פורום אוצר החכמה

שמעתי היום מהגרש"א שהחזו"א והגרי"ז הקלו בעצמם לעניין תפילה (אולי אמר שגם לעניין ק"ש) כזמן הגר"א, והוסף שאף שהחזו"א דרכו היה להתפלל ותיקין מ"מ היו פעמים שחרג מהרגלו משום כל מיני יבות ולא כאותם שרגילים להתפפל ותיקין שמקילים כל מיני קולות שעולם כדי להתפלל ותיקין [כמד' שרמז לאין גוף נקי וכיוצ"ב]
הגר"ש העיקר כמו זמן מג"א השני.

ותמוה בעיני דלא שמעתי כן בלתי היום,
דבעניין מנהג בריסק ראיתי בתשובות והנהגות ח"א ס' נו הביא בשם הגרי"ד שזקנו הגר"ח החמיר במשך שנים כזמן מג"א אולם אח"כ חזר בו וס"ל דהעיקר כגר"א, אולם שכן נהגר הגרי"ז למעשה לא שמעתי
וכן בעניין דעת החזו"א הגם שבספר או"ח ס' י"ג ס"ק ד' כתב וכן נוהגין הרבה כגר"א ,ואותם המונים "מעלות השחר" קרי להו החזו"א "והמחמירים" עיי"ש, וכן ידוע המעשה עם ר' שלמה ברמן שישן בביתו של החזו"א והעירו החזו"א רק כשהגיע זמן הגר"א, מ"מ לא שמעתי שהקל גם לעצמו בזה.

עי' הגרי"ז נהג בא"י להתפלל שחרית אחר זמן מג"א.

וכן ראוי להביא את התשובה הראשונה באגרות משה חלק ט',- מי שיכול להטמיע כאן, תודה רבה !

הרי מספרים (לא בדקתי אם זה אמת או אפשרי בכלל) שהחזו"א אמר חהגרח"ק בבחרותו שיראה לישן בכל לילה לפחות ח' שעות, ואפילו יקרא קרי"ש בזמן הגר"א בשביל כך.

ויש אומרים עוד בשמו, ולמרות שניסתי לברר לא הצלחתי, שמורה באיסור חמץ בערב פסח על פי שיטת הגר"א [הבנתי שהוא עצמו לא כל כך אוכל ביום חול לחם ושות'....]
מה שכן אני יודע בוודאות, שבענין ברית שנערכה על ידי אחד מאנשיו בערב פסח, כאשר דיבר איתו על הלו"ז לא השתדל יותר מדי, שיהיה באופן ניכר לפני סוף זמן מג"א כך שלמעשה היתה יכולה להיווצר סיטואציה שיאכלו אחרי הזמן.
והדברים מאד מסתברים, כי הרי מדובר באיסור דרבנן, ואין סיבה לא להקל בזה כהגר"א, כאשר סומכים על הגר"א בק"ש דאורייתא.

אולי מצרף גם השיטות דבערב פסח מחשבין שעות שוות