פורום אוצר החכמה

שמעתי על מחלוקת בין ר' צבי פסח פרנק לחזו"א, בהזכרת ותן טל ומטר בזמן הזה ממש, אחר סוכות קודם ז' חשון, האם חוזר או לא

מישהו יודע מקורות?

מתאים להיות כתוב בפסקי תשובות ובמחברים דומים לו.

שאלה אחרת ברשותכם:
א. במשיב הרוח מתחילים דווקא במוסף כי אז כל העם נמצאים ורוצים שיתחילו יחד. למה בטל ומטר לא דחו את זה מאותה סיבה לבוקר?
ב. במשיב הרוח אסור להזכיר עד שיכריז החזן, ובטל ומטר לא. מה ההבדל?

משולש כתב:א. במשיב הרוח מתחילים דווקא במוסף כי אז כל העם נמצאים ורוצים שיתחילו יחד. למה בטל ומטר לא דחו את זה מאותה סיבה לבוקר?

עיין מ"א קיד,א קיז,ב. ק"נ תענית פ"א אות מ. הגהות חשק שלמה תענית י ע"א ד"ה במשנה.

מענין לענין באותו ענין:
מה דינו של הטועה בברכת השנים בשויו"ט:
בימות החמה - אם ביקש ותן טל ומטר בימות החול דינו שחוזר לראש ברכת השנים ואומר על הסדר. האם בשויו"ט מכיוון שגם כך עליו לחזור לראש הברכה יכול מיד להתחיל ברכה אמצעית דשויו"ט, או שחובה עליו לתקן את אשר קלקל והזכיר דבר של "קללה" (כלשון הפוסקים) וצריך לומר ברכת השנים כתקנה ורק אח"כ לחזור לתפילת שבת או יו"ט?
בימות הגשמים - אם התחיל תקע בשופר בלי להזכיר טל ומטר בימות החול דינו שיזכיר טל ומטר בשומע תפילה, ואם לא הזכיר גם שם - חוזר לברך עלינו. האם בשויו"ט עליו ג"כ להזכיר טל ומטר כיוון שאמר את ברכת השנים, ואם כן - כיצד יעשה? כאן יותר נראה שבשויו"ט כלל אין חוזרים על השמטת טל ומטר, דלא גרע מיעלה ויבוא בליל ר"ח, או "ועל הניסים" וכיו"ב.
(אותה השאלה ניתן לדון באופן תיאורטי על "מלך אוהב צדקה ומשפט", אלא ששם זה כמעט לא מעשי שיהיה ברור לו שאמר "המלך הקדוש" ואעפ"כ התפלל תפילת חול)

לטועה בימות הגשמים האריכו בזה האחרונים. וראה תשובת הרע"י שנדפסה בילקו"י ח"ה מעמוד צא.

מה שנכון נכון כתב:לטועה בימות הגשמים האריכו בזה האחרונים. וראה תשובת הרע"י שנדפסה בילקו"י ח"ה מעמוד צא.

יישר כח גדול. עיי"ש שמאריך מאוד דווקא בטועה בימות החמה, וע"פ דבריו בפנים נראה שמכיוון שבכל אופן יש פלוגתא בפוסקים לכן סב"ל.