פורום אוצר החכמה

האם ידוע לכם מקור הדבר שאומרים - שניגון הכהנים בברכת כהניםהוא משירי הלוויים בבית המקדש?
בתודה מראש,
צבי
ומה עם ניגון ונוסח של ימים הנוראים.ימים טובים?

איזה מהניגונים של ברכת כהנים?

באוברלאנד ואשכנז נגנו בכל מועד ניגון אחר, מניגוני המועד [וביו"ט שיש בו הזכרת נשמות, ניגון נוגה - מתים ניגון]
ואם כן השאלה על ניגוני החג האם הם מן הלווים.

באונטרלאנד, ובהרבה קהילות בפולין, נהגו ניגון קבוע מעין נוסח, ה-ה-ה-ה-ה
האם כוונתך לניגון זה?

בכל אופן לא שמעתי מעולם על מסורת זו...

אומרים שיש ניגונים מקובלים שמקורם ממקורות לא טהורות וביניהם משהו בספרד העתיקה.

ערוך השולחן סימן קכח סעיף לה:

אין הכהנים רשאים לנגן בברכת כהנים שנים או שלושה ניגונים, משום דאיכא למיחש לטירוף הדעת. ואין לנגן אלא ניגון אחד מתחילה ועד סוף. כן כתב רבינו הבית יוסף בסעיף כ"א.

וקצת משמע מזה דעל כל פנים ניגון אחד ינגנו. ולכאורה למה לא ישתוקו לגמרי? ואולי דמזה יבואו לידי התעוררות והתלהבות לברך בכוונה, על דרך "והיה כנגן המנגן, ותהי עליו רוח ה'". ומנהג ישראל תורה.

viewtopic.php?f=7&t=13145&p=196390&hilit=%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99#p196390
ראה מ"ש שם מחולת המחניים בענין הניגון של ברכת כהנים שבא מבית המקדש,
מסורת זו מובא גם בכפר חב"ד עמ' 244 באוצר
ויש עמי ליקוט ארוך על הרבה ניגונים שאומרים, או שהעידו צדיקים שבא מבית המקדש.
ואציין רק למה ששמעתי מאחד מבניו של האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל ששמע מיהודי אחד שהיה בהודו לרגל מסחר ונשאר שם ביוהכ"פ, והתפללו שם כמה יהודים יחד, וכששרו את הנוסח הידוע של והכהנים והעם התחיל הגוי השומר לשיר יחד עמם, לאחר בירורים רבים נודע לו שכתוב בספרי דתו שמייסד הדת לפני שנים רבות נדד בכמה ארצות, והגיע גם לא"י והיה בירושלים ביוהכ"פ, ושמע שבעת שהכהן גדול היה בקודש הקדשים שרו כל היהודים בחוץ את הנוסח הזה ומצא חן בעיניו והביא זאת לדת שלהם.
ומעניין שגם חוקרי הנגינה כתבו שניגון זה הוא מבית המקדש כמ"ש בספר המועדים בהלכה

דבר מעניין הוא, שבהטעמת המלים בברכת כהנים אכן יש דמיון מסוים בין הנוסח האשכנזי הנפוץ לנוסח ספרדי (מרוקאי?) - דבר שקשה למצוא לו אח ורע בשאר חלקי התפילה.

בבית המקדש היה "מבליעו בנעימת אחיו הכהנים" דהיינו שהיה זמן בניגון כדי לומר שם בן מב אותיות או יותר. ואולי מההקשר הזה צמחה האגדה כאילו יש מסורת על הניגון של ברכת כהנים.

עתניאל בן קנז כתב:ואם כן השאלה על ניגוני החג האם הם מן הלווים.

ישנה מסורת אודות ה"סקארבאווע ניגונים" של הימים נוראים (הניגונים המסורתיים שמנגנים בקהילות האשכנזים), שפעם היתה מגיפה והמהר"ל מפראג עשה שאלת חלום שיודיעו לו ניגונים הראויים להתפלל בהם והודיעו לו ניגונים אלו מניגוני הלויים בבית המקדש.

נשאלתי:

למי יש מידע ממתי שרים את הניגון בברכת כהנים? (בישיבת פוניבז' למשל, האם שרו את זה כל השנים?)

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:

למי יש מידע ממתי שרים את הניגון בברכת כהנים? (בישיבת פוניבז' למשל, האם שרו את זה כל השנים?)

בישיבת פוניבז' שרים בברכת כהנים?
(ולהזכיר דעת הגר"א שלא אומרים היה"ר).

כעת נתבקשתי לשאול בהאי לישנא:

ידוע מנהג ישראל, שבשעת ברכת כהנים בחגים מנגנים באריכות לפני המילה "שלום", כדי שהציבור יאמר בינתיים רבש"ע או יהי רצון

האם ידוע מנהג הישיבות בזה בליטא, כמו וולאוזין, קלם, וכדומה?

תומ"ר

בברכה המשולשת כתב:כעת נתבקשתי לשאול בהאי לישנא:

ידוע מנהג ישראל, שבשעת ברכת כהנים בחגים מנגנים באריכות לפני המילה "שלום", כדי שהציבור יאמר בינתיים רבש"ע או יהי רצון

האם ידוע מנהג הישיבות בזה בליטא, כמו וולאוזין, קלם, וכדומה?

תומ"ר

להאמור במנהגי ישיבת טלז, הם נהגו לנגן ולומר אותם כמבואר כאן https://tablet.otzar.org/#/book/196165/ ... /0/end/6/c.
אך בולוז׳ין מסתמא לא אמרו אותו וכפי דעת הגר״א במע״ר אות קס״ו, וכן דעת הרמ״א ושאר הפוסקים שעדיף לא לומרם.

יבנה כתב:אך בולוז׳ין מסתמא לא אמרו אותו וכפי דעת הגר״א במע״ר אות קס״ו, וכן דעת הרמ״א ושאר הפוסקים שעדיף לא לומרם.

מהיכי תיתי שדעת הגר"א, והרמ"א ושאר פוסקים, שלא לומר הרבש"ע (שנזכר בגמרא!)?! מדברי המ"ב ק"ל סק"ה מבואר שאדרבה, דעתו כן לומר הרבש"ע, ואף בשלום ולא היה"ר הנדפס בסדורים משערי ציון.
כמדומה שנתחלף למעכ"ת הרבש"ע שאומרים בשעת ניגון הכהנים, בפסוקים שבשעת הברכה עצמה שבהם אכן דעת הגר"א שלא לומר.

כמהים_ כתב:

יבנה כתב:אך בולוז׳ין מסתמא לא אמרו אותו וכפי דעת הגר״א במע״ר אות קס״ו, וכן דעת הרמ״א ושאר הפוסקים שעדיף לא לומרם.

מהיכי תיתי שדעת הגר"א, והרמ"א ושאר פוסקים, שלא לומר הרבש"ע (שנזכר בגמרא!)?! מדברי המ"ב ק"ל סק"ה מבואר שאדרבה, דעתו כן לומר הרבש"ע, ואף בשלום ולא היה"ר הנדפס בסדורים משערי ציון.
כמדומה שנתחלף למעכ"ת הרבש"ע שאומרים בשעת ניגון הכהנים, בפסוקים שבשעת הברכה עצמה שבהם אכן דעת הגר"א שלא לומר.

הנה תוס׳ בסוטה מ.

כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה. פירש ר"י אע"ג דאמרי' בפרק הרואה (ברכות נה:) האי מאן דחזי חלמא וכו' דהתם משום סכנה התירו שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה דהא אפילו בשבת התירו להתענות תענית חלום. פירש ר"ח הני כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו:

מבואר שהם שוים, ויש היתר מיוחד מטעם סכנה במי שחלם ואינו יודע מה שחלם וטרוד בכך, אך לא שיש היתר כללי לומר בקשות ותחנונים ארוכים כל עוד שאינם פסוקים.
איזה אחוז נראה לך חלמו בלילה הקודמת חלום שהם מוטרדים ממנו? וכ״ש נוסח שערי ציון שאין טעם ההיתר שייך בו.

מ"ב שם סק"א: דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל

ומ"מ קשה לומר שהרמ"א והפוסקים והגר"א אסרו אמירת הרבש"ע, כשבדבריהם מבואר אחרת.

כמהים_ כתב:מ"ב שם סק"א: דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל

ומ"מ קשה לומר שהרמ"א והפוסקים והגר"א אסרו אמירת הרבש"ע, כשבדבריהם מבואר אחרת.

זה לפי המנהג שנוהגים לומר פסוקים וכפי שנתבאר ברמ״א סי׳ קכ״ח ס׳ כ״ו שהמנהג לומר פסוקים [וסיים ״אך יותר טוב שלא לאמרם״]. וע״ז פירש המ״ב למה אומרים רבש״ע בלי שחלמו לילה הקודמת. אבל לפי דברי הרמ״א שכתב שיותר טוב שלא לאמרם, וכן לפי הגר״א שאין לומרם, גם את הרבש״ע לא יאמרו.
היכן מצאת בדברי הרמ״א והגר״א שיש לומר רבש״ע תמיד גם בלי חלום בלילה הקודמת?
יש לציין שדברי המ״ב נאמרו לפי הנוהג בחו״ל שנושאים כפיהם רק ברגלים, אבל בא״י שנושאים כפיהם בכל יום, הרי יש לומר את הרבש״ע מיד באותו יום שחלם, ואין טעם שכולם יגידו אותו ביו״ט.

וע״ע באשכול הזה viewtopic.php?t=11277#p106345.

כמש"כ לעיל, בדברי המ"ב שם סק"ה מפורש שלדעת הגר"א אומרים הרבון, וע"כ שאינם שוים, וכנ"ל.

יבנה כתב:יש לציין שדברי המ״ב נאמרו לפי הנוהג בחו״ל שנושאים כפיהם רק ברגלים, אבל בא״י שנושאים כפיהם בכל יום, הרי יש לומר את הרבש״ע מיד באותו יום שחלם, ואין טעם שכולם יגידו אותו ביו״ט.

הנדון היה על וולוז'ין וישיבות ליטא, שכידוע היו בחו"ל....

כמהים_ כתב:כמש"כ לעיל, בדברי המ"ב שם סק"ה מפורש שלדעת הגר"א אומרים הרבון, וע"כ שאינם שוים, וכנ"ל.

עי' במצורף במקורות וביאורים אות י', שם מבואר שבמ"ב הכוונה לגר"א רגולר, ואילו הגר"א ביטל אמירת הרבש"ע ביו"ט.

בברכה המשולשת כתב:כעת נתבקשתי לשאול בהאי לישנא:

האם ידוע מנהג הישיבות בזה בליטא, כמו וולאוזין, קלם, וכדומה?

תומ"ר

מנהג סלבודקה - "א גאנצע סימפאניע"

תודה רבה לכל הרבנים שליט"א!