פורום אוצר החכמה

אם לבן בחלום הלילה נאמר לו שלא יוכל לפגוע ביעקב ,אולי רדף כדי להפחידו או למען מטרה אחרת, שמעתי שמגדולי החסידות שאל שאלה זו ואמר שאיננו יודעים, האם יש תשובה לשאלה במפרשים?

לא הבנתי את השאלה, כל הרשעים יודעים שהקב"ה אמר לא לפגוע בישראל האם זה מונע מהם לנסות?

על כגון דא אמרו שלבן הוא בלעם.

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה, כל הרשעים יודעים שהקב"ה אמר לא לפגוע בישראל האם זה מונע מהם לנסות?

אז למה הוא לא פגע?

אולי כי בסופו של דבר פחד מצווי ה' כמו שאמר ברמות רוחו יש לאל ידי וגומר.
ועל פי פשוטו העניין הוא שכנראה שטענות יעקב התקבלו על לב שומעיו (אחיו של לבן) ולבן ראה שאין לו תמיכה בויכוח ולכן כרת עמו ברית כמו שנראה הסיפור.

מענין לענין
דובב מישרים חלק ב סימן ט
מה שהבאת בשם הגאון האדיר המפורסם מהר"י ענגיל זצ"ל [עי' בית האוצר ח"א כלל נ"ו אות ט"ז] בטעם דאין עונשין מן הדין ע"פ דברי המגיד הקדוש ממעזריטץ זי"ע ועכ"י [עי' ליקוטים יקרים להמגיד אות רס"ה ועי' עבודת ישראל פרשת מקץ ד"ה הן כסף] [בזכרוני שמבואר כן בכתבי האר"י [עי' פרי עץ חיים שער עולם העשיה פ"ו]] דהי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הם כנגד י"ג מדות של רחמים, ומשו"ה אין עונשין מן הדין דמדה הראשונה שהיא הקל וחומר היא כנגד מדת (ד') [אל] של רחמים. הדברים נעימים, ובכתבי האר"י מבואר עוד דאליל מהקליפה הוא מתנגד להקל וחומר. ומכבר ראיתי בשם קדוש אחד מדבר [עי' ערבי נחל פרשת ויצא דרוש א'] לבאר כונת המקרא שאמר לבן ליעקב [בראשית ל"א, כ"ט] יש לאל ידי לעשות עמכם וכו' אביכם אמש אמר וכו' השמר לך מדבר וכו', וקשה איך אמר שיש בידו לעשות כיון שבעצמו הודה שאמרו לו השמר מדבר וכו', אך להנ"ל ניחא, דהא היה מוזהר רק על דיבור, רק מכח קל וחומר ידעינן דאם היה מוזהר על דיבור רע מכל שכן שהוא מוזהר על מעשה רע, אולם הקליפה הוא מתנגד להקל וחומר, ועל כן אמר שיש לאל ידי היינו בכח הקליפה שלו שמתנגד להק"ו לעשות וכו', אבל ע"י ביטול הקליפה לא יוכל לעשות כיון שנצטוה על דיבור מכל שכן שהוא מוזהר על המעשה.

קול שמחה - פשיסחא
השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע (ל"א כד) יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע (שם כט). הדקדוקים רבו בכאן. ונפרש על דרך קל וחומר אדם דן מעצמו (פסחים ס"ו ע"א) וכל מקום עד ועד בכלל (ברכות כ"ו ע"ב). והנה לבן הרשע היה כורה שיחות אשר לא כתורתינו, וסבר מטוב ועד רע (אשר לא כדת תורתינו) ולא עד בכלל. ואפילו תאמר עד בכלל, סבר שלא הוזהר אלא על הדיבור רע ולא על עשות רע שהוא בקל וחומר מדיבור. וזהו טענתו, יש לאל ידי לעשות עמכם רע, והוא ראיה, ושאלהי אביכם אמר השמר לך מדבר וכו':

שלח כתב:אם לבן בחלום הלילה נאמר לו שלא יוכל לפגוע ביעקב ,אולי רדף כדי להפחידו או למען מטרה אחרת, שמעתי שמגדולי החסידות שאל שאלה זו ואמר שאיננו יודעים, האם יש תשובה לשאלה במפרשים?

אם תקרא את הפסוקים תראה שהרדיפה קדמה לחלום, ובאמת אח"כ לא רף אחריו אלא נפגש עימו כדי להסדיר את הענינים ביניהם [ביחוד בקשת תרפיו].

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה, כל הרשעים יודעים שהקב"ה אמר לא לפגוע בישראל האם זה מונע מהם לנסות?

דברי הבל!
הרי נאמר לו בנבואה שלא יוכל לפגוע ביעקב.

מלח הארץ כתב:

אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה, כל הרשעים יודעים שהקב"ה אמר לא לפגוע בישראל האם זה מונע מהם לנסות?

דברי הבל!
הרי נאמר לו בנבואה שלא יוכל לפגוע ביעקב.

הנני מתחנן לפני כבודו שיראני את ספר נבואות לבן הארמי אשר יש בידו כפי הנראה.
כי בחומש בראשית אשר בידי כתוב בזה"ל ממש

ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע

ופרשתיו על פי דברי חז"ל שהשמר פן ואל הוא לא תעשה.

מצחיק.
מה אתה חושב שה' מתחנן ללבן שיואיל בטובו לא להזיק ליעקב? ברור לכל בר דעת שהשמר היינו אוי ואבוי לך אם תעז לעשות כן, וכעין מה שאירע לפרעה ואבימלך.

נכון. אבל אחרי זה אומר לבן יש לאל ידי לעשות עמכם רע כמו כל הרשעים וכמ"ש.

מלח הארץ כתב:מצחיק.
מה אתה חושב שה' מתחנן ללבן שיואיל בטובו לא להזיק ליעקב? ברור לכל בר דעת שהשמר היינו אוי ואבוי לך אם תעז לעשות כן, וכעין מה שאירע לפרעה ואבימלך.

אשריך שבנקיון לבבך יש בכוחך לצחוק על יצה"ר הלואי והגעתי לעשירית מדרגתך, אבל ידע כבו"ק יש כמה אנשי דלא מעלי שאע"ג שהקב"ה אמר להם לא תגנב...

כלי חמדה למהר"ש לניאדו:

וזה הסכלות סבה הוא שיש לאל ידי לעשות עמכם רע, כי לא נהגת כשורה, ואלהי אביכם לא אמר לי אלא 'עם יעקב לבד', זהו שאמר ואלהי אביכם אמש אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב עמך דייקא, באופן שעדיין יש לאל ידי לעשות עמכם רע, אלא שאין ראוי, כדמסיק 'ולבנותי מה אעשה לאלה' וכו'. ובזה מדוקדק אומרו 'יש לאל ידי', ולא כתיב 'היה לאל ידי'.
עוד אפשר, שלבן הרמאי רצה לפרש דברי ה' שלא כהלכה, ולומר שלא אסר לו אלא מדבר עם יעקב דבור לקבותו ולקללו הוא שנאסר לו, אבל אם ירצה להלחם בחרב וחנית לא נאסר, כי גם ליעקב גבורה ומאן דאלים גבר. וזה דקדק ממה שנאמר לו 'מדבר עם יעקב' וכו'. זהו שאמר יש לאל ידי עדיין לעשות עמכם רע, שאלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר וכו', 'מדבר' דוקא, והוא הראה פנים בדברי ה' שלא כהלכה, שהאמת הוא שאפילו דבור טוב אסר לו, כל שכן פועל רע. ואולי לבן ברמאות דבר זו ליעקב, כדי שיחזיק לו טובה ויכרות עמו ברית. וז"ש ועתה הלוך הלכת ר''ל מה שעבר עבר, איני מוכיח אלא ועתה הלוך וכו' למה גנבת את אלהי החזירהו נא לי והכל שרוי לך מחול לך.

בשם אחד מגדולי החסידות אומרים שלבן הארמי היה רמאי גדול כל כך ובאמרו יש לאל ידי יש כ"כ ערמימיות שעדיין א"א לעמוד עליו ...