פורום אוצר החכמה

שאלני חבר שאלה קצת מוזרה, אם אדם בשבת רוצה לדעת האם המרק הוא בחום יד סולדת, ומתברר שהיד סולדת, האם עבר על איסור בישול בשוגג?האם המאכל נאסר כי יש טעם איסור במרק?האם זה בישול של איסור אבר מן החי?עוד שאלות מענינות לפילפולא ,אם יש לחכמי הפורום לפלפל ולהשיב בענין

יש מתלוצצים, שלכן צריך לרחוץ בחמין בע"ש, כי אין בישול אחר בישול

בשדי חמד אסיפת דינים ד אות ז דיון ארוך ומסיק שחי לא בולע.

איסור אכילת בשר אדם איננו דומה לשאר מאכ"א, אלא יסודו הוא משום שלא ניתנה הרשות ע"ז, ומה"ט אפי' אם חי מפליט טעמו, מ"מ ל"ש איסור על בליעות ופליטות מאיסור בשר אדם.

נידון מעניין ומוכר.
נדמה לי שלא ענו על שאלת בישול בשבת.
אמנם כלי שני אינו מבשל והשאלה במרק בסיר.
כאשר למדנו כן בכולל, סיפר הרב, שהיה בישיבת פונביז' סיפור שנפלה חתולה לתוך הצ'ולנט, ויצאה בשלום, ושאלו והתירו את הסיר [כמובן למי שלא ידע שהיא נכנסה....].

בפמ"ג סי קג הביא נידון מאחרונים בתינוק שנפל לדבש רותח ה"י, והתירו מצד נטל"פ.
משמע שמצד הלכות בישול יש פליטה.
ועיין פת"ש סוף סמן ק"ד ששיך פליטה באדם חי.

לגבי החתולה בפוניבז', יש עוד סיבות להתיר, נטל"פ, מאוס וכו' .

נשר כתב:בפמ"ג סי קג הביא נידון מאחרונים בתינוק שנפל לדבש רותח ה"י, והתירו מצד נטל"פ.
משמע שמצד הלכות בישול יש פליטה.
ועיין פת"ש סוף סמן ק"ד ששיך פליטה באדם חי.

לגבי החתולה בפוניבז', יש עוד סיבות להתיר, נטל"פ, מאוס וכו' .

התינוק יצא משם חי????
אכן זו מחלוקת אבל נדמה לי שכך נוקטים בעיקר להלכה, אבל לא מבוסס. כל הידע שלי בענין מבוסס על שיעור מוצלח מת"ח מופלג ששמעתי לפני כט"ו שנים.

נשר כתב:בפמ"ג סי קג הביא נידון מאחרונים בתינוק שנפל לדבש רותח ה"י, והתירו מצד נטל"פ.
משמע שמצד הלכות בישול יש פליטה.
ועיין פת"ש סוף סמן ק"ד ששיך פליטה באדם חי.

לגבי החתולה בפוניבז', יש עוד סיבות להתיר, נטל"פ, מאוס וכו' .

אתה בטוח שהתינוק יצא משם חי? כפי הבנתי יצא לצערינו משם מת.
ולעניין שבת, החוש מעיד שאינו מבשל (ואפילו אם מבשל הרי שוב חוזר לבריאותו א"כ אולי צריך בישול של קיימא...)

שלח,
למה השאלה על האצבע, מה עם הלשון עצמו...?

ועכשיו ברצינות, מה אם הניח פסטה (לוקשן) במרק והתברר שהיד סולדת בו, צריך למנוע מלאכול כל המרק שבו בליעת איסור ולהמתין בכדי שיעשו עד מוצ"ש?

קוויטל כתב:שלח,


ועכשיו ברצינות, מה אם הניח פסטה (לוקשן) במרק והתברר שהיד סולדת בו, צריך למנוע מלאכול כל המרק שבו בליעת איסור ולהמתין בכדי שיעשו עד מוצ"ש?

המבשל בשבת בשוגג המחבר פסק דאסור עד למוצ"ש אבל הגר"א פסק כר"מ דמותר גם לו מיד, ובמשנ"ב פסק דבעת הצורך ניתן לסמוך על הגר"א.
ובאיטריות שנתבשלו כבר יש עוד צדדים להקל.
(וכמובן שלא כתבתיהו להלכה כי לא באתי לכלל הוראה)

קוויטל כתב:שלח,
למה השאלה על האצבע, מה עם הלשון עצמו...?

הלשון זה כרגיל בכלי שני, ואינו מבשל בשר שור...

אין דרך בישול בכך...
ופשוט.

קוויטל כתב: אם הניח פסטה (לוקשן) במרק והתברר שהיד סולדת בו, צריך למנוע מלאכול כל המרק שבו בליעת איסור ולהמתין בכדי שיעשו עד מוצ"ש?

מין בשאינו מינו בטל אפילו בדבר שיש לו מתירין (עכ"פ לדעת הרמב"ם, חוץ מחמץ בפסח).

עושה חדשות כתב:איסור אכילת בשר אדם איננו דומה לשאר מאכ"א, אלא יסודו הוא משום שלא ניתנה הרשות ע"ז, ומה"ט אפי' אם חי מפליט טעמו, מ"מ ל"ש איסור על בליעות ופליטות מאיסור בשר אדם.

אם זכרוני אינו מטעיני הרי שבכף החיים מובא [אולי בשם הבא"ח] שבאכילת עור אדם עובר על איסור אכילת נבילה, וזכור לי גם שיש ע"ז במנחת חינוך, אבל כרגע אין לפני שום ספר.