פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:איתא בלקט יושר שהתה"ד היה אומר ברוך שאמר בימים נוראים כשעה אחת

אלו דברים שהבית דין מחויבים לנדות למי שעובר עליהם השביעי האומר שירות ותשבחות במרוצה, ואינו מוציא מפיו התבות בשלמות בשפה ברורה מן "ברוך שאמר" עד תפלת "ישתבח"

לומד_בישיבה כתב:ויתכן בהחלט שאם רואה שרצים בתפילה ולא יוכל לומר בנחת פסוקי דזמרה, עדיף לדלג על זה, ולא להסתכן בנידוי ויאמרם לאחר התפילה.

ואע"פ שהן מדלגין בפסוק מפני שאינם יודעים לקרות, הב"ה אוהב אותן, שנא' ודגלו עלי אהבה. אל תקרי ודגלו אלא ודלגו.

ודגלו עלי אהבה - א"ר אתא, עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת - ואייבת, אומר הקב"ה ודלוגו עלי אהבה.
ובתו"ת כתב שם: טעם הדבר פשוט משום דרחמנא לבא בעי, וכונתו לטובה. ויתכן דתפיס חילוף מלה ואהבת לאויבת, משום דאותיות אהו"י דרכן להתחלף, ורק על הרוב לא ישתנה מובנם בחלופם וכאן שנוי נמרץ בחלופן, איבה מאהבה:

לומד_בישיבה כתב: אם מישהו ימצא את המ"א ויחזיר לי אבידתי תבוא עליו ברכה.

וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול נעים ורם ואינו יודעים הפסוקים ואומרים בטעות מתקבל כריח ניחוח

לומד_בישיבה כתב:ביקשתי לבדוק בישיבה מפורסמת ליטאית את זמני התפלה ומופיע שם דרך משל בשעה 7 הודו בשעה 7.30 ישתבח.

לומד_בישיבה כתב:מדובר בישיבה חסידית מפורסמת וביקשתי לטשטש שלא ידעו למי הכוונה, לכן התגובה שלי הייתה קצת צולעת, וצודק המעיין מה שכתב להקשות, אכן לא שמתי לב, ובישיבה שאני מתכוון אליה, קיבלתי בדוא"ל את הזמנים, מדובר באברך שלמד שם בישיבה. אי שם בארץ.
--
אגב, מעניין מדוע דווקא בישיבות הנהיגו לכתוב זמן ישתבח ומשום מה אינו בנמצא בדרך כלל בסתם בתי כנסת, זה מועיל מאוד, כאשר יודעים זמן ישתבח, לאלו שמבקשים לומר פסוקי דזמרה בביתם מסיבות שונות ועוד כהנה.
מנהג שנשתכח.

הכהן כתב:

לומד_בישיבה כתב:ביקשתי לבדוק בישיבה מפורסמת ליטאית את זמני התפלה ומופיע שם דרך משל בשעה 7 הודו בשעה 7.30 ישתבח.

על פי רוב בימות החול רבע שעה ובשבת חצי שעה.

עזריאל ברגר כתב:

לומד_בישיבה כתב:מדובר בישיבה חסידית מפורסמת וביקשתי לטשטש שלא ידעו למי הכוונה, לכן התגובה שלי הייתה קצת צולעת, וצודק המעיין מה שכתב להקשות, אכן לא שמתי לב, ובישיבה שאני מתכוון אליה, קיבלתי בדוא"ל את הזמנים, מדובר באברך שלמד שם בישיבה. אי שם בארץ.

משולש כתב:קיבלתי במייל:

עיק כתב:אולי יש טעם להזכיר כאן את דברי הרמב"ם, שמתחילת ק"ש עד גאל ישראל (של שחרית) לוקח כשש דקות.

משולש כתב:

עיק כתב:אולי יש טעם להזכיר כאן את דברי הרמב"ם, שמתחילת ק"ש עד גאל ישראל (של שחרית) לוקח כשש דקות.

איפה הרמב"ם?

שמר כתב:לפי חשבון מדוייק!(ע"פ מחשב כמובן) שעשיתי, מספר המילים שיש בפסוקי דזמרה בחול הוא 1799 וכפי הידוע ממרן הח"ח אדם יכול לומר 200 מילים בדקה מקסימום.
א"כ זמן אמירת פוסד"ז בחול הוא 8.9 דקות מינימום, ובשבת מספר המילים הוא 3357 וא"כ אורך הזמן המינימלי הוא16.7 דקות.

עיק כתב:

משולש כתב:

עיק כתב:אולי יש טעם להזכיר כאן את דברי הרמב"ם, שמתחילת ק"ש עד גאל ישראל (של שחרית) לוקח כשש דקות.

איפה הרמב"ם?

הלכות ק"ש פ"א הי"א.

אוצר החכמה כתב:

שמר כתב:לפי חשבון מדוייק!(ע"פ מחשב כמובן) שעשיתי, מספר המילים שיש בפסוקי דזמרה בחול הוא 1799 וכפי הידוע ממרן הח"ח אדם יכול לומר 200 מילים בדקה מקסימום.
א"כ זמן אמירת פוסד"ז בחול הוא 8.9 דקות מינימום, ובשבת מספר המילים הוא 3357 וא"כ אורך הזמן המינימלי הוא16.7 דקות.

נכון שהמאתיים מילים בדקה של הח"ח נתפס אצלנו כאמירה זריזה. (בחברון קראו למנייני הסליחות הזריזים מאד מנייני ח"ח) אבל איפה כתוב בח"ח שזה המספר המקסימלי. לזכרוני הח"ח כותב שאדם אומר 200 מילים בדקה לפי בדיקתו.

אוצר החכמה כתב:זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

אוצר החכמה כתב:לא המלצתי לעשות את זה, ואדרבה ציינתי שזה נתפס כמהיר, רק שאלתי על מקור דבריו.
מכל מקום כמדומני שמספרים על הח"ח שהיה לו יאהרצייט במוצאי אחת התעניות כך שניגש לערבית והתפלל מאד מהר (בגלל צורך הציבור לסעוד) עד שהבחורים צחקו מזה. אם הסיפור נכון כנראה שלדעתו העניין קצת יותר מורכב. מצד שני, שוב רק כמדומני, הרב אלישיב היה טוען שאין דבר כזה להזדרז באמירה לאיזה צורך (במשנה ברורה הוא מציע לעשות את זה בפירוש). כיוון שאיני יודע אסמכתאות לכל מה שכתבתי בקטע הזה אודה למי שיוכל לציין.

אוצר החכמה כתב:לא המלצתי לעשות את זה, ואדרבה ציינתי שזה נתפס כמהיר, רק שאלתי על מקור דבריו.
מכל מקום כמדומני שמספרים על הח"ח שהיה לו יאהרצייט במוצאי אחת התעניות כך שניגש לערבית והתפלל מאד מהר (בגלל צורך הציבור לסעוד) עד שהבחורים צחקו מזה. אם הסיפור נכון כנראה שלדעתו העניין קצת יותר מורכב. מצד שני, שוב רק כמדומני, הרב אלישיב היה טוען שאין דבר כזה להזדרז באמירה לאיזה צורך (במשנה ברורה הוא מציע לעשות את זה בפירוש). כיוון שאיני יודע אסמכתאות לכל מה שכתבתי בקטע הזה אודה למי שיוכל לציין.

אוצר החכמה כתב:

משולש כתב:

עיק כתב:אולי יש טעם להזכיר כאן את דברי הרמב"ם, שמתחילת ק"ש עד גאל ישראל (של שחרית) לוקח כשש דקות.

איפה הרמב"ם?

זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

לא הבנתי, לפי הגר"א זה שתי דקות מק"ש עד גאל ישראל??? נשמע מאוד מוזר, אפי' אם יאמר 400 מילים בדקה לא יספיק לזה...

רמב"ם הל' ק"ש פ"א הל' יא כתב:ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [שליש עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

בית יוסף אורח חיים סימן נח
ועל מה שכתב רבינו בשם הרמב"ם ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש. כתב מהר"י אבוהב ז"ל אל יקשה בעיניך היאך קרא הרב לזה הזמן מעט. שהנה עליית השמש דהרמב"ם רוצה לומר לאחר שיעלה גוף השמש כולו והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות עכ"ל. ובנוסחא אחת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף א
ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) (ו) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם (ז) הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה (ח) מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא * כמו (ט) ב שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א).

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נח סעיף א
שיעור כו'. ט"ס הוא כאן וצ"ל שיעור שליש עישור שעה:

בתבונה כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

לא הבנתי, לפי הגר"א זה שתי דקות מק"ש עד גאל ישראל??? נשמע מאוד מוזר, אפי' אם יאמר 400 מילים בדקה לא יספיק לזה...

לפי שתי הנוסחאות אלו הרמב"ם מתאר את פער הזמן מרגע בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש עד הזמן בו נראה גוף השמש כולו (הקוטר הזוויתי של השמש בעת הזריחה)
והרמב"ם מסביר שנץ החמה הזמן בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש
ואין הכוונה לכמה זמן לוקח לומר ק"ש וברכותיה או מק"ש עד גאל ישראל

רמב"ם הל' ק"ש פ"א הל' יא כתב:ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [שליש עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

בית יוסף אורח חיים סימן נח
ועל מה שכתב רבינו בשם הרמב"ם ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש. כתב מהר"י אבוהב ז"ל אל יקשה בעיניך היאך קרא הרב לזה הזמן מעט. שהנה עליית השמש דהרמב"ם רוצה לומר לאחר שיעלה גוף השמש כולו והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות עכ"ל. ובנוסחא אחת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף א
ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) (ו) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם (ז) הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה (ח) מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא * כמו (ט) ב שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א).

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נח סעיף א
שיעור כו'. ט"ס הוא כאן וצ"ל שיעור שליש עישור שעה:

בתבונה כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

לא הבנתי, לפי הגר"א זה שתי דקות מק"ש עד גאל ישראל??? נשמע מאוד מוזר, אפי' אם יאמר 400 מילים בדקה לא יספיק לזה...

לפי שתי הנוסחאות אלו הרמב"ם מתאר את פער הזמן מרגע בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש עד הזמן בו נראה גוף השמש כולו (הקוטר הזוויתי של השמש בעת הזריחה)
והרמב"ם מסביר שנץ החמה הזמן בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש
ואין הכוונה לכמה זמן לוקח לומר ק"ש וברכותיה או מק"ש עד גאל ישראל

רמב"ם הל' ק"ש פ"א הל' יא כתב:ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [שליש עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

בית יוסף אורח חיים סימן נח
ועל מה שכתב רבינו בשם הרמב"ם ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש. כתב מהר"י אבוהב ז"ל אל יקשה בעיניך היאך קרא הרב לזה הזמן מעט. שהנה עליית השמש דהרמב"ם רוצה לומר לאחר שיעלה גוף השמש כולו והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות עכ"ל. ובנוסחא אחת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף א
ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) (ו) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם (ז) הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה (ח) מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא * כמו (ט) ב שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א).

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נח סעיף א
שיעור כו'. ט"ס הוא כאן וצ"ל שיעור שליש עישור שעה:

בתבונה כתב:

משולש כתב:

אוצר החכמה כתב:זה לפי נוסחת הכס"מ ולפי הגר"א שליש עישור שעה (שזה זמן עליית גלגל החמה כמו שנראה בחוש וחישבוהו כבר הקדמונים)

לא הבנתי, לפי הגר"א זה שתי דקות מק"ש עד גאל ישראל??? נשמע מאוד מוזר, אפי' אם יאמר 400 מילים בדקה לא יספיק לזה...

לפי שתי הנוסחאות אלו הרמב"ם מתאר את פער הזמן מרגע בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש עד הזמן בו נראה גוף השמש כולו (הקוטר הזוויתי של השמש בעת הזריחה)
והרמב"ם מסביר שנץ החמה הזמן בו נראית הנקודה הראשונה מגוף השמש
ואין הכוונה לכמה זמן לוקח לומר ק"ש וברכותיה או מק"ש עד גאל ישראל

רמב"ם הל' ק"ש פ"א הל' יא כתב:ואי זה הוא זמנה ביום מצותה שיתחיל לקרות קודם הנץ החמה כדי שיגמור לקרות ולברך ברכה אחרונה עם הנץ החמה, ושיעור זה כמו [שליש עישור] שעה קודם שתעלה השמש ואם איחר וקרא קריאת שמע אחר שתעלה השמש יצא ידי חובתו שעונתה עד סוף שלש שעות ביום למי שעבר ואיחר.

בית יוסף אורח חיים סימן נח
ועל מה שכתב רבינו בשם הרמב"ם ושיעור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שיעלה השמש. כתב מהר"י אבוהב ז"ל אל יקשה בעיניך היאך קרא הרב לזה הזמן מעט. שהנה עליית השמש דהרמב"ם רוצה לומר לאחר שיעלה גוף השמש כולו והנץ החמה הוא מיד כשיתחיל גוף השמש לעלות עכ"ל. ובנוסחא אחת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן נח סעיף א
ומצוה מן המובחר לקרותה כוותיקין (פי' תלמידים. ורש"י פי' אנשים ענוים ומחבבים המצות) (ו) שהיו מכוונים לקרותה מעט קודם (ז) הנץ החמה (פי' יציאת החמה כמו הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג) כדי שיסיים קריאת שמע וברכותיה עם הנץ החמה ויסמוך התפלה מיד בהנץ החמה. ומי שיוכל לכוין לעשות כן שכרו מרובה (ח) מאד. הגה: שיעור הנץ החמה הוא * כמו (ט) ב שיעור שעה אחת קודם שיעלה כל גוף השמש על הארץ (מיימוני פ"א).

ביאור הגר"א אורח חיים סימן נח סעיף א
שיעור כו'. ט"ס הוא כאן וצ"ל שיעור שליש עישור שעה: