פורום אוצר החכמה

רש"י בראשית פרק כז פסוק ט

(ט) וקח לי - משלי הם ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום:

מה הכרחו של רש"י שכך כתב לה בכתובתה? הרי אפשר שכתב לה ליטול שני גדיים פעם בשנה, והיא לא השתמשה בהם אותה שנה כי אכלה כל הזמן משל בעלה, וכעת נתנה אותם ליעקב, ועוד וכי דרך הבעל לכתוב לאשתו שתיטול גדיים כל יום, לשם מה?

עי' באור החמה לר' זונדל קרויזר שעמד בזה ותי' בדרך הרמז והסוד.
אקשה אף אני: מה הלשון של רש''י 'בכתובתה' הרי למיטב ידיעתי כתובה היא ענין שגובים לאחר מיתה. אלא ודאי הכונה שיצחק נתן לה מתנה, וא''כ מה קשר כתובה לכאן?

------------
עתה חשבתי שהכונה לחיובי מזונות שהם חלק מחיובי כתובה, ומתנה לא היה יכול להיות כיון שאין אדם מקנה דבר שלבל''ע, אלא ודאי קצב לה למזונותיה סכום זה. וכיון שכן, הרי לא מסתבר שקצב לה פעם בחודש או בשנה, שהרי מה ההגיון בכך, אלא ודאי שהיה לה צורך לצדקה ולאורחים ולב''ב כל יום שני גדיים, ואם היה שבוע, הרי לכאו' לא היתה יכולה לתתם ליעקב כיון שמהיכן היתה יודעת עוד לפני שיצחק רצה לברך את עשיו שתצטרך להם, ועל כן ודאי שחטתם לצרכיה ככל שבוע.
ולכן ע''כ דקצב לה לכל יום. ולפיי'ז מובן למה נקט במדרש דאם לא ימצא בשוק יקח משלה, דכיון שהוצרכה להם היה עדיף לה שיקח מן השוק.