פורום אוצר החכמה

התחילו לשווק חסה של חסלט שגדלה על מצע מנותק. שוטטתי קצת ברחבי האוצר ולא ראיתי הכרעה ברורה בזה. אולי מישהו יודע מהי הכרעת פוסקי דורנו בשאלה זו?

אפרקסתא דעניא כתב:אולי מישהו יודע מהי הכרעת פוסקי דורנו בשאלה זו?

השאלה היא מי נכללים אצלך ב'פוסקי דורנו'...

אולי כב' יציין את דעות הפוסקים הידועות לו, ואח"כ אברור מתוכם את דעת הפוסק שלאורו אני הולך.

ישר כח!

פוחד אני לעלות פה שמות של ת"ח גאונים מופלגים אולם אחרים יבוזו לראותם תחת הכותרת 'פוסקי דורנו', יש כאלו שרק אותם גדולים המתווים דרך בענייני השעה, הם הם שראויים להקרא פוסקי הדור
ואם הגר"ח גריינמן שליט"א או הרב מוצפי שליט"א יפסקו איזו הלכה כלשהי - לא יתייחסו לזה כאל פסיקה של ת"ח פוסקי הלכות
- מקווה שהבהרתי את עצמי - לא באתי חלילה לקנטר את כב'.

עיין בסוף הספר "משפטי ארץ" מכתבי הפוסקים בזה.
כפי שבזכרוני הגרי"ש אלישיב התיר באופנים מסויימים ובצירוף כמה תנאים (ששמעתי מפי מומחה כשרות שאף כשרות היום לא מקפידה עליהם), כגון מכירה לגוי, עבודות דרבנן, שינוי בצורת המצע ע"פ שאר שנים ועוד.
הגר"נ קרליץ אסר מכל וכל (ראה בחוט שני שהאריך).
הגר"ש וואזנר כמדומה שהתיר באופנים מסויימים בלבד.
יש שם גם תשובה מהגרש"ז אוירבך, איני זוכר בודאות את מסקנתו לכן לא אכתוב את שבזכרוני.
איך שהבנתי אז בהכשר המקובל עליך לפחות כיום העמדה הרשמית לא לאשר את זה ולמעשה איני יודע איך מתנהגים בפועל. (פיסקא האחרונה מיועדת לאפרקסתא).

מרן הגרשז"א התיר את החסה של חסלט בשמיטה

הרב אפרתי נוהג כדעת רבו הגריש"א [וכמד' מקיים את כל ה"תנאים" ודלא כמו שכתבו לעיל (אולם בפרחים נותן כשרות גם בלא קיום התנאים הנ"ל )]
ב"שארית" נוהגים כדעת הגרנ"ק רבו של הגרש"צ ואינם מאשרים מצע מנותק, וכן אמר הגר"ע אוירבך למקורביו שלדעתו אין לאשר "מצע מנותק"
הבד"ץ לא מאשרים מצע מנותק יש לברר מה דעת רבותיהם.

תשובות הגרשז"א הגריש"א והגרש"ו הובאה בארוכה ב"משפטי ארץ", כמד' שכל דברי הגרש"ו הובאו גם בספרו שבה"ל [וכמד' שנראה ב"משפטי ארץ" שהגריש"א לא שש להקל ודו"ק]

החזו"א והגרש"ז אוירבך זצוק"ל התירו במלאכות ואכילה בתוספת לעוד הגדרות שיוצרות קולא דהיינו דבה"ז דרבנן ובתוך בית [עם כל ההגדרות ולא נרחיב כעת] –

מחקתי

כדרכו...
יש"כ על המחמאה.
תוכל להביא ראיה לדבריך?
לא בכתב ידיך, מקורות ברורים.

את דברי כתבתי מתוך ספרו של אחד מהרבנים העוסקים בתחום (ולא מאיזה קונטרס של אברך - רך בשנים שמרגיש שאחרי לימוד של מס' חודשים יכול להביע דעה נגד פוסקים חשובים - וד"ל)
לי אין עדיין כרס רחבה להגיד ולפסוק דברים ממנה.
[אין לי אקרובט שמחלק דפים ולכן לא יכולתי להעלות חלק מספרו ששם הוא כותב כך]

ומסקנתו שלמעשה אין להקל בזה אלא בצירוף מצע מנותק, ונימוקו, שאפשר שזה לא גרע מתרו"מ, שאף שהירושלמי פטר לגמרי בבית, מ"מ פסק הרמב"ם בהל' מעשר פ"א הל' י שחייב מדרבנן, וא"כ ה"ה הכא, ולכן אין להקל בזה למעשה, אלא בצירוף נוסף. וכבר כתב מרן החזו"א זצ"ל שאין להתיר בזה אלא בצירוף מצע מנותק, ויבואר להלן. וכן כתב להתיר לכתחילה מרן הגרשז"א במנחת שלמה ח"ג סי' קנח שהתיר בזה"ז בצירוף שהמצע מנותק. ועו"ע בהערות דלהלן ...

והנה להלכה נראה עיקר, שחממות של ימינו, נקראים בית שכן סגורים הם מכל צדדיהם, וגם אם יש וילונות בצדדים, מ"מ הם בד"כ מתחילים לאחר גובה של כמטר ויותר מהארץ (אם נחמיר להצריך דפנות), והם מכוסים בכיסוי הגון המונע כניסת גשמים וכיו"ב, ולכן אם יגדלו את הגידולים בחממה בתוך מצע מנותק לחלוטין, יצטרפו כאן שני תנאים להקל, ויהיה מותר לכתחילה לעשות את כל המלאכות כולל זריעה בתוך עציצים אלו המונחים בחממות, וכן דעת מרן הגרשז"א זצ"ל שאף המליץ לקבוע כך הלכה למעשה. וכן הורה לנו מרן הראש"ל זצוק"ל, וכמובא שם, ובדבריו המובאים לעיל. ולגבי הגג שכתבנו שיהיה אטום ראה עוד בסעיף הבא ובהערה שם.

מתוך ספרו של אותו ת"ח חשוב הבקי בדינים אלו.

עיקר טענת האוסרים היא שההיתר של בית הוא משום שאי"ז שדך ואי"ז דרך גידול, אמנם חממות של ימינו לא שונים בצורתם מכל השנים הרגילות ולכן זה הוא דרך הגידול הרגיל ואזלא ליה היתרא דבית.
לא ראיתי התיחסות לכך בדברי הרב הבקי הנ"ל.

מורח ודאין כתב:בדברי הרב הבקי הנ"ל.

חייבים תגובה עם עקיצה? הבאתי רק טעימה מתוך פרק שלם מתוך ספר שלם.
כב' פותח האשכול, אתה מבין כעת מה רשמתי בהתחלה?

לעצם הענין, אתה יודע איך נראית וממה עשויה חממה בימינו? אתה יודע איזה שינויים נעשים בה בעקבות השמיטה?
מדבריך נראה שכב' מבין גדול בענין, אז אני לא אטריח את עצמי לכתוב, כתוב נא אתה! ואם יהיה צריך איזה תיקון [לא בענין ההלכתי כבודו אלא בענין הטכני] אני מוכן אז להאיר.

שמעתי ממומחים ונאמנים שאין שום שינוי בין שמיטה לשאר שנים היות ולמניעת חרקים יש הכרח לאטום את החממה ואם יש איזושהו שינוי זניח הרי שמדובר במשהו קוסמטי.
למעשה גם בד"ץ עד"ח וגם שא"י וגם משנ"י מחמירים בזה.
אם יש לך להוסיף אתה מוזמן (ובאמת לא נתכונתי לפגוע רק א"א להביא כמה מילים בשם בקי ולפטור נושא שלם בזה).

סתם כך, חממה זה לאו דווקא לגידול ירק ללא חרקים, ובוודאי כדברך שאם מדובר בירק ללא חרקים יש לעשות כך בדפנות.
אולם יש חממות שפשוט פורסים יריעת ניילון חזקה ואטומה מאד מאד כך שלא תהיה יניקה כלל מהקרקע.

קצת תמוה לי הענין שמוסרים משמו של החזון איש שהקל במצע מנותק, שהרי בספרו אין הוא מסכים להכרעת הפאת השלחן להקל בעציץ נקוב בתוך הבית.
ואולי גם זה מאותן הקולות שהקל מרן החזון איש לאנשי המושבים כדי שיוכלו לשמור שביעית כהלכתה ולא יזדקקו להיתר המכירה.

הרב מחולת שליט"א,

אבל בעציץ שאינו נקוב בתוך הבית היקל טפי, וכלשונו (כ"ב, א', ד"ה נראה): "נראה דעציץ שאינו נקוב ועומד תחת הבית יש להקל טפי... ואחרי שכבר הורה זקן הפאה"ש להקל אף בזורע בבית, המיקל בעציץ שא"נ בבית יש לו במה לסמוך".

יישר כח להרב יעקובי שליט"א על המראה מקום המדויק בדברי החזון איש.
אחר העיון בדבריו שם ובסי' כ"ו ס"ק ד' נראה קצת שהוא עצמו מפקפק להקל, אלא שבכהאי גוונא דעתו שאפשר לסמוך על פאה"ש, וכלשונו "יש לו במה לסמוך".