פורום אוצר החכמה

מחפש מקור קדום לכך שזמן החופה הוא עת רצון לתפילה ובקשה.

בדרך אגב, שמעתי פעם מאחד המשפיעים, ביחס לחופה של חתן שהיה צאצא לגדולי הדור. שבמקום להוציא הוצאות רבות לנסוע לקברים בחו"ל, שספק אם הנשמות נמצאות שם. עדיף לנצל את ההזדמנות שהנשמות של ההורים והסבים של החתן באות לחופה, ואז לשפוך שיח ותפילה...

[בספרים אי' שאין לעשן בחופה מחמת כבוד השכינה].

ראה תורה תמימה פר' תולדות פרק כח הערה ג.

ובשו"ת שיח יצחק (וייס, סי' קצז) בשם ר' שמעון סופר משמיה דאביו החת"ס שלחתן ביום אפיריונו יש כח כצדיק הדור שנשמעת תפילתו ביום מחילת עוונותיו, ולזאת ביקש הגאון דקראקא שיזכרהו לטובה טרם ילך לחופה, יעו"ש.

ועוד בגודל מעלת החתן הדומה למלך וכאילו עמד ביום מתן תורה, ראה בספר ארחות חיים הל' קידושין סי' כא.

מובא ב(תיקוני) זוהר שהשכינה נמצאת שם.
תחפש בספר נטעי גבריאל בעניני נישואין, הוא מביא את המ"מ