פורום אוצר החכמה

מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

מלח הארץ כתב:מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

כנראה שמנהג החלוקה בשבתות לא נולד מפרי בטנו של משועמם, אלא הוא מכוון לפי דברים שאינם ידועים לנו - כגון המסורת שאמרת (וכמדומני ש(עיקר )שפתי חכמים מתייחס לשאלתך).

ראה גם במזרחי וגור אריה מ"ש בזה, והדברים עתיקין

עזריאל ברגר כתב:

מלח הארץ כתב:מדרש זה המובא ברש"י ריש ויחי דבריו סתומים מאד, שהרי אין שם שום הפסק פרשה, וכי באה הקושיא על מנהג חלוקת הקריאות בתורה בשבתות? אתמהה!
ואין לומר שמסברא היה ראוי שיהיה כאן הפסק, שהרי ויחי הוא המשך רציף של הפסוק האחרון בפ' ויגש.
ולולי דמיסתפינא הוה אמינא שבמסורת בעלי המדרש היתה כאן פרשה סתומה אלא שהיתה סתימתה פחות משאר פרשיות שבתורה.

כנראה שמנהג החלוקה בשבתות לא נולד מפרי בטנו של משועמם, אלא הוא מכוון לפי דברים שאינם ידועים לנו - כגון המסורת שאמרת (וכמדומני ש(עיקר )שפתי חכמים מתייחס לשאלתך).

עיין ברשב"ם הטעם