פורום אוצר החכמה

אבקש שיעזרו לי לעשות סדר בדברים. קיי"ל דאמירה לנכרי אסורה בשבת ונחלקו קמאי מה הדין לצורך מצוה י"א דשרי אפי' מלאכות דאו' וי"א והכי קיי"ל לעיקר דרק שבות דשבות לצורך מצוה.
הנה יש שיטת הש"ך הידועה בסי' קנו ביו"ד שאין איסור לפ"ע במומר והדגול מרבבה פי' שהכוונה למי שעושה במזיד וסתם מומר עושה במזיד.
וא"כ יצא דבר מעניין [ונתועררתי לכך משום ששאלתי איזה שאלה איך אנשים עושים כך וכך בשבת ומקבלים סיוע ע"י חילול שבת של יהודים והשיבוני הרי הש"ך מתיר ואף שלא קיי"ל כוותיה מ"מ בשעה"ד שפיר דמי לסמוך עליו] שלקרוא לגוי לעזור לך להדליק את האור אסור בשבת אפי' שאינך יכול לאכול סעודת בצורה נוחה אבל לקרוא לשכן היהודי המומר יהיה מותר הרי אין לפ"ע וגם אי נימא שאסור לעורר אותו אבל אם בין כך הוא עוסק במלאכת מבעיר אז שפיר דמי לקרוא לו שידליק אצלי את האור שיש לו חוט להט.
היתכן כדבר הזה ? אך אם לא אז על מה ועל מי הש"ך דיבר. וכל שאלתי כמובן לגבי חילונים כיום לפוס' שסוברים שאינם תינוקות שנשבו (עי' ישא יוסף ח"ב וכן בשבט הלוי נראה שמאד מצדד כך אבל לא במוחלט גמור עכ"פ שמעתי שמורה בע"פ לא לחלל שבת על חילוני שנפצע בתאונת דרכים בשבת אא"כ יש ילדים כמובן...)

יעקב1 כתב:אבקש שיעזרו לי לעשות סדר בדברים. קיי"ל דאמירה לנכרי אסורה בשבת ונחלקו קמאי מה הדין לצורך מצוה י"א דשרי אפי' מלאכות דאו' וי"א והכי קיי"ל לעיקר דרק שבות דשבות לצורך מצוה.
הנה יש שיטת הש"ך הידועה בסי' קנו ביו"ד שאין איסור לפ"ע במומר והדגול מרבבה פי' שהכוונה למי שעושה במזיד וסתם מומר עושה במזיד.
וא"כ יצא דבר מעניין [ונתועררתי לכך משום ששאלתי איזה שאלה איך אנשים עושים כך וכך בשבת ומקבלים סיוע ע"י חילול שבת של יהודים והשיבוני הרי הש"ך מתיר ואף שלא קיי"ל כוותיה מ"מ בשעה"ד שפיר דמי לסמוך עליו] שלקרוא לגוי לעזור לך להדליק את האור אסור בשבת אפי' שאינך יכול לאכול סעודת בצורה נוחה אבל לקרוא לשכן היהודי המומר יהיה מותר הרי אין לפ"ע וגם אי נימא שאסור לעורר אותו אבל אם בין כך הוא עוסק במלאכת מבעיר אז שפיר דמי לקרוא לו שידליק אצלי את האור שיש לו חוט להט.
היתכן כדבר הזה ? אך אם לא אז על מה ועל מי הש"ך דיבר. וכל שאלתי כמובן לגבי חילונים כיום לפוס' שסוברים שאינם תינוקות שנשבו (עי' ישא יוסף ח"ב וכן בשבט הלוי נראה שמאד מצדד כך אבל לא במוחלט גמור עכ"פ שמעתי שמורה בע"פ לא לחלל שבת על חילוני שנפצע בתאונת דרכים בשבת אא"כ יש ילדים כמובן...)

א. האם הש"ך מתיר לכתחילה, או שאומר שאין לפ"ע דאורייתא?
ב. מהיכי תיתי שיהיה מותר באיסורים שיש בהם גזירה על אמירה לנכרי?
ג. מספרים על אחד מגדולי ישראל שבילדותו פעם מישהו אמר לו לעשות דבר לא-טוב, באומרו "העבירה עלי", וענה לו "מה זה משנה על מי העבירה"? אם איכפת לך מרצונו של הקב"ה אז אין סיכוי שתאמר לאדם בעולם לעשות דבר שהקב"ה רוצה שלא ייעשה.

לכאו' יהיה אסור להנות מהמלאכה משום מעשה שבת במזיד.

למען הדיוק: הש"ך [בסימן קנא ס"ק ו] אינו מדבר על לפני עור, אלא על איסור מסייע.

כמדומני שבפמ"ג (אולי סימן שי"ח) כתב דכל הסיבה שמלאכת ישראל קיל מעכו"ם הוא מטעם דאין אדם חוטא ולא לו אבל במומר וכדו' שאין לו שום עיכוב לעשות המלאכה דינו כגוי.

כולל יונגערמאן כתב:כמדומני שבפמ"ג (אולי סימן שי"ח) כתב דכל הסיבה שמלאכת ישראל קיל מעכו"ם הוא מטעם דאין אדם חוטא ולא לו אבל במומר וכדו' שאין לו שום עיכוב לעשות המלאכה דינו כגוי.

וגם בד"כ מי שהמלאכה נעשתה בעבורו הריהו כמי שעשה את המלאכה בעצמו לגבי איסור הנאה.
וגם בדיני שמים יש שליח לדבר עבירה - כך משמע ברור מאוד בריש פרק שני דקידושין בסוגיית השליחות.
ובוודאי שיש לאסור את האמירה ליהודי בק"ו מ"חולק עם גנב שונא נפשו" ככל הפרטים שנתבארו בהלכות גניבה וגזילה, ומדין "הוכח תוכיח", ו"לא תיעשה כל מלאכה", וחילול השם, ועוד הרבה איסורים דאורייתא ודרבנן.

מה שנכון נכון כתב:למען הדיוק: הש"ך [בסימן קנא ס"ק ו] אינו מדבר על לפני עור, אלא על איסור מסייע.

ליתר דיוק: הש"ך מתיר שם למכור למומר ולגוי דבר שהם יכולים לעבור בו עבירה לעצמם, ואפילו כאשר ברור שהם רוצים לעשות את העבירה (כגון להושיט לו מאכל לא כשר, או למכור לו דבר שרגילים להקטירו לע"ז), אבל לא מתיר לומר למומר שיעשה איסור בשביל יהודי אחר.