פורום אוצר החכמה

שבת דף לא. בשש שאלות ביום הדין.
ראיתי בחוברת ביאור נחמד, חדש לי, שהכוונה בכל צרה שתגיע ח"ו לאדם יצפה לישועת ה'.
והוא שלא כראשונים שבארו על הגאולה והמשיח.
האם מוכר בספרים פשט כזה?

אוסיף כאן שאלה:
במהר"ץ חיות על אתר מביא מהגר"א שהכוונה ללימוד סדר נזיקין על דרך הנאמר לעיל שם ישועות זה סדר נזיקין, עיי"ש, וקשה מה שייך לשון 'ציפית' על לימוד תורה.

גאולה בקרוב כתב:שבת דף לא. בשש שאלות ביום הדין.
ראיתי בחוברת ביאור נחמד, חדש לי, שהכוונה בכל צרה שתגיע ח"ו לאדם יצפה לישועת ה'.
והוא שלא כראשונים שבארו על הגאולה והמשיח.
האם מוכר בספרים פשט כזה?

זה לא פשט חדש. אלא שבנוסף לפשט הפשוט, שהוא על הגאולה והמשיח, כלול עוד ענין של ישועה בכל צרה.
ראה "קשר גודל" לרחיד"א (בתוך עבודת הקודש) סימן י"ז (טו"ב) אות י' שמביא שבשמונה עשרה כשאומר "כי לישועתך קוינו כל היום" יכוין את הפשט הפשוט, ומוסיף שעל זה שואלים את האדם בעולם הבא. ואחר כך באות י"א מביא מפרי עץ חיים דף נ"ג (שער העמידה פרק י"ט) בשם מהר"י צמח שיש לכוין לצפות לישועת ה' להצילנו מכמה פגעים רעים בכל יום ובכל רגע, ושמצא תועלת גדול לעתות בצרה בזה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=154

ישר כח על המקור ממהר"י צמח.
[פשט חדש התכוונתי שחדש לי, וחיפשתי מקור]

אספקלריא כתב:ראה "קשר גודל" לרחיד"א (בתוך עבודת הקודש) סימן י"ז (טו"ב) אות י' שמביא שבשמונה עשרה כשאומר "כי לישועתך קוינו כל היום" יכוין את הפשט הפשוט, ומוסיף שעל זה שואלים את האדם בעולם הבא. ואחר כך באות י"א מביא מפרי עץ חיים דף נ"ג (שער העמידה פרק י"ט) בשם מהר"י צמח שיש לכוין לצפות לישועת ה' להצילנו מכמה פגעים רעים בכל יום ובכל רגע, ושמצא תועלת גדול לעתות בצרה בזה.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=154

וכ"כ ב"שערי תשובה" על שו"ע או"ח סוף סי' קי"ח.
וכן הביא החפץ חיים בס' מחנה ישראל, שער האחרון פרק ב'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=119
וכן בס' חפץ חיים על התורה, פרשת נצבים, מעשי למלך ס"ק ב'.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=210

יעויין בשע"ת לר"י ש"ג אותיות לא-לב. ולדבריו הוי מצות עשה.

אום אני חומה כתב:אוסיף כאן שאלה:
במהר"ץ חיות על אתר מביא מהגר"א שהכוונה ללימוד סדר נזיקין על דרך הנאמר לעיל שם ישועות זה סדר נזיקין, עיי"ש, וקשה מה שייך לשון 'ציפית' על לימוד תורה.

צפית לפירוש זה הוא מלשון צפיה וראיה. ואפשר להשתמש בפועל זה גם באות ל לפני המושא.

ומ"מ, כאמור גם בדברי "אספקלריא", המהר"י צמח לא פירש כך את הגמ' בשבת, אלא את נוסח התפילה, ואין הכרח שזהים. ועדיין נחפש האם יש שפירש כך את הגמרא.

פלא יועץ ערך צפוי:
ידוע שא' מן השאלות ששואלין ליום הדין הוא צפית לישועה וזהו דבר המסור ללב שלא די באמור בפה שהוא מצפה לישועה אלא צריך להיות מצפה לישועה בלב שלם ואמונה שלימה שבכל יום אדם מתקרב אל המיתה כך בכל יום ויום מתקרב הגאולה ואם יתמהמה נחכה לו כי בא יבא בודאי בלי שום ספק ולא על הגאולה בלבד צריך להיות יושב ומצפה אלא על כל מין צרה שלא תבא על האדם צריך להיות מצפה תשועת ה' כהרף עין וכבר כתבו משם האר"י ז"ל שבכל יום כשאומר לישועתך קוינו כל היום יכוין שמצפה לישועה על כל צרה שנמצא בה והוא מסוגל מאד ויכוין כשאומר כי לישועתך שהוא אינו חושש על עצמו רק על צער שמים כי בכל צרתם לו צר ומצפה שיעשה הקב"ה בעבור כבוד שמו לישועתך דייקא ומתוך שמצפה לישועה יזהר להשמר מכל דבר שמעכב הישועה ולעשות כל דבר טוב שהרי כל מגמתינו הוא על תשועת ה' וגאולת השכינה.