פורום אוצר החכמה

בס"ד

אבא, גזירתך קשה משל פרעה!
זכרים ונקבות, ודאי מתקיימת.

איך יתכן שעמרם גדול הדור וראש הסנהדרין לא חשב על כך?
לא היה מחליט החלטה של פיקו"נ של כלל האומה, ופירוק המשפחות, בלי דיון הכי מיושב בעולם.
ונראה שמצד המציאות אכן גזירת פרעה היא כודאי, גזירת מלך.
ומצד הבנות: יועילו רק לדור זה, שיחיו בו, ואולי לא שווה שהבנים ימותו רק בשביל זה [וגם הבנות של דור זה יסבלו מבדידות בלי נישואין, ובלי הגנת הגברים. עם מוזר, רק נשים...]
ומרים הכניסה את הענין של האמונה בנס: אין זה ברור שגזירת פרעה תתקיים!
[עיקר הדברים מ"אמת ליעקב" לגר"י קמינצקי זצ"ל]

ולפי זה צ"ל שבאמת עמרם פסק תחילה בצדק, שכך אכן פוסק צריך לפסוק, אלא שכשיש לאנשים בטחון גם ההנהגה למעשה ופסק ההלכה משתנה.

לא כתוב שהוא פסק כך לרבים, אלא עשה זאת וכולם עשו אחריו בלי לשאול
תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יב עמוד א

וילך איש מבית לוי - להיכן הלך? אמר רב יהודה בר זבינא: שהלך בעצת בתו. תנא: עמרם גדול הדור היה, כיון (שראה שאמר) +מסורת הש"ס: [שגזר]+ פרעה הרשע כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר: לשוא אנו עמלין! עמד וגירש את אשתו, עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו: אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקיבות! פרעה לא גזר אלא בעוה"ז, ואתה בעוה"ז ולעוה"ב! פרעה הרשע, ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת, אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת, שנאמר: ותגזר אומר ויקם לך! עמד והחזיר את אשתו, עמדו כולן והחזירו את נשותיהן.

ועוד שאמונה בנס היה רק למרים שקיבלה נבואה שמשה יולד וישראל יגאלו אבל כולם היו ביאוש

גדול הדור אמור לחשוב שאם הוא עושה כולם יעשו אחריו, כפי שאכן היה. [ייש אולי ראיה לזה מדין זקן ממרא: הורה לאחרים או עשה, שגם עשה הוא בגלל שהוא כהוראה לאחרים, ויל"ע עדין]

ולא כתוב שטענה לאביה מצד איזו נבואה.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף יג עמוד א

ואומרת: עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל; וכיון שנולד משה, נתמלא כל הבית כולה אור, עמד אביה ונשקה על ראשה, אמר לה: בתי, נתקיימה נבואתיך! וכיון שהטילוהו ליאור, עמד אביה וטפחה על ראשה, אמר לה: בתי, היכן נבואתיך! והיינו דכתיב: +שמות ב+ ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו, לידע מה יהא בסוף נבואתה.

ותקח מרים הנביאה. היכן נתנבאה, כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה, אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו', כדאיתא בסוטה (יב:). דבר אחר אחות אהרן, לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה, נקראת על שמו:

רש"י שמות טו,כ.

ועיין מהרש"א חידושי אגדות סוטה יב,א

שהלך בעצת בתו. סמכו עצמם אהא דאמרי' לקמן שהיתה מתנבאה כשהיא אחות אהרן כו' וכן פי' רשב"ם בפ' י"נ ע"ש ויש לדקדק למה הוצרך כאן למימר שהחזירה ע"י דבורה של מרים קשה גזירתך כו' ואימא דמשום נבואתה זו שא"ל עתידה שתלד בן כו' החזירה וי"ל דמשום נבואתה לא היה צריך להחזירה דהא ודאי היה יודע עמרם בעיבורה של יוכבד דהות מעוברת כבר ג' חדשים כדלקמן שהוא הכרת עובר אלא ע"כ החזירה מטעם שא"ל קשה גזירתך כו' ושע"י חזרתו יחזירו גם אחרים נשותיהם וק"ל:

וכידוע, השיטה שיוכבד היתה מעוברת כשגירשה עמרם, סותרת את ת"י שאלדד ומידד היו אחי משה מיוכבד.

הרב לייטנר כמדומני שעמד על כך הגו"א.
--
אבקש להבהיר בהמשך למה שהבאתי לעיל. שאפשר הכוונה בזה כך. - שבאמת מעיקר הדין צדק עמרם ואין סומכים על הנס ורק לאחר ששמע ממרים בנבואה ש'מושיען של ישראל' עתיד להיוולד ממילא נשתנה הדין, שהרי ביום שנולד משה (מושיען של ישראל) הפסיק פרעה את הגזירה של המיילדות, וביום שהטילו את משה ליאור הפסיק את הגזירה של היאורה תשליכון (ויש בזה אריכות דברים באיזה שלב הופסקה הגזירה של היאורה תשליכון, והארכתי בזה במק"א). כלומר, הנבואה על לידתו של משה 'מושיען של ישראל' שינה את הדין.

ועתה מתורץ קושייתו של הרב גאולה ואין צריך לומר שסמכו על הנס.

לומד_בישיבה כתב:הרב לייטנר כמדומני שעמד על כך הגו"א.

איפה?

כך מצויין אצלי, ללא מקור מדוייק.
דבריך נוגע לכאו' לאשכול אחר שהיה בזמנו, מדוע אצל משרע"ה לא נולדו ששה בכרס אחד.
--
אותי מעסיק כרגע קושייתו של הרב גאולה מה הפשט בעמרם מעיקרא מאי קסבר ואיך הצליחה מרים להשפיע עליו וכו'. - סוגיא קשיא ביותר לכאו'. שהרי מעיקר הדין אין לסמוך על הנס וברור שהיה על עמרם לפרוש וכך היה צריך לצוות את בני ישראל לכאו'.

לומד_בישיבה כתב:כך מצויין אצלי, ללא מקור מדוייק.

אני לא ראיתי בגור אריה (בשמות ובבהעלותך) וגם לא בגבורות.