היכן נאמרה גרות אצל יצחק

[אזוטרי]

בס"ד.
קיבלתי מאמר מאת הרב יעקב לויפר.
ואני מצטט.

היכן נאמרה גרות אצל יצחק

ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך. (טז,יג) רש"י כאן מבאר שאצל כל האבות מצינו לשון גירות: ...ומשנולד יצחק "ויגר" וגומר (להלן כא, לד) וביצחק – "ויגר יצחק בגרר", "ויעקב גר בארץ חם" (תהלים קה,כג) "לגור בארץ באנו (להלן מז,ד).

הפלא הגדול הוא שאין פסוק "ויגר יצחק בגרר! יש "וישב יצחק בגרר (להלן כו,ו) יש גם "ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" (להלן כ,א) – אבל אין פסוק שכותב "ויגר יצחק בגרר".

מחמת כן יש שהגיהו בלשון רש"י את הפסוק "גור בארץ הזאת" שבתחילת פרשת תולדות (כו,ג). אך מעיון בכתבי יד ובדפוסים ראשונים עולה שבכולם כתוב "ויגר יצחק בגרר. או שיש מהם הגורסים "ויצחק – ויגר בגרר". אך גם זה אינו פסוק שכתוב ביצחק אלא באברהם, והיינו הפסוק "וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר" שהבאנו קודם לכן, ואי אפשר לומר שיצחק היה יחד עם אברהם וממילא הגלות מתייחסת גם אליו, כי יצחק עדיין לא נולד אז.

ואני מדלג לסוף המאמר.

וז"ל: מה באמת פשר התעלומה הזאת החוזרת על עצמה לאורך מאות שנים! תיקו.

ואני תוהה לדעת מה הפשט בקושייתו על רש"י אשמח לשמוע דעת החכמים דכאן.

[לומד_בישיבה]

לדעתי המאמר הוא הוא די טוב, ואכן ברוב החומשים יש את השגיאה הזאת, אני מתפלא על מה שכותב שם בזה"ל.
אך מעיון בכתבי יד ובדפוסים ראשונים.
לאיזה כתבי יד כוונתו?!
אתמהה.

[אזוטרי]

אני מאמין שכוונתו לכתב יד האחד ומיוחד שנמצא באוצר.
אך מדוע אינו מציין לאיזה כתב יד, ניתן לחשוב כאילו נותר לנו כתבי יד מרש"י או ממעתיקים.
וזה עוד לפני הדיון לגופו של דבר.

[רחמים]

הקב"ה מצווה את יצחק בראשית פרק כו פסוק ג

גור בארץ הזאת ....

ואחרי הציווי כתוב בראשית פרק כו פסוק ו

וישב יצחק בגרר:

וביאר האור החיים בראשית פרשת תולדות פרק כו פסוק ו

(ו) וישב יצחק בגרר. לומר שקיים מאמר הבורא ברוך הוא ובטל מחשבתו שקדמה לו:

כלומר ש'וישב יצחק בגרר' הוא קיום של 'גור בארץ הזאת' וזו הגירות שנאמרה שיצחק.

ולכן הגירסה הנכונה ברש"י היא:

וביצחק – "וישב יצחק בגרר"

[אזוטרי]

מחמת כן יש שהגיהו בלשון רש"י את הפסוק "גור בארץ הזאת" שבתחילת פרשת תולדות (כו,ג).

אבקש להוסיף שאני מחזיק בכת"י ושם נאמר ברש"י "גור בארץ הזאת" - וטרם נגעתי בעצם הנושא.

[לייבעדיג יענקל]

אני מאמין שכוונתו לכתב יד האחד ומיוחד שנמצא באוצר.
אך מדוע אינו מציין לאיזה כתב יד, ניתן לחשוב כאילו נותר לנו כתבי יד מרש"י או ממעתיקים.

מדוע 'ניתן לחשוב'? קיימים היום עשרות, ואולי מאות, כ"י של פירש"י עה"ת (כמובן מכתיבת מעתיקים שונים, לכי"ק של רש"י לא זכינו). ראה בקטלוג הספריה הלאומית. חלק מכה"י גם מקוונים. גם תח"י של ר"י לויפר שליט"א נמצאות סריקות רבות של כ"י שהוא עושה בהם שימוש תכוף.
בחפזי ראיתי שבכ"י ויימר 651 כתוב 'ויגר יצחק בגרר', ובכ"י פריס 155 כתוב 'וביצחק ויגר בגרר'. אמנם בכ"י מינכן 5 (נכתב בשנת תתקצ"ג ע"י ר"ש מוירצבורג תלמיד ר"ש החסיד וריה"ח) כתוב 'ויצחק גר בארץ גרר', ולפי"ז אין כאן שום ציטוט (ומסתמא הכוונה לקיום מצות ה' 'גור בארץ הזאת', וכמו שכתבו למעלה) וא"ש, וכנראה מאוחר יותר נשתבשו הדברים.
(למי שהקשה מדוע לא צויינו במאמר שמות כה"י, איני יודע באיזו במה התפרסם המאמר המדובר, אבל אם מדובר בהמבשר, למשל, קושיא מעיקרא ליתא.)

[לייבעדיג יענקל]

עתה שדר לי ר"י לויפר בטובו את המאמר הנז' (שאכן התפרסם בהמבשר), ונוכחתי לראות שאף אחרי הדברים שכתבתי למעלה, עדיין קושייתו קיימת.

[אזוטרי]

א. זה שהרב יעקב לויפר שליט"א עושה שימוש תמידין כסדרן עם כת"י של רש"י שמחזיק ברשותו – אינו מעליותא כלל ועיקר, ההיפך הוא הנכון!! לטעמי, ולעוד הרבה כמוני, החוכמה היא לטחון את דברי רש"י על כל הפרשים החל מן הגמ' וכלה ברא"ם ולבאר דברים מוקשים בנוסח המקובל ברש"י שלנו. אך להקשות מכת"י שמוצא הרב לויפר וכך להעמיד את רש"י באור שלילי ולהשאירו בקושיות ותיקו, אין בכך כל חוכמה. - הקושיות והתיהות בעקבות הכת"י של הרב לויפר רק מוכיח על כשלון השיטה. ולענ"ד על הרב לויפר להפסיק לחטט בכ"י של רש"י, וכבר טיפלו בזה רבים וטובים כמו יוסף הלל ועוד. - ואת הנוסח המקובל ברש"י מדורי דורות אין לשנות – ועם עובדות לא ניתן להתווכח. עובדה היא, שכאשר הרב לויפר מתעקש ללכת על פי כת"י שמצא הוא נתקל בקשיים ובתיקו. וכנ"ל.

ב. לעינינו, אין כל ספק שהגירסא הנכונה ברש"י היא "גור בארץ הזאת", ואני קובע כך חד משמעי על סמך הכת"י שיש באמתחתי. ולא כפי שכותב הרב לויפר שיש גרסו כך מחמת הקושיא שלו, אין זה נכון, אלא כך הוא מופיע בכת"י ברש"י ולא משום הקושיא.

ג. כל מי שקצת עיניו בראשו מגיע למסקנא אחד מן השתיים, או שזו הוספה מאוחרת ברש"י ואכמ"ל. או שרש"י אינו מצטט פסוק כל שהוא אלא מספר עובדה שאצל יצחק קויים עניין הגירות ואין רש"י מביא כל פסוק אצל יצחק – והדברים פשוטים למבינים.

ד. לא מצאתי במאמר שהועלה לכאן ולא כלום, ועדיין ניתן לומר שרש"י אינו מצטט פסוק אצל יצחק. ואם כוונת הרב לויפר להקשות על בובר ועוד כהנה, שלא הבינו או שלא הרגישו, על הרב לויפר לעזוב את רש"י ולא לערבב את בובר ושאר מגיהים עם דברי רש"י הק'. רצונו, שיכתוב קושיא על בובר או אפילו על הרא"ם אך לא על רש"י. – בכדי להסביר ולהוכיח מהו כוונת רש"י והיכן טעה הרב לויפר אצטרך למלאות יריעה שלימה. – ומטעמים מובנים לא אכתוב את הגיגי בפורום כאן.
--
(חזרתי על עצמי פה ושם, בהיותי בשעת חפזון, ולא יכולתי לערוך את הדברים כפי הצורך, וחזקה על הרב לויפר ושאר החכמים היושבים כאן, אלו אשר נמצאים אתנו ואלו אשר אינם אתנו שיבינו את כוונתי).

[כח הטענה]

באמת ברש"י יש ליישב כהנה וכהנה אך מה נעשה לדברי הבעלי התוספות על התורה בר"פ בשלח שכתבו וז"ל שנאמר ויגר יצחק בגרר?

[חרדיקל]

אני מסכים עם אזוטרי:

זה שהרב יעקב לויפר שליט"א עושה שימוש תמידין כסדרן עם כת"י של רש"י שמחזיק ברשותו – אינו מעליותא כלל ועיקר, ההיפך הוא הנכון!! לטעמי, ולעוד הרבה כמוני, החוכמה היא לטחון את דברי רש"י על כל הפרשים החל מן הגמ' וכלה ברא"ם ולבאר דברים מוקשים בנוסח המקובל ברש"י שלנו.

אכן יש לטחון את דברי רש"י עם כל המפרשים, החל מהגמ' וכלה ברא"ם, אולם אף שם יש לבדוק בכת"י ובדפוסים הראשונים של הגמ' או של מפרשי רש"י.

למרות שבלי קשר ניתן להתרשם שהרב לויפר מעיין בקביעות במפרשי רש"י.

בקשר לקידוש הנוסח "המקובל" ברש"י שלנו, זה כבר באמת מזקיק אשכול נפרד, מה זה בכלל מקובל, הרי לא ראי דפוס זה כדפוס זה, ומהדורות מאה השנים האחרונות שונות זו מזו כרחוק מזרח ממערב, וזה לפני הדיון אודות עצם ההשקפה אודות הייחוס של "הנוסח המקובל", ואם גם לעניין רש"י על התורה שייכת סברתו של החזון איש שמסרו נפשם.

[לייבעדיג יענקל]

ע"פ הסגנון ותוכן הדברים חוששני שאזוטרי זהו ניק חדש של ... כיון שכן אי"צ לומר עוד אף מילה.

[המעיין]

אני לא יודע מי זה, אבל חדש הוא לא. כפי שקל לראות הוא הצטרף לפני שלוש שנים בערך.

[לייבעדיג יענקל]

לק"מ. יש כאלו (ועתה איני מדבר כלל אודות הנ"ל) שאינם מוכנים לעמוד באומץ וביושר מאחורי כל מה שהם כותבים, והם מחזיקים אוסף גדול של ניקים, והם שולפים אותם כשהם רואים לנכון. (עיין ברשימת המשתמשים ותראה ניקים ישנים רבים בעלי 0 הודעות. ביום מן הימים הם עלולים לצוץ. כמובן חלקם לא עשו זאת מהסיבה הנ"ל, והם נרשמו רק מסיבות נוחות וכדו', אך יש בהחלט כאלו שעשו זאת מהאי טעמא דכתבתי, וביודעי ומכירי קאמינא.)
ובכל אופן, גם אם טעיתי בזיהוי, מדובר בבן גילו הרוחני של הנ"ל, וד"ב.

[לישר את ההדורים]

ברור שיש מאות כתבי יד של מעתיקים ולא ראי זה כראי זה, ומשום כך עשה ר' אברהם ברלינר ז"ל את ספרו זכור לאברהם http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =54&hilite לברר מקחו של צדיק וגם הסכים עמו הח"ס ז"ל וזהו נחשב לנוסח המקובל - גם בחומשים תורה שלמה (כשר) השתמשו רק עם ברלינר אשר היו לפניו מעל 130 כתבי יד ממעתיקים כאן. http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... m=6&hilite

אין כל ספק שאם כל אחד יחזיק בכתב יד אחר מרש"י וינפנף בו לצורכו, יקפץ על ההרים ועל הגבעות עד אשר ימצא באיזה כתב יד כרצונו נמצאנו עושים מפירוש רש"י חוכא ואיטלולא.

בגלל מאות המעתיקים והכתבי יד עלינו להיצמד לאחד מהן במידה ורצוננו להמשיך בלימוד רש"י על החומש. - אגב, דומני שאפילו בתלמוד שלנו אין כל כך גירסאות ושינויי נוסחאות בין כת"י לכת"י כפי שיש בכתבי היד על רש"י על החומש, ומשום כך עלינו להיצמד לברלינר, שאם לא כן השתכחה דרך רש"י הקדוש.

[אזוטרי]

שים לב, שבספר זכור-לאברהם גורס ברש"י נשוא האשכול "גור בארץ הזאת". ואנוכי לא ידעתי.

[לומד_בישיבה]

היות וגם שמי נכרך עם אזוטרי וכו' אפרש שיחתי.

א. אבקש להתייחס לגופו של דבר ולא לגופו של ניק. ובמידה ויש לו להרב יעקב לויפר שליט"א להשיב על טענותי, עצתי לו, להתייחס לגופו של דבר – עדיף ללבן את הסוגיא מעל גבי הפורום, מאשר להתווכח מעל במות חשובות אחרות.

ב. אישתמיטתיה להרב יעקב לויפר דברי רש"י בגמ' מגילה (ט,ב) שכתב שם בזה"ל: "...וכן הייתה הגזרה כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם (בראשית טו) וכשנולד יצחק היה אברהם גר בארץ פלשתים, ומאז עד שיצאו ממצרים נמצא יצחק וזרעו, שהן זרעו של אברהם גרים ע"כ.

ג. המבואר מדברי רש"י שם, שאין כל צורך לשום פסוק שגם אצל יצחק קוים גזירת גירות, ודי לנו הפסוק והראיה שא"א ע"ה נחשב לגר בהיותו בגרר בשעה שנולד שם בנו יצחק אבינו ע"ה. – וכך אומרת הסברא הפשוטה, שאם א"א ע"ה היה נחשב לגר בהיותו בגרר, ובעת ההיא שם בגרר נולד לו את בנו את יצחק, בהכרח שגם יצחק היה שם על תקן של גר. – ולא ניתן להפריד בין הדבקים.

ד. לפי"ז - אין מנוס, וצריך לומר שהגרסה המופיעה בכתב יד בכ"י מינכן 5 (נכתב בשנת תתקצ"ג ע"י ר"ש מוירצבורג תלמיד ר"ש החסיד וריה"ח) (והובא ע"י קודמי) שכתוב שם "ויצחק, גר בארץ גרר", היא היא הגרסה הנכונה. – ועתה הכל על מקומו יבא בשלום - אין כאן ברש"י שום ציטוט של פסוק או כעין זה, אצל יצחק, וכוונת רש"י כך היא. - שהרי יצחק היה בארץ גרר יחד עם אביו, וכיון שאביו א"א ע"ה נחשב שם לגר וכפי המוכרח מהפסוק "ויגר אברהם" (כא,לד) בהכרח שגם יצחק בנו ע"ה שנולד שם, והיה יושב שם יחד עם אביו א"א ע"ה, שגם בו קוים, גר יהיה זרעך. וכנ"ל.

ה. ולפי"ז אין שמץ של קושיא על רש"י שהרי לא הביא כל פסוק אצל יצחק, ולחינם טרח הרב לויפר להקשות על רש"י.

ו. אציין עם זאת – שחכם אחד טען לי שהצדק עם הרב לויפר ואעתיק את לשונו - מה שכתבת אמת ויציב, אבל לעצם הענין אני חושב שלויפר צודק. כלל בידינו שבמקום שיש גירסה מוקשית וגירסה פשוטה, יש לחוש שהגירסה המוקשית היא האמיתית, ובאו המעתיקים ושינו אותה כדי ליישב הקושיה. אחר שברוב כת"י הגירסה היא כמו שהביא לויפר, וכן הובאו הדברים אצל ראשונים ואחרונים (כפי שהזכיר במאמרו), רגלים לדבר שכך היתה הגירסה המוקדמת, וצע"ג.

כתי מינכן כפי שהוא על ידי קודמי.jpg (17.41 KiB) נצפה 5945 פעמים

[לייבעדיג יענקל]

כל האריכות הזו כבר נכללה בדברי דלעיל. אבל אח"כ כתבתי שעדיין קשה, ואבאר יותר לצורך מי שמתעצל לעיין במאמרו של רי"ל: נניח שאכן רש"י לא כתב 'ויגר יצחק בגרר' ואין עליו שום קושיא, אבל גירסא זו נמצאת בתנחומא ישן וברמב"ן ומדרש שכל טוב, וצ"ב מה פשרה. אכן נשמח מאוד לראות מי שעונה לגופו של ענין, ולא יוצא בסדרה של הכרזות בומבסטיות שעליהם אמה"כ גאמח"י.
(אגב, האם נכון להבין מבין השיטין שצדקתי בניחוש דלעיל?)

[אזוטרי]

כל האריכות הזו כבר נכללה בדברי דלעיל. אבל אח"כ כתבתי שעדיין קשה, ואבאר יותר לצורך מי שמתעצל לעיין במאמרו של רי"ל: נניח שאכן רש"י לא כתב 'ויגר יצחק בגרר' ואין עליו שום קושיא, אבל גירסא זו נמצאת בתנחומא ישן וברמב"ן ומדרש שכל טוב, וצ"ב מה פשרה. אכן נשמח מאוד לראות מי שעונה לגופו של ענין, ולא יוצא בסדרה של הכרזות בומבסטיות שעליהם אמה"כ גאמח"י.
(אגב, האם נכון להבין מבין השיטין שצדקתי בניחוש דלעיל?)

א. אין כאן קושיא לא על התנחומא ולא על הרמב"ן וכו' - נוח לך עתה לומר שלא הוזכר ברש"י כלל ויגר יצחק בגרר ואין עליו שום קושיא, ואני אומר, אכן הוזכר ברש"י "ויגר יצחק בגרר" וכיון שהוזכר כן ברש"י שפיר ניתן לתרץ ולומר כפי שכבודו כתב לעיל -

ולפי"ז אין כאן שום ציטוט וא"ש, וכנראה מאוחר יותר נשתבשו הדברים.

.

ב. בנוסף לכך יש לי מהלך שלם איך לפרש את כוונת רש"י שלא יהיה סתירה בין מה שכתב בפירוש החומש לבין מה שכתב להסביר בגמ' במגילה שם. - אך לעת עתה לא אכתוב אותו, ואני שומר אותו לעת מצוא. ודו"ק וק"ל.
--
אני מפציר בך, הרב יענקל מכובדי, חשוב היטב לפני שאתה מגיב, ואל תטיל רפיש בניק זה או ניק אחר, אין זה מוסיף לך כבוד, ועל הרב יעקב לויפר לעמוד מאחורי מה שהוא כותב במאמרו, אם יש לך קשר אליו תוכל לפנות אלי באישי במה שהוא טוען, ואני בהחלט מוכן לעזור לו. - מה בצע בניחושים שלך, אין כל מצווה להתבזות.

כבר היו כאן ויכוחים גדולים מזה, ומעולם לא השתמשו כאן באאויטיג בלע"ז לא זו הדרך, גם לא ניתן להתקדם כך לשום מקום. - והרי אנו מבקשים כאן ללמוד ואיש את רעהו יעזורו ועליך לכרות אזניים לשמוע ולקיים בעצמך שואל כעניין ומשיב כהלכה.

[אזוטרי]

ב. בנוסף לכך יש לי מהלך שלם איך לפרש את כוונת רש"י שלא יהיה סתירה בין מה שכתב בפירוש החומש לבין מה שכתב להסביר בגמ' במגילה שם. - אך לעת עתה לא אכתוב אותו, ואני שומר אותו לעת מצוא. ודו"ק וק"ל.

שלא תחשוד בי שאני צר עין אתן לך רמז, ואפילו יותר מכך, ראה בסוגיא במגילה שם שהחכמים שינו כמה פסוקים בעניין זה עבור תלמי המלך, ודי לחכימה. מקורות לא אוכל לתת לך, בשלב זה.

[לייבעדיג יענקל]

אקיים את מ"ש החכם מכל האדם במשלי (כו, ד). ואני סומך על מיעוט החכמים שעוד נותרו בפורום (לאחר שהוא הוצף ב...), שיבינו את אשר לפניהם.

מ"ד כתב לי בפרטי:

כוונתך שמדובר ב...? א"כ אכן הוא מגדולי מעכירי הדעת שבדורנו. בכל מקרה, נראה שהקנאות הנאיבית פשטה בפורומנו היקר. כל שאלה אינטלקטואלית הופכת ע"י כמה מטורללים לבמה של חינוך והשקפה. אני אישית לצערי, בגלל זה הפסקתי להתמיד כאן.

(גם מח"ב שמעתי בע"פ שזה כמה חודשים שהוא הפסיק לגמרי לכתוב בפורום מהטעם הנ"ל, וחוששני מאוד שגם אני אאלץ לילך בעקבותיו. יכול להיות שאותם ... דוקא שמחים ע"ד וכגון דא, אבל האם לא עדיף שהם יקימו לעצמם פורום 'אוצר הסכלות והבערות'?)

[המעיין]

איני יודע למי הכוונה ב..
בכל מקרה אני חשבתי שהכותבים בפורום הם אנשים רגילים, אף שרבים מהם כניכר מפי כתבם חכמים מחוכמים.

אבל שאחד מגדולי משהו (ולא חשוב מה) שבדורינו כותב כאן בפורום??

[חיימקה]

הקב"ה מצווה את יצחק בראשית פרק כו פסוק ג

גור בארץ הזאת ....

ואחרי הציווי כתוב בראשית פרק כו פסוק ו

וישב יצחק בגרר:

וביאר האור החיים בראשית פרשת תולדות פרק כו פסוק ו

(ו) וישב יצחק בגרר. לומר שקיים מאמר הבורא ברוך הוא ובטל מחשבתו שקדמה לו:

כלומר ש'וישב יצחק בגרר' הוא קיום של 'גור בארץ הזאת' וזו הגירות שנאמרה שיצחק.

ולכן הגירסה הנכונה ברש"י היא:

וביצחק – "וישב יצחק בגרר"

אכן בדפוס רומא רל [שלדעת רבים הוא הדפוס הראשון של רש"י לתורה] נכתב כן "וישב יצחק בגרר" ומדויק היטב דברי הרב רחמים.

[חיימקה]

[quote="לישר את ההדורים"]ברור שיש מאות כתבי יד של מעתיקים ולא ראי זה כראי זה, ומשום כך עשה ר' אברהם ברלינר ז"ל את ספרו זכור לאברהם http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =54&hilite לברר מקחו של צדיק וגם הסכים עמו הח"ס ז"ל וזהו נחשב לנוסח המקובל

מה לח"ס ולברלינר???