פורום אוצר החכמה

בהרבה בנקים חלק מהמניות בבעלות נכרי, ואי נימא דכל מניה נחשבת לבעלות [כיון שלכל בעלי מניה יש זכות הצבעה, אף שאין לו השפעה בלא התאגדות עם הרבה בעלי מניות] ונימא דכל שיש שותפות לנכרי בבית אין חיוב מה"ת לקבוע מזוזה, א"כ חיוב מה"ת חל רק בגמר תשלום המשכנתא, [דע"י "היתר עסקא" הבנק שותף בבית] וא"כ קביעת המזוזה לפני חלות החיוב לא מהני ["תעשה ולא מן העשוי"]
ולכן בגמר תשלום המשכנתא יש לקבוע את המזוזות מחדש [שמעתי מאחד מגדולי המוצי"ם בירושלים]

לפי הדעות שחברה בע"מ אינה יישות במובן ההלכתי, לכאורה לא אמורה להיות בעיה.

לא ברור בכלל שיש בזה תול"מ כמו שדנו הפוסקים לגבי שוכר בית בחו"ל.

[א] נראה דכשם שהטלת חוטים בטלית לא חשב תולמ"ה אף שליכא חיוב כ"ז שלא לבשה, ה"ה בית כל שנגמר בנינו, אף שליכא חיוב, לא מקרי תולמ"ה, וכן מבואר במג"א והמ"ב בס' יט שאפשר לקבוע מזוזה אף לפני הדיורין ולא חשב תולמ"ה.
[ב] כתב הבית מאיר בהלכ' ציצית "הקבוע בחו"ל בתוך ל' לא הוי תולמ"ה דאינו מחוסר מעשה וזמן ממילא קאתי, וכן המטיל ציצית לפני לבישה , לבישת טלית לא מקרי מחוסר מעשה, ועדין צ"ע קצת" מבואר דס"ל דלא סגי במה דנגמר בנינו, ברם מ"ש "לבישת טלית לא מקרי מחוסר מעשה" צ"ע. [ועכ"פ לכ' כשם שלבישת טלית לא מקרי מעשה, ה"ה כניסה לבית לא חשיב מעשה ובהכי ניחא דברי המג"א הנ"ל]
[ג] כתבו הח"א (יא,מב) והמ"ב (כ,ה) דהלוקח ציצית מעכו"ם שאינו תגר, פסולה, שמא הוא עשה את הציצית, וכתב (באגור באהלך (פט"ז הע' יט), לדייק דמשמע דטעם פסול משום שהעכו"ם תלה, ולא בגלל שנתלה אצל עכו"ם, ועפ"ז כתב דה"ה אפשר לקבוע מזוזה בבית של גוי [והשיג על קונה"מ (רפט לז) שפסל, וכן השיג על הקיצור שו"ע (לחם הפנים קיד,ב הו"ד במזו"ב רפו בשעה"צ קמג)שנתקשה מ"ט מוכר ביתו לעכו"פ בפסח לא חשיב תולמ"ה)] ולדידי לא ברירא האי דיוקא, וצ"ע
ברם הא מבואר להדיא דבקונה מתגר שפיר דמי, משום דחזקה שלקחה מישראל, והנה נחלקו האחרונים במזוזה שנקבעה בכשרות, האם איכא פסול דתולמ"ה, וא"כ לשיטות דלא מהני נקבע בכשרות, יש לתמוה מ"ט אפשר לקנות מתגר, וע"כ דבעלות עכו"ם לא חשיב תולמ"ה, ובאמת אף האחרונים דס"ל שמהני נקבע בכשרות לא דנו כלל להביא ראיה מהכא, וע"כ דכולהו ס"ל דבעלות נכרי לא חשיב תולמ"ה [ובדוחק י"ל דלענין בעלות עכו"ם כו"ע מודו דמהני סברת נעשה בכשרות].
[ד] לכ' מהאמור באות א' נראה דה"ה אפשר לקבוע מזוזה בבית נכרי, דלא בעינן לחיוב אלא סגי בצורה שלימה, אולם לטעמא דהבי"מ המובא באות ב' אפשר דקנייה מעכו"ם חשיב מעשה, וכן יש לדון איפכא אי נימא דכנים דברינו דמוכח באחרונים דבעלות נכרי לא מקרי תולמ"ה, נראה פשוט דמה"ט מהני לקבוע מזוזה לפני הדיורין ולא בעינן לטעמא דהבית מאיר.
]ה] יש בכ"ז גם נפקותא לשוכר שקנה את הבית מיד בעליו, האם צריך לקבוע מחדש את המזוזות.
[ו] עוד העירו למ"ד דלא מהני נקבע בכשרות, א"כ כל הלווה מהבנק בהיתר עסקא מזכה חלק בביתו וא"כ לאחר פירעון הריבית, הוי תולמ"ה.

האם חלקו של הנכרי בהלואה צריך "היתר עיסקא"? לכאורה לא. וא"כ אין לו כל חלק בנכסים.

...

יצג כתב:האם חלקו של הנכרי בהלואה צריך "היתר עיסקא"? לכאורה לא. וא"כ אין לו כל חלק בנכסים.

אולי אתה צודק שעקרונית יכול להיות כך, אבל באופן מעשי, ההסכם עם הבנק לא משאיר מקום לחלק בין בעלות היהודי לבעלות הנכרי

האם לא כתוב בהיתר עיסקא של הבנק שהוא רק על עסקים "שיש בהם איסור רבית"? וא"כ לגבי החלק שאין בו איסור רבית זו הלואה פשוטה.

יצג כתב:האם לא כתוב בהיתר עיסקא של הבנק שהוא רק על עסקים "שיש בהם איסור רבית"? וא"כ לגבי החלק שאין בו איסור רבית זו הלואה פשוטה.

נ"פ שלא כדבריך, וכל עסק שיש בו חשש ריבית אין בו חלוקה לבעלויות.

איני מבין בדיני ממונות אבל איזו מין שותפות היא זו שלא מנהל הבנק ולא אף אחד אחר הקשור להיתר עסקא יכול להכנס אפ' פעם אחת ללא רשות הקונה הלזאת שותפות תיקרא?
דברים פשוטים ביותר, לי בכל אופן.
לא צריך להיות מו"צ בכדי להבין כי אדם שקונה בית גם עם משכנתא הדירה נחשבת שלו על כל המשתמע מכך.
אני קטן מאד להוסיף דברים חריפים, אבל נראה לי שאם השאלה תגיע לאחד מגדולי הדור הוא יפטור אותה במחי יד.

הקפצה- אשמח לדעת מה דעת החכמים.

מזוזה חובת הדר היא.
והגע בעצמך: השוכר בית מגוי גמור וקבע בו מזוזות ודר שם כמה שנים ואז חזר וקנהו מבעליו - האם מצאנו למי מהפוסקים שכתב להסיר את המזוזות ולקבוע אותן מחדש?!

גם זו לטובה כתב:הקפצה- אשמח לדעת מה דעת החכמים.

מזל טוב!

עזריאל ברגר כתב:מזוזה חובת הדר היא.
והגע בעצמך: השוכר בית מגוי גמור וקבע בו מזוזות ודר שם כמה שנים ואז חזר וקנהו מבעליו - האם מצאנו למי מהפוסקים שכתב להסיר את המזוזות ולקבוע אותן מחדש?!

מה עניין חובת הדר לכאן?
עיקר ההלכה שהשוכר מנכרי אכן פטור מהתורה.

.

עזריאל ברגר כתב:מזוזה חובת הדר היא.
והגע בעצמך: השוכר בית מגוי גמור וקבע בו מזוזות ודר שם כמה שנים ואז חזר וקנהו מבעליו - האם מצאנו למי מהפוסקים שכתב להסיר את המזוזות ולקבוע אותן מחדש?!

הנחלת צבי ביו"ד סי' רצ"א כתב דלפי שיטת הרע"א ביצא מביתו לכמה ימים צריך לברך שוב כשחוזר לביתו על המזוזה. א"כ מי ששכר בית מיהודי וחזר וקנה אותו חייב לברך שוב, כיון דעכשיו חיובו מדאורייתא ומקודם היה חייב רק מדרבנן.

גם זו לטובה כתב:בהרבה בנקים חלק מהמניות בבעלות נכרי, ואי נימא דכל מניה נחשבת לבעלות [כיון שלכל בעלי מניה יש זכות הצבעה, אף שאין לו השפעה בלא התאגדות עם הרבה בעלי מניות] ונימא דכל שיש שותפות לנכרי בבית אין חיוב מה"ת לקבוע מזוזה, א"כ חיוב מה"ת חל רק בגמר תשלום המשכנתא, [דע"י "היתר עסקא" הבנק שותף בבית] וא"כ קביעת המזוזה לפני חלות החיוב לא מהני ["תעשה ולא מן העשוי"]
ולכן בגמר תשלום המשכנתא יש לקבוע את המזוזות מחדש [שמעתי מאחד מגדולי המוצי"ם בירושלים]

רשמתי לי אתמול כטיוטא ,
אף רע"א המפורסם דדעתו שצריך לברך בכל יום כשחוזר לביתו ,,וביטל דעתו ,,להלכה מפני הברכי יוסף ד,,פטור,, לא חשש לעניין תעשה ולא מן העשוי ומתייחס רק לגבי הברכה לא על הסרה וקביעה מחדש ,וז"ל "ונ"ל דגם ההולך מביתו לעסקיו בשוק שעות הרבה ופעמים נוסע מעירו על איזה ימים, דלכאורה הדין דכשחוזר לביתו יברך על המצוה, דהא בנתים שלא היה בדירת ביתו לא היה עליו חובת מזוזה, ומתחיל עתה חיוב חדש" (שו"ת מהדורא קמא סימן ט').

לא זכיתי להבין.
הבנק נותן הלוואה לקניית הבית, והבית משועבד להלוואה. אבל אין לבנק שום בעלות על הבית. האם אין אלו דברים פשוטים?

פלתי כתב:לא זכיתי להבין.
הבנק נותן הלוואה לקניית הבית, והבית משועבד להלוואה. אבל אין לבנק שום בעלות על הבית. האם אין אלו דברים פשוטים?

לא אם לקחת משכנתא בבנק שיש לו היתר עיסקא

חשבונות רבים כתב:

פלתי כתב:לא זכיתי להבין.
הבנק נותן הלוואה לקניית הבית, והבית משועבד להלוואה. אבל אין לבנק שום בעלות על הבית. האם אין אלו דברים פשוטים?

לא אם לקחת משכנתא בבנק שיש לו היתר עיסקא

תוכל להסביר יותר? האם ההיתר עסקה עושה אותו שותף בבית, או שותף ברווחים?

איך הבנק יכול להיות שותף ברווחים בלי שותפות בבית?
אם חצי מהכסף שהוא נתן לך היה פיקדון אז מה שקנית בכסף הזה שייך לו.

גם זו לטובה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מזוזה חובת הדר היא.
והגע בעצמך: השוכר בית מגוי גמור וקבע בו מזוזות ודר שם כמה שנים ואז חזר וקנהו מבעליו - האם מצאנו למי מהפוסקים שכתב להסיר את המזוזות ולקבוע אותן מחדש?!

מה עניין חובת הדר לכאן?
עיקר ההלכה שהשוכר מנכרי אכן פטור מהתורה.

השוכר הוא הדר, ולכאורה הולכים לפי השוכר.
מה המקור שהשוכר (מנכרי) פטור מדאורייתא?

ת"ח העיר לי לעיין בשו"ת רע"א סי' ס"ו דדן שם בארוכה על שותפות גוי לגבי מזוזה וציצית ובתו"ד כתב וז"ל: ועדיין יש לדון בנ"ד אם המרתף אין בה דין חלוקה ופעמים זה משמש בכולה ופעמים זה, א"כ בנדון כזה אם הי' באמת של ישראל ונכרי בשותפות הי' מקום לדון דחייב במזוזה, למ"ש הר"ן נדרים רפ"ה דכה"ג קיי"ל יש ברירה וזה משתמש בשלו וזה בשלו כיון דרובו מתברר מעיקרו ומיעוטו בסופו עיין שם, א"כ מה"ט י"ל דחייב במזוזה דבשעה שהישראל משתמש כולו שלו לגמרי ואם הי' הדין כן ממילא ה"ה בישראל ונכרי ששכרו בית בשותפות ואין בו דין חלוקה ומשתמשים לזמנים חלוקים דחייב במזוזה דמחזי כשלהם ממש דחייב מדין ברירה.

ולפי סברא זו אף אם נימא דהוא שותף בבית עם הבנק והגוי אבל רק הוא דר שם וא"כ חייב במזוזה.

עזריאל ברגר כתב:

גם זו לטובה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מזוזה חובת הדר היא.
והגע בעצמך: השוכר בית מגוי גמור וקבע בו מזוזות ודר שם כמה שנים ואז חזר וקנהו מבעליו - האם מצאנו למי מהפוסקים שכתב להסיר את המזוזות ולקבוע אותן מחדש?!

מה עניין חובת הדר לכאן?
עיקר ההלכה שהשוכר מנכרי אכן פטור מהתורה.

השוכר הוא הדר, ולכאורה הולכים לפי השוכר.
מה המקור שהשוכר (מנכרי) פטור מדאורייתא?

אולי למישהו יש מקור לדין זה?

בשו"ת מחנה חיים ח"א סי' טו האריך בזה, והביא מח' ראשונים בחולין דף קלה בזה. [ראה עוד שו"ת דבר אברהם חלק א סימן לז].

צפנת פענח הל' מתנות עניים ב, ד

וכה"ג כתבתי בח"א די"ל דגבי השוכר בית מן הגוי חייב במזוזה מה"ת לכ"ע דכיון דדירת עכו"ם לא שמה דירה עכשיו שהוא שוכרה אז נקרא עלי' שם דירה ולא שייך לומר דלאו ביתך. ויהי' נ"מ דלכך אמרינן הך דב"מ דף ק"ב ע"א דהשוכר בית מן הגוי נוטל המזוזה בידו משום דכשתשאר ביד הגוי דפקע הדירה ממנה יהי המזוזה כמו תעשה ולא מן העשוי עיין מנחות דף ל"ג ע"ב גבי הך דתלי דשא ברישא ושם דף מ' ע"ב וכ"מ וכ"כ בזה לעיל בהל' כלאים גבי כסות ע"ש.