פורום אוצר החכמה

האם ההבטחה בברכות ח' ע''ב

שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו

למי שמשלים כל התורה שמו''ת, או על פרשה אחת?

מצורף הגמ' http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesech ... format=pdf

הרי מלשון התלמוד "כל המשלים פרשיותיו", בלשון רבים, משמע, כל הפרשיות.
וגם מהמשך הענין שם, שאחד רצה להשלים את לימוד הפרשיות בערב יוהכ"פ, גם משמע, שהכוונה לכל פרשיות התורה.

עיין בערוך השלחן סי' רפ"ה סעי' ד' שכ' שפירוש פרשיותיו הוא הפרשיות שבסדרה.

ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

אוהב אוצר כתב:ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

צודק.
ואגב אורחא אביא מה ששמעתי מחתן הגה"צ ר' דב יפה בשם חמיו, שלא לחינם נמצאו הלכות שניים מקרא בסימן רפ"ה...

אוהב אוצר כתב:ממש מתנצל, אני לא מבין, וכי יש פרשה שצריך לומר שמו"ת ויש פרשה שלא צריך? חז"ל קבעו הלכה ונפסקה בשו"ע, אז מתי שרוצים עושים? עצם השאלה מאד תמוהה...

ככל הנראה התכוין השואל רק להבטחה ולא לעצם החיוב, ובמילים אחרות האם זה מצוה אחת ארוכה כל שנה או כל שבוע מצוה נפרדת,
ובגמ' איתא "לעולם ישלים אדם פרשיותיו וכו' שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכין לו ימיו ושנותיו" ע"כ ופירש"י "ישלים פרשיותיו. של כל שבת ושבת". ובפשטות הוא בין על החיוב בין על השכר אך יש לדון בזה, וחכם באשי הכריח כן מהלשון "פרשיותיו" שפשטות הדברים "סידרות". וע"ז כתבתי שבערוך השולחן כ' שאין הכוונה לסידרות [כמובן דברי נאמרים בהנחה שאין בדברי רש"י סתירה לער"ה דו"ק].