המשלים פרשיותיו עם הצבור

[סענדער]

האם ההבטחה בברכות ח' ע''ב

שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו

למי שמשלים כל התורה שמו''ת, או על פרשה אחת?

מצורף הגמ' http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesech ... format=pdf

[חכם באשי]

הרי מלשון התלמוד "כל המשלים פרשיותיו", בלשון רבים, משמע, כל הפרשיות.
וגם מהמשך הענין שם, שאחד רצה להשלים את לימוד הפרשיות בערב יוהכ"פ, גם משמע, שהכוונה לכל פרשיות התורה.

[שמש חכמים]

עיין בערוך השלחן סי' רפ"ה סעי' ד' שכ' שפירוש פרשיותיו הוא הפרשיות שבסדרה.

[אוהב אוצר]

ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

[חד וחלק]

ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

צודק.
ואגב אורחא אביא מה ששמעתי מחתן הגה"צ ר' דב יפה בשם חמיו, שלא לחינם נמצאו הלכות שניים מקרא בסימן רפ"ה...

[שמש חכמים]

ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

ככל הנראה התכוין השואל רק להבטחה ולא לעצם החיוב, ובמילים אחרות האם זה מצוה אחת ארוכה כל שנה או כל שבוע מצוה נפרדת,
ובגמ' איתא "לעולם ישלים אדם פרשיותיו וכו' שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" ע"כ ופירש"י "ישלים פרשיותיו. של כל שבת ושבת". ובפשטות הוא בין על החיוב בין על השכר אך יש לדון בזה, וחכם באשי הכריח כן מהלשון "פרשיותיו" שפשטות הדברים "סידרות". וע"ז כתבתי שבערוך השולחן כ' שאין הכוונה לסידרות [כמובן דברי נאמרים בהנחה שאין בדברי רש"י סתירה לער"ה דו"ק].