פורום אוצר החכמה

סוגיית "אל תעש עצמך כעורכי הדיינים" (אבות פ"א מ"ח) ו"עשינו עצמינו כעורכי הדיינים" (כתובות נב: פו.) רחבה וארוכה.
השאלה:
אדם מעונין למצוא את כל מה שאפשר להעלות על הדעת לצדד לטובתו בדין. הוא מעלה את זה כשאלה בפורומינו,
בכדי שיגיבו באשכול, וכך ילמד טוב איך לגשת לדין-תורה.
מותר או אסור?
אם לא אסור מדינא, האם אסור ממידת חסידות? סרך איסור? מותר לכתחילה?

תלוי בפירושי הראשונים לדין אל תעש עצמך,
כמדומה שלרוב הפירושים יהיה מותר בשאלה שהבאת, ואיני יודע מה נפסק להלכה.
אבל ישרות העיון זה ודאי לא.

הוה אמינא כתב:תלוי בפירושי הראשונים לדין אל תעש עצמך,
כמדומה שלרוב הפירושים יהיה מותר בשאלה שהבאת, ואיני יודע מה נפסק להלכה.
אבל ישרות העיון זה ודאי לא.

ייש"כ.
אמנם מש"כ

הוה אמינא כתב:אבל ישרות העיון זה ודאי לא.

אשמח אם יגיבו פה חו"ר הפורום, לחדד יותר הדברים.
האם זה שייך ל:
בבא מציעא נח: קידושין לב:
כל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך.
או ל:
סנהדרין כו. :
הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות.
או ל:
סוטה כא:
אני חכמה שכנתי ערמה, כיון שנכנסה חכמה באדם - נכנסה עמו ערמומית
או ל:
בראשית פרק כה
וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים וברש"י:תם - אינו בקי בכל אלה, אלא כליבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם[ולהעיר מיעקב אע"ה: אחיו אני ברמאות]

אם שני הצדדים היו נוהגים כן, זה היה הכי טוב.
אך אם צד אחד ינהג כך, והשני יקח טוען רבני, יש בכלל סיכוי שהראשון יצא וידו על העליונה?
אולי זה כעין ההיתר של בחירות נשים, שהגם שזה לא לכתחילה, אך אם אצל החילונים הנשים מצביעות, א"א שיהיה מצב שאצלינו לא, כי זה יוריד את המספר שלנו ב50%.

גם זה יעבור כתב:אם שני הצדדים היו נוהגים כן, זה היה הכי טוב.

יש חיבור מהאבן-עזרא על דרכי הלימוד שהיו נפוצים בזמנו,
(ראיתיו נדפס בסוף ביאור על אבן-עזרה על התורה, כמדומה שהו"ל מישהו בשם כהן מבית-שמש-אם מישהו יכול לאתרו - כולו רווח).
שם הראב"ע "מתלונן" על אלו שמקדישים את כל חייהם ללימוד דיני ממונות, בטיעון שאם היו ישראל צדיקים לא היו זקוקים כלל לדיני ממונות..... ובכל מקרה מספיק דיין אחד לאזור שלם, ולא צריך כ"כ הרבה למדנים בחו"מ.....

יש גם מהגר"א על משלי בפרק "אשת חיל" על הפסוק "ותורת חסד על לשונה" מביא החז"ל דתורה שלא לשמה הוי תורה שאינה של חסד, ומהזוהר, דעבדין לגרמיה עבדין, ומסיים: "וכן אמרו הרוצה להחכים וכו'" והוא פלא עצום לפום ריהטא, שהגר"א מבין את מאמר חז"ל הרוצה להחכים (וחד מהם-יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע גדול מהן, והן כמעיין המתגבר)שהלומדו כפשוטו, מבין זאת "הרוצה להחכים" היינו לשבח ואילו הגר"א ז"ל הבינו "לגנאי"...

זיסע יונגאלע כתב:

גם זה יעבור כתב:אם שני הצדדים היו נוהגים כן, זה היה הכי טוב.

יש חיבור מהאבן-עזרא על דרכי הלימוד שהיו נפוצים בזמנו,
אם מישהו יכול לאתרו - כולו רווח).
שם הראב"ע "מתלונן" על אלו שמקדישים את כל חייהם ללימוד דיני ממונות, בטיעון שאם היו ישראל צדיקים לא היו זקוקים כלל לדיני ממונות..... ובכל מקרה מספיק דיין אחד לאזור שלם, ולא צריך כ"כ הרבה למדנים בחו"מ.....

מישהו שלח לי באישי, ייש"כ לשולח, מופיע בפרוייקט השו"ת:
ספר יסוד מורא לראב"ע שער א
"...ויש הוגה בתלמוד להתפאר על כן כל עסקיו בסדר נזיקין גם הוא מקבל שכר להורות הפתאים וליישר המעוותים רק אם היו כל ישראל צדיקים לא היו צריכים לסדר נזיקין. ועוד כי יש מצות שאינם חיוב לכל רק אחד לבדו יכול להוציא את הרבים כמעביר שופר ביום הכפורים ויום הזכרון ועולת התמיד ומוספים ופרשת הקהל וככה שופט אחד יספיק לישר כל מעוות במקום רבים והאדם חייב לתקן עצמו ולהכיר מצות השם שבראוהו ולהבין מעשיו אז ידע בוראו...."