פורום אוצר החכמה

הלכה היא - בתפלת מנחה של ערב ראש חודש נהגו לומר סליחות ונקרא "סדר יום כפור קטן" ואני תוהה לדעת מדוע ביטלוה בערב חודש מר חשון.
ואם משום התענית - הרי בערב ר"ח מר חשון שהוא בסוף חודש תשרי לדברי הכל אין לבטל את התענית ביום זה, למרות שאין קובעים בסוף חודש זה תעניות בה"ב לפי שהוא מרובה במועדות.
ככלל, כמדומני שכהיום נוהגים שאומרים סדר יום כפור קטן גם אם אין עשרה מתענים, וראה שו"ת אג"מ או"ח ח"ד סי' קיז שכותב שם בזה"ל. לכן אי אפשר לפניה לעשות סגופים כפי תשובת המשקל אבל זה תעשה להתחזק באמונה בהשי"ת ולידע שהוא רואה הכל ושומע הכל ואין ממנו נעלם וזה יועיל להמנע מכל דבר איסור, שלכן טוב שתאמר בכל יום בכל לשון שמכרת ביותר דברים אלו בפיה איך שהיא יודעת זה ומאמינה בזה.
ושלישית בכל שני וחמישי של ימי החול תאמר בלחש וידוי דאשמנו כפי הנדפס בסדורים מאלקינו עד ואנחנו הרשענו ולא יותר, וערב ראש חודש שנקרא יום כפור קטן תאמר וידוי הגדול של רבנו נסים זצ"ל הנדפס במחזור כל בו של יום כפור ומחולק לששה חלקים תאמר כל הנוסח, רק חלק הרביעי שהוא בעד אחרים לא תאמר שהוא שייך רק כשאומרים בבית הכנסת בקהל.
עיין שם כל העניין.
ומבואר להדיא מדבריו שגם למי שאינו מתענה צריך שיאמר וידוי הגדול של רבנו נסים זצ"ל בכל ערב ראש חודש.
וכבר ביקשתי בעבר בכותל המערבי לומר בערב ראש מר חשון סדר יום כפור קטן, ולא זכיתי שתאמר לטענתם ב"חטא"ת" המנהג שלא לומר סדר יום כפור קטן, ולא ידעתי למה?.
אשמח לשמוע דעת החברים כאן.
--
אולי בעקבות האשכול יתעורר מישהו בעניין.
ויש בזה משום זיכוי הרבים לדעתי.

אחר שהמנהג בא"י (כף החיים, ולוח הרב טיקוצינסקי) שלא לומר תחנון בימים שבין סוכות לר"ח חשוון, אם כן לכאורה כ"ש הוא שלא יאמרו סליחות בימים אלה, ומ"מ בכה"ח (תיז) כתב להתענות בער"ח חשוון אף שא"א בו תחנון (ומשמע שגם לומר סליחות)

ראיתי באיזה מקום שכתב כך. כיוון שהמנהג שלא לומר בער"ח של חדשי חטא"ת (חשוון טבת אייר תשרי) אין לאמרו בער"ח חשוון אבל הנוהגים להתענות יתענו וממילא גם מסתבר שיגידו יוכ"ק.

השנה שעבר הייתי בבית מדרש גבוה בלייקוואד והיה שם מנין בער"ח חשון

דומה לזה מש"כ בלוח א"י שא"א סליחות שני בתרא כשחל בפסח שני

האם התפלל הס''ק הגאון ר''ש דבלצקי זצ''ל יום כיפור קטן בערב ר''ח מרחשון?

ועכשיו ראיתי בבירור הלכה הובא למעלה