בזמנו עסקתי בזה, אך משום מה לא זכרתי אמש איך נפסק להלכה.
וכך היה מעשה. אחד המסובים אצלנו בסעודה שלישית בטרם הספיק לאכול כזית חלה, הרגיש שהוא שבע וחשש מאכילה גסה ומשום כך הפסיק לאכול. בהמשך כאשר כבר נעשה לילה ביקש לשתות, לטענתו, היות ונטל ידים בזמן וכבר החל בסעודה מבעוד יום מותר לו להמשיך בסעודתו ולשתות מים.
לעומתו, היה מי שטען, שההיתר להמשיך את הסעודה בלילה למרות שיש עליו חובת הבדלה, הוא מכח הדין התחילו אין מפסיקין, וטעימה פחות מכזית אינה נחשבת להתחילו ולכן אסור לו להמשיך בסעודה, כלומר, אסור לו לשתות עד אשר יבדיל. - הצדק עם מי?.
אשמח לשמע דעת החכמים כאן.
תודה למפרע