, ואין לו ענין למצות החזקת יד עני ואביון, כשם שאין לו ענין למצות הפרשת תרומות ומעשרות וכיו"ב.
ביקורת תהיה כתב:הכוונה שלכל ענין וענין יש לו שיעור הנאה לו, ואין שיעור הנאה לענין זה נאה לענין זה.
הדברים מבוססים על דברי התוספות בפרק כל שעה. דעל הא דאמר אבא שאול: האוכל תרומה אינו משלם קרן וחומש עד שיהא בה שוה פרוטה, משום שנאמר 'ונתן' ואין נתינה פחות משוה פרוטה, כתבו וזו לשונם:עזריאל ברגר כתב:סברא טובה.ביקורת תהיה כתב:שיעור 'שוה פרוטה' הוא מידת ממון, ואין לו ענין למצות החזקת יד עני ואביון, כשם שאין לו ענין למצות הפרשת תרומות ומעשרות וכיו"ב.
וְאִם תֹּאמַר, וְהָא קַיְמָא לָן דְּחִטָּה אַחַת פּוֹטֶרֶת אֶת הַכְּרִי, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בָּהּ נְתִינָה, דִּכְתִיב 'תִּתֶּן לוֹ';
וּבְהַזָּהָב אָמְרִינַן: 'קוֹנִין בִּכְלִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה', אַף עַל גַּב דִּכְתִיב 'וְנָתַן לְרֵעֵהוּ';
וְגַבֵּי גֵט נַמֵּי אָמְרִינַן: 'כְּתָבוֹ עַל אִסּוּרֵי הֲנָאָה – כָּשֵׁר', אַף עַל גַּב דִּכְתִיב 'וְנָתַן בְּיָדָהּ'.
וְיֵשׁ לוֹמַר, דְּהָכָא וַדַּאי בָּעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה, דִּנְתִינָה קָיְמָא אַתַּשְׁלוּמִין, וְהָוֵי כְּמוֹ הֲשָׁבַת גְּזֵלָה שֶׁאֵינָהּ בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה, וּלְהָכִי מִשּׁוּם דִּכְתִיב 'וְנָתַן' מַשְׁמַע שַׁפִּיר נְתִינָה חֲשׁוּבָה; אֲבָל שְׁאָר מִלֵּי, אַף עַל גַּב דִּכְתִיב בָּהֶן נְתִינָה, לָא בָּעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה.