פורום אוצר החכמה

שאלני בחור מעדות המזרח על מקור למנהג שרואה אצלם לשים באופן מסויים, האם נמצא בספרים ענין בזה.

אם הכוונה לצורת שי"ן, אז זה על-פי סוד (כמדומני שנזכר בכה"ח)

קבלתי מחד מגדולי החכמים כאן:

מנהג תימן לעשות צורת שם שדי באצבעות בפסוק שמע. האגודל ד הזרת י וג אצבעות ש, ולפיכך מנשקים הם את היד לאחר בשכמל"ו.
בהנחת היד יש ענין גם על פי סוד חוץ מהטעם שלא יסתכל בדברים אחרים. ונ"מ דגם סומא יניח ידו על עיניו ראה בעוד יוסף חי וארא סעיף ג.

אגב בעוי"ח שם סעיף א מעיר על אלו שסוגרים עיניהם בק"ש בלא להניח את היד, שהן טועים, שהרי ע"פ הסוד צריך דוקא הנחת יד ימין.

מה שיש להסתפק הוא במי שאינו נוהג ע"פ הקבלה אם "התחכמות" נפוצה זו מותרת, כי בשו"ע סא,ה כתוב שנוהגים ליתן ידיהם על פניהם.
וראה עוד במ"ב שכתב דהיינו יד ימין, ולכאורה כונתו ע"פ הפשט. ואם העיקר שיהיה חושך מאי נ"מ. וכנראה שכיון שנהוג כן נהפך למנהג קבוע וחשוב וע"כ יש לעשותו בימין.
ובאטר,אולי תלוי במחלוקת השו"ע והרמ"א תרנא,ג וע"ע שו"ע קפג,ה.

וראה עוד בא"ר סא,ו אם יתן יד אחת או שתי ידים.

גאולה בקרוב כתב:שאלני בחור מעדות המזרח על מקור למנהג שרואה אצלם לשים באופן מסויים, האם נמצא בספרים ענין בזה.

לולי מנהגם ע"פ הקבלה (ולולי דברי המ"ב להניח ביד ימין דווקא) - אמינא, דזיל בתר טעמא, דהא בפשטות נראה דהטעם הוא כדי למנוע שדעתו תוסח ממה שרואה - וכדקי"ל דאם לא כיוון לא יצא י"ח, אלמא - הואיל והעיקר הוא שלא יסתכל על דברים אחרים - א"כ מה לי איך מניח את ידו, ומסתמא סגי אפילו שיעצום עיניו אף מבלי שיניח את ידו (ועוד נראה דסגי אפילו מבלי שיעצום את עיניו אם הוא בחושך גמור - ודוק).

בעיני ראיתי לא אחת את מרן הגרי"ש אלישוב זצ"ל שהיה מניח ידיו על עיניו קודם קריאת שמע ומתעכב כמו רגע, מסיר ידו, ופותח בקריאת שמע.