פורום אוצר החכמה

הנה ידוע שבברכת המזון אין את הכלל שמי שיצא מוציא ודוקא מי שאכל יכול להוציא אחרים ונסתפקתי מה הדין מי שאכל ונתחייב לברך ברכת המזון אך מברך רק להוציא את השני ולעצמו אינו מתכוון לצאת כגון שרוצה להמשיך לאכול האם יכול להוציא אחרים או דווקא כשיוצא בעצמו יכול להוציא את השני

פשוט שלא. בבהמ"ז אין ערבות על חבירו, ולכן אינו נחשב ברכה של בר חיובא אלא אם הוא עצמו יוצא בברכה. כן מבואר בסוגיא.

מה שאתה כותב מבואר בסוגיא הוא דעת ראשונים (הבה"ג) אבל שלא כדעת התוספות שם שס"ל שיש דין ערבות ודין אכילה הוא רק כדי שיוכל לומר שאכלנו וכן דעת רש"י.

אוצר החכמה כתב:מה שאתה כותב מבואר בסוגיא הוא דעת ראשונים (הבה"ג) אבל שלא כדעת התוספות שם שס"ל שיש דין ערבות ודין אכילה הוא רק כדי שיוכל לומר שאכלנו וכן דעת רש"י.

צודק. וכן דעת הרא"ש בברכות פ"ז, והמ"ב ס' קצ"ז סקכ"ד אכן פוסק כמותם. אך למעשה נוקט שם שמדרבנן אינו מוציא אא"כ מחוייב בדבר, ומציין לדברי הריטב"א ר"ה כ"ט, ושם מבואר להדיא דמדרבנן בעינן שהמברך יוציא את עצמו בברכה זו, וא"כ בנידון דידן א"א.

אישי כתב:

אוצר החכמה כתב:מה שאתה כותב מבואר בסוגיא הוא דעת ראשונים (הבה"ג) אבל שלא כדעת התוספות שם שס"ל שיש דין ערבות ודין אכילה הוא רק כדי שיוכל לומר שאכלנו וכן דעת רש"י.

צודק. וכן דעת הרא"ש בברכות פ"ז, והמ"ב ס' קצ"ז סקכ"ד אכן פוסק כמותם. אך למעשה נוקט שם שמדרבנן אינו מוציא אא"כ מחוייב בדבר, ומציין לדברי הריטב"א ר"ה כ"ט, ושם מבואר להדיא דמדרבנן בעינן שהמברך יוציא את עצמו בברכה זו, וא"כ בנידון דידן א"א.

אכן צריך מדרבנן שיהיה מחוייב בדבר ולכן צריך שהמברך גם יאכל שאלתי כשהוא מחוייב אבל אינו מתכוון לצאת בברכה זו כי רוצה להמשיך לאכול האם יכול להוציא את השני וע"ז אף אחד לא ענה ואין זכר לשאלה זו בריטב"א

אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.

אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.

מצטער אבל עיינתי בריטב"א ושם כתוב רק שצריך שיאכל אבל שצריך להוציא את עצמו אין על כך זכר

לשון הריטב"א: "יש מפרשים דנקט ברכת הלחם וברכת היין בפרט ולא נקט כל הברכות הנהנין סתם משום דדוקא בהני הוא דאי לא יצא מוציא לאחרים כשמוציא לעצמו".

מביט ומקשיב כתב:

אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.

מצטער אבל עיינתי בריטב"א ושם כתוב רק שצריך שיאכל אבל שצריך להוציא את עצמו אין על כך זכר

זה לשון הריטב"א ר"ה כ"ט א': ובודאי דבברכת המזון כיון שכבר אכל כברכת חובה היא ובדין הוא דאע"פ שיצא מוציא אלא דרבנן בעו שיוציא לעצמו דלא ליחלף בברכת הנהנין שהיא רשות, עכ"ל.

אישי כתב:

מביט ומקשיב כתב:

אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.

מצטער אבל עיינתי בריטב"א ושם כתוב רק שצריך שיאכל אבל שצריך להוציא את עצמו אין על כך זכר

זה לשון הריטב"א ר"ה כ"ט א': ובודאי דבברכת המזון כיון שכבר אכל כברכת חובה היא ובדין הוא דאע"פ שיצא מוציא אלא דרבנן בעו שיוציא לעצמו דלא ליחלף בברכת הנהנין שהיא רשות, עכ"ל.

יש"כ זה דיוק נפלא בדברי הריטב"א פשוט לא שמתי לב לזה קודם