פורום אוצר החכמה

כתב אחד מהאחרונים:

עץ הדעת היה מצד הטבע ממית מי שאוכל אותו.

ידועים האומרים שחוה היתה סבורה שעץ הדעת ממית, אך השאלה היא לא מה חוה היתה סבורה, אלא איפה באמת כתוב שעץ הדעת מצד הטבע היה ממית האוכלו.

"ידועים האומרים שחוה חשבה" מי הם האומרים?
כל מה שחוה הוסיפה זה שגם על הנגיעה ימותו.

אבל מניין שהאכילה תמית??? (בטבע או מעונש, זה לא נ"מ הרי לא היו אז בהסתר פנים שהעולם מונהג בטבע שונה מההשגחה הגלויה) זה אמר הקב"ה בפירוש לאדם הראשון "כי ביום אכלך ממנו תמות".