פורום אוצר החכמה

ידוע מי חיבר תפילה זו?

רבון כל העולמים אדון השלום מלך אביר וגו' הוא תפילה אחת עם מודה אני על כל החסד וגו', או שהן שתי תפילות מצורפות?

אחרי שלום עליכם? זו תפילה אחת.

יש שאומרים רק את החלק הראשון.

ביו"ט שחל בשבת גם אומרים רק את החלק הראשון, לכן שאלתי.

שערי תשובה - סימן רסב
ונוהגין לומר רבון העולמים עד מלך תמים דרכו שאינו רק שבח לבד:

בקרו טלה כתב:שערי תשובה - סימן רסב
ונוהגין לומר רבון העולמים

יש"כ, יש לי כבר את תחילת הדרך. השאלה נשאלה כי הבן איש חי כותב לומר זאת אחרי אמירת אשת חיל בדווקא, אולם בסידורים עתיקים זה מובא לפני אשת חיל.

בפני מנחם (מקץ תשנ"ה): יש שכתבו שמקור התפלה במוצאי שבת היא מהירושלמי, ובאמת בירושלמי (ברכות לט:) יש רק כמה תיבות ובטור (או"ח רצט) נוסף מעט אך רוב הנוסחא היא מאוחרת

הנאמן בפקדונו כתב:בפני מנחם (מקץ תשנ"ה): יש שכתבו שמקור התפלה במוצאי שבת

? מה הקשר לכאן?

חכם באשי, אולי תחכים אותנו? זה התחום לא? [מחילה, אחד מהם..]

אוהב אוצר כתב:

הנאמן בפקדונו כתב:בפני מנחם (מקץ תשנ"ה): יש שכתבו שמקור התפלה במוצאי שבת

? מה הקשר לכאן?

טעיתי.

אאל"ט היה פעם מאמר על תפילה זו בקובץ באו"י

יש שם כמה דברים דברים שטעון ביאור.
א. מהו ואשר אתה עתיד לעשות עמי וכו' מהיכי תיתי.
ב. ומתוך מיעוט עוונות וכי מיעוט עוונות שפיר דמי.
ויש עוד הרבה לדון בזה.

בזמירות שבת מתיבתא נאמר שארבעה חלקים בתפילה, עיי"ש החלוקה, החלק השני עם הבקשה שבחלק השלישי בלי פירוט המעשים וכן החלק הרביעי נמצאים במספר סידורים כקיצור התפילה, החלק השלישי מופיע בלקט יושר בנוסח שונ ומחורז שמהרי"ל נהג לאומרו, והנוסח הכולל מקורו בתיקוני שבת ונציה שנ"ו.

בתחום הזמירות והתחינות יש להתייחס בזהירות רבה למצאי הסידורים שבידינו כמקור לקביעת מוקדם ומאוחר, כי ידוע שבשעתו נדפסו הרבה מן התחינות והזמירות בברכונים שלא שרד מהם אפילו עותק אחד (מחמת הבלאי המרובה בספרים ששימשו על השולחן).

לומד_בישיבה כתב:יש שם כמה דברים דברים שטעון ביאור.
א. מהו ואשר אתה עתיד לעשות עמי וכו' מהיכי תיתי.
ב. ומתוך מיעוט עוונות וכי מיעוט עוונות שפיר דמי.
ויש עוד הרבה לדון בזה.

הרב הוגה ומעיין האם פירשו שם מהו ואשר אתה עתיד לעשות עמי, ומהו ומתוך מיעוט עוונות, אשמח להחכים בעניין.
יישר כוחך.

בפירוש לא נכתב על כך משהו מיוחד. בפניני הזמירות הובא שפע של ווארטים חסידיים ביישוב שתי הקושיות הללו, אך מן הסתם לא לכך כוונתך.
באופן כללי כל אחד שם לב שהתפילות שנכנסו לסידורי אשכנז בתקופת האחרונים יש בהם עיקולי ופשורי בענייני תחביר ולשון.

לא אכנס אתך לויכוח, על העבודה של עוז והדר, אבל זה לא עבודה, והמתן לזמירות שבעזרת השם ייצא לאור, זה לא ווארטים ולא ווערטלאך, יש בזה פשט רק צריך לעבוד על זה קשה.

זאהל זיין מיט גרויס הצלחה.

http://www.piyut.org.il/textual/609.html
רבון כל העולמים ראה כאן.

כִּי הִדְלַקְתִּי נֵרוֹתַי וְהִצַּעְתִּי מִטָּתִי

בעל השפע חיים זי"ע לאחר השואה היה אומר בלחש, כי הדלקתי מטתי, והצעתי נרותי. וד"ל.

עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי
וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּנֵי בֵיתִי
וְעִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּנֵי בְרִיתִי.

א. מהו ואשר אתה עתיד לעשות עמי, מהכ"ת.
ב. מהו ועם כל בריותיך, בני בריתי, והיכן מצינו שעלינו להודות על החסד שעושה על כל בני בריתי.
---
וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רוֹב שִׂמְחָה
וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת

א. מהו ומתוך מעוט עונות, וכי מיעוט עונות מותר.

אתמהה.

לומד_בישיבה כתב:עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי
וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כָּל בְּנֵי בֵיתִי
וְעִם כָּל בְּרִיּוֹתֶיךָ בְּנֵי בְרִיתִי.

א. מהו ואשר אתה עתיד לעשות עמי, מהכ"ת.
ב. מהו ועם כל בריותיך, בני בריתי, והיכן מצינו שעלינו להודות על החסד שעושה על כל בני בריתי.
---
וְזַכֵּנוּ לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רוֹב שִׂמְחָה
וּמִתּוֹךְ עֹשֶׁר וְכָבוֹד וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֹנוֹת

א. מהו ומתוך מעוט עונות, וכי מיעוט עונות מותר.

אתמהה.

א. עיין בפוסקים בהלכות ער"ה שכתבו שעם ישראל "יודעים שהקב"ה עושה לנו נס לשפטנו במידת הרחמים", ועוד הרבה לשונות כאלו נמצאות בהרבה מקומות, ובוודאי שאנו יכולים להודות מראש לקב"ה על כל החסדים שהוא עתיד לעשות איתנו, וחזקיה המלך הפסיד עת-רצון בגלל שלא אמר שירה על ניסים שעדיין לא קרו.
ב. מצד אהבת ישראל, אני מודה למי שעושה טובות לחבר שלי!

א. (מיעוט עוונות) - אכן צע"ג, ואולי יש ליישב בדוחק שהפירוש הוא שמבקשים מהקב"ה שיעזור לנו למעט את עוונותינו הקיימים ע"י שנשוב עליהם בתשובה שלימה וכו'.

יש גבול כמה ניתן לדקדק בתחינות נשים.

אלכסנדרוס כתב:יש גבול כמה ניתן לדקדק בתחינות נשים.

?

הנאמן בפקדונו כתב:

אוהב אוצר כתב:

הנאמן בפקדונו כתב:בפני מנחם (מקץ תשנ"ה): יש שכתבו שמקור התפלה במוצאי שבת

? מה הקשר לכאן?

טעיתי.

לא לגמרי טעית.

הפני מנחם אמר בשם הרבי ר' העניך מאלכסנדר כי בכל 'מלך' מליל ש"ק נפתח אחד מהשערים (הדומים) הנאמרים במוצאי שבת. הוא גם סיפר סיפור מהרבי ר' העניך, על יהודי מהעיר 'לויביטש'. ואכמ"ל.

הרב ברגר לא זו הכוונה במה שכתבת להסביר, ואסביר רק בנוגע לא חוששני שיעתיקו ממני, וראה בריסק ושמאלץ ואכמ"ל לכן לא אוכל לכתוב מקורות.

א. עיין בפוסקים בהלכות ער"ה שכתבו שעם ישראל "יודעים שהקב"ה עושה לנו נס לשפטנו במידת הרחמים", ועוד הרבה לשונות כאלו נמצאות בהרבה מקומות, ובוודאי שאנו יכולים להודות מראש לקב"ה על כל החסדים שהוא עתיד לעשות איתנו, וחזקיה המלך הפסיד עת-רצון בגלל שלא אמר שירה על ניסים שעדיין לא קרו.

הכוונה בזה שהרי בשבת הכול עשוי וכל הביזנעס' והדאגות נעלמות בבחינת אשר ברא אלוקים לעשות שהכל היה עשוי בשבת, ולכן אנו מודים על כל החסד שאתה עתיד לעשות עמי, שאל"כ איך יתכן שהכל עשוי ודו"ק.

מצאתי בזמירות שבת מכנף הארץ שיצא לאור בשנת תרלב מצו"ב [אין באוצר], שכתב המנהג שלא לומר תחילת הריבון כל העולמים בשבת אלא בערב שבת [וכן המנהג בבעלזא, אמנם הם [בסידור עבדות השם] לא מביאים מקור זה].

לומד_בישיבה כתב:א. מהו ומתוך מעוט עונות, וכי מיעוט עונות מותר.
אתמהה.

היה פירוש רווח אצל החסידים, על מה שהם נוהגים למחוא כפיים בשבת או לרקוד, שהיו מי שהתנגדו ואסרו זאת,

שעל זה נאמר ''מיעוט עוונות''

יוס'ל כתב:

לומד_בישיבה כתב:א. מהו ומתוך מעוט עונות, וכי מיעוט עונות מותר.
אתמהה.

היה פירוש רווח אצל החסידים, על מה שהם נוהגים למחוא כפיים בשבת או לרקוד, שהיו מי שהתנגדו ואסרו זאת,

שעל זה נאמר ''מיעוט עוונות''

במתיבתא הביאו שכ"כ בצדה לדרך

אני מצרף כאן חוברת שנעשתה במסגרת קורס 'עריכה תורנית' שע"י מכון לומדה.
בחוברת זו נידונו מקורותיה של תפילת 'רבון כל העולמים'

לענ"ד רבון כל העולמים חייבים לעצב כמו אשת חיל.
וראה בקישור למטה, וכך יוכל המעיין לעמוד על כוונת הדברים ולו במקצת.

וזכנו לקבל שבתות מתוך רוב שמחה
ומתוך עושר וכבוד ומתוך מעוט עונות.
על זה הדרך.

באופן כללי זה נראה עבודה מצוינת
רבון כל העולם ראה בקישור כאן http://www.piyut.org.il/textual/609.html וכבר הובא לעיל.

ר' מרדכי ידידי
קובלני עליך, מרגלית נפלאה כזו היתה בידך ולא גילית אותה לנו עד כה

החוברת נאבדה.
לאחרונה מצאתיה בין גנזי הדוא"ל.

לעורר לבי לאהבתך – ממתי החלו להשתמש עם המלה לעורר מלשון לעורר לבי וכדו' ומה שהובא בקישור הנ"ל מדברי רש"י בשה"ר אם תעירו ואם תעוררו טעה בזה, ואין הכוונה שם מלשון לעורר לבי אלא לערר על השדה, עיין שם רש"י – אשמח לשמוע מהידענים כאן.
אם לשון גמ' הוא או לשון זוהר.
בנ"ך לא מצאתי וגם לא בבלי לעת עתה.
עד כמה שידי מגעת. (גם ידוע דברי רש"י אצל קרח לעורר על הכהונה)
תודה למפרע

וזה לשונו שם.

וּלְעוֹרֵר לִבִּי לְאַהֲבָתֶךָ – תעורר אותי לאהוב אותך. כלשון הפסוק משיר השירים ב, ז: הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַם בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ, וראו גם שם ג, ה; שם ח, ד.

מאידך ראה רש"י בשה"ר:
פרק ב פסוק ז.
בזה"ל.

השבעתי אתכם. אתם האומות : בצבאות או באילות. שתהיו הפקר ומאכל כצביים ואיילי' : אם תעירו ואם תעוררו את האהבה. שביני לדודי לשנותה ולהחליפה ולבקש ממני להתפתות אחריכם : עד שתחפץ. בכל עוד שהיא תקועה בלבי והוא חפץ בי : עד שתחפץ. כמו עד שהמלך במסיבו בעוד שהמלך במסיבו : אם תעירו. אם תשניאו כמו (שמואל א כד) ויהי ערך (דניאל ד') ופשרה לערך : ואם תעוררו. כמו העורר על השדה קלניי''ר בלע''ז

רש"י כתובות קט,א

העורר על השדה כו' - ראובן מערער על שדה שביד שמעון ואומר לוי שמכרה לך גזלה ממני.

לעזי רש"י שיר השירים פרק ב
פסוק ז

מקור: תעוררו
לע"ז: קלוניי"ר chalongier, תרגום: למחות, להתנגד

מצודת ציון שמואל ב פרק כג פסוק יח

עורר - מל' התעוררות ותנועה:

אגב הנושא:
שמעתי פעם מגאון וצדיק אחד שליט''א שהקשה מה קשר לתפילת 'ותן בנו יצר טוב' לשבת קודש?

לייבעדיג יענקל כתב:ר' מרדכי ידידי
קובלני עליך, מרגלית נפלאה כזו היתה בידך ולא גילית אותה לנו עד כה

מצטרף ל'קובלנה'....

ממש מיוחד!

רק חסד אחד ר' מרדכי, היכן הבן איש חי כתב זאת? דהיינו שיגיד ללא הפסק אח"כ אשת חיל?

בא"ח ש"ש בראשית אמצע סכ"ט.

א. יש"כ.
ב. עיינתי והבא"ח מפורש כותב ההיפך דהיינו אחר שלום עליכם יאמר מיד ללא הפסק אשת חיל.
ג. בבא"ח לא מוזכר כלל אמירת 'ריבון'
וכאן אני חוזר לעצם סיבת פתיחת האשכול: אם [לא 'אם'...] תפילה זו נתקנה לפני הבא"ח ע"י קדמונים ממנו והם כתבו בדווקא לומר אח"כ את פסוקי אשת חיל, אולי עינו הבדולח של רבנו הבא"ח כלל לא ראתה אותם ולכן כתב כך או שמא ידע אף וידע וע"פ ה'עניינים' הורה כן, בזה אני מתחבט עם אחי שיח' כעת, כי מנהגנו זה שנים מבית אבא לומר קודם אשת חיל ועתה עלה הספק בעקבות
דברי הבן איש חי זיע"א.

מתנצל, מחקתי את מה שלא הבנתי נכון מהקונטרס זמירות, רק מעצם הנושא של הקונטרס וסידור הדברים היה משתמע כך.