פורום אוצר החכמה

האם נח היה כהן?
ואם כן, מהו המ"מ?

כהן במובן של מזרע אהרן - בוודאי שלא. כהן במובן שהקריב קרבנות - כן, מפורש במקרא. אופן שלישי לא ידוע לי.

--

מצינו אמנם ענין כהונה בזמנם גם לא רק לענין קרבנות, כמשאחז"ל על אברהם שנתן מעשרות לשם. וראה נדרים לב: ראב"ד מלכים ט,א. רבנו בחיי בראשית יד,יח.

ידועים דברי הרמב"ם בפירוש המשנה זבחים פרק יד

בא בקבלה שזה שנאמר וישלח את נערי בני ישראל שהם הבכורות, לפי שהעבודה תמיד לא הייתה אלא בבכורות מאדם עד משה רבינו.

ובהכרח שבזמנם בכור אין בהכרח הכוונה לפטר רחם. וכל מי שהקריב קרבנות בכור וכהן ייקרא, ובנוגע למלכי צדק ומה שכתב בזה קודמי הרב משנ"נ אבקש להפנות למש"כ רש"י תהלים ק"י פסוק ד' בזה"ל.

אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק. ממך תצא הכהונה ומלכות להיות בניך יורשין את שם אבי אביך הכהונה והמלכות שנתנו לו : דברתי מלכי צדק. יו''ד יתירה כמו רבתי עם (איכה א), על דברת מלכי צדק על פקודת מלכי צדק. אתה כהן. יש במשמע כהן כהונה ושררה כמו (שמואל ב מ) ובני דוד כהנים היו

ובב"ר מ"ו אמרו אברהם כהן גדול היה.
ולא באתי אלא כמ"מ.

לפי"ז לכאו' צריך לומר, שיש כהן שהוא משמש את הקב"ה ולכן כל אלו שהקריבו קרבנות נקראים כהנים, ויש כהן כפי מלכי צדק ואברהם אבינו, שהכוונה אצלם לשון שררה ומלוכה וכפי שמביא רש"י בני דוד כהנים היו. ויש להאריך בכל העניין.

ועל זה אני שואל:
האם יש מקום שכתוב שנח היה כהן?
[זכור לי משהו כזה - שהכהונה עברה מאדם ל.. ולנח, לשם ולאברהם וכו', אבל אני לא זוכר מהיכן]...

לומד, מאין ההכרח שבכור בימיהם לאו דוקא פטר רחם? עד משה רבינו כוונתו עד זמן משה רבינו כפשוט.

יין המשמח כתב:ועל זה אני שואל:
האם יש מקום שכתוב שנח היה כהן?
[זכור לי משהו כזה - שהכהונה עברה מאדם ל.. ולנח, לשם ולאברהם וכו', אבל אני לא זוכר מהיכן]...

מדרש רבה במדבר - פרשה ד פסקה ח
קח את הלוים וגו' אמרו רבותינו למה צוה הקב"ה לפדות בכורי ישראל בלוים שבתחלה היו הבכורות משמשין עד שלא עמד שבט לוי כמה ששנו רבותינו עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות ומשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים ותדע לך שהיו הבכורות מקריבים עד שלא עמד שבטו של לוי טול מתחלת ברייתו של עולם אדם הראשון היה בכורו של עולם וכיון שקירב קרבנו שנא' (תהלים סט) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס לבש בגדי כהונה גדולה שנא' (בראשית ג) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם בגדי שבח היו והיו הבכורות משתמשין בהם כיון שמת אדם מסרן לשת שת מסרן למתושלח כיון שמת מתושלח מסרן לנח עמד נח והקריב קרבן שנא' (שם ח) ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו' מת נח ומסרן לשם וכי שם היה בכור והלא יפת היה בכור שנא' אחי יפת הגדול ומפני מה מסרן לשם מפני שצפה נח שלשלת האבות עומדת ממנו ותדע לך ששם היה מקריב שנא' (שם יד) ומלכי צדק מלך שלם וגו' וכי כהונה לו ניתנה והלא לא ניתנה כהונה אלא משעמד אהרן מהו שהוא אומר כאן והוא כהן מפני שהיה מקריב בכהנים מת שם ומסרה לאברהם וכו'.

כולל יונגערמאן כתב:לומד, מאין ההכרח שבכור בימיהם לאו דוקא פטר רחם? עד משה רבינו כוונתו עד זמן משה רבינו כפשוט.

בא בקבלה שזה שנאמר וישלח את נערי בני ישראל שהם הבכורות, לפי שהעבודה תמיד לא הייתה אלא בבכורות מאדם עד משה רבינו.

אדם הראשון פטר רחם היה?

יש לו דין אדם בכלל? הרי לא היה ילוד אשה? לכאורה דינו כגולם שדן בו החכ"צ, ולא רק הוא אלא כל יוצאי חלציו.....

כותרת: שמיטה - מן התורה!
פרי אחד מגידולי שביעית @1הצומחים מתוך פרשת השבוע@2 - מפרדסם של חכמי @1'קרן השביעית'@2, מיסודו של הגאון רבי בנימין מנדלזון זצ"ל אב"ד קוממיות:
@1"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם: וַיֵּשְׁתְּ מִן הַיַּיִן"@2 (ט, כ-כא) ובמדרש, ויחל - עשה עצמו חולין. וישת - שתה בלא מידה.
ביאר הגאון @1רבי מנחם מן אשכנזי@2 זצ"ל - בנו של בעל "ידי משה" על מדרש רבה (הובא ב @1'כמוצא שלל רב')@2 כך:
מבואר במדרש שהמבול ירד בשנת @1אלף תרנ"ו@2 לבריאת העולם, מכאן ששנה אח"כ כשיצא נח מהתיבה היתה שנת @1אלף תרנ"ז.@2 בחשבון של חלוקת השנים ליובלות ולשמיטות יוצא כי היתה זו @1שנת השמיטה@2 שבה אסור לזרוע ולנטוע נמצא שנח שנטע כרם עשה שלא כדין.
והנה בגמ' סנהדרין (כו.) מצינו שנחשדו כהנים על השביעית משום שמורים היתר לעצמם (הואיל ותרומה וקדשי קדשים מותרים להם ושביעית אף היא קדושת הארץ - רש"י) ומצינו שיש דעה הסוברת שנח היה כהן ונמצא שמכוח שהיה כהן הורה היתר לעצמו לנטוע בשביעית.
בגמ' בתענית (יז.) למדנו שכהן בזמן הזה אסור בשתיית יין שמא יבנה בית המקדש ויהיה צריך לעבוד עבודה במקדש, ושתוי יין שעבד חילל. שואלת הגמ' והרי יוכל להפיג את יינו בשינה או בהליכת מיל שמפיגה את היין? ומתרצת ששינה או הליכה מועילות רק למי ששתה כדי מידתו אבל אם שתה יותר מכדי מידתו לא מועיל.
@1מעתה מבוארים דברי המדרש כך:@2
ויחל נח - שעשה עצמו חולין משום שהיתה זו שנת השמיטה ואסור לנטוע בה. אולם יכולנו לומר שלשיטת הסובר שנח היה כהן הורה היתר לעצמו כדברי הגמ' בסנהדרין, ממשיך המדרש ואומר וישת - ששתה בלא מידה וא"כ ממה נפשך נהג שלא כדין שהרי אם היה כהן אסור היה לו לשתות יין בלא מידה שמא יצווה עליו הקב"ה להקריב קרבן ואין עוד כהן בעולם!

בספר 'כמוצא שלל רב' על הפסוק ויחל נח איש האדמה ויטע כרם [ט' כ'] הביא בזה פלפול נאה, ובתוך דבריו כתב כן שנח היה כהן, עיי"ש.

נבון כתב:בספר 'כמוצא שלל רב' על הפסוק ויחל נח איש האדמה ויטע כרם [ט' כ'] הביא בזה פלפול נאה, ובתוך דבריו כתב כן שנח היה כהן, עיי"ש.

כבר הובא למעלה.