פורום אוצר החכמה

בס"ד
האם מותר לשאול ספר מאדם שקנה אותו מהמו"ל בכסף מלא? אם כן, מדוע לא שייך פה זכויות יוצרים? הרי יכול להיות שהייתי קונה את הספר במידה ולא הייתי שואל אותו?
תודה!

המוכר יצר עותק אחד והוא הספר, והרשה להשתמש בו, כאשר אתה משתמש בו, הקונה אינו יכול להשתמש בו, שכן הספר נמצא אצלך, ומסיבה זו מעולם לא הוגבל השימוש רק לקונה אלא המוכרים מתירים את השימוש לכל מי שמחזיק בידו את הספר, בין אם קנהו או שאלו.

רק אם תיצור עותק (ע"י צילום למשל) ותגרום שיהיו שני עותקים שבהם גם אתה וגם הקונה יכולים להשתמש בו זמנית תפגע בזכויותיו.

(כל עוד שלא היו הטכניקות החדשות המאפשרות צילום בקלות, או העתקה של מוצרים דיגיטליים, עיקר השאלה של זכויות יוצרים היתה מצוייה לגבי הדפסה של הספר לצורך מכירתו, שכן בדרך כלל מי שרצה עותק היה כדאי לו לקנות מהיצרן ולא ליצור עותק. לכן עיקר הדיון בזכויות יוצרים לגבי האדם הפרטי שמעתיק התעורר רק בתקופה האחרונה)

בס"ד
תודה. אך עדיין אינני מבין כלכך את הסברא, הרי בסופו של דבר המוכר הפסיד? הרי כשאדם קונה ספר הוא איננו קונה בעלות על תוכן הספר (בניגוד לאדם שקונה במבה שלאחר שקנה הבמבה שלו ויעשה בה ככל העולה על רוחו), אולי אפשר לומר שאת תוכן הספר הוא רק השאיל, ואם כך חוזרת השאלה? תודה

התשובה היותר נכונה היא שאין כזה מושג בעלות על זכות יוצרים, ולא מחמת שאין בעלות על דבר שאין בו ממש אלא מחמת שאין כאן דבר כלל לא גשמי ולא ערטילאי, לפי שהיצירה באמת איננה קיימת אלא בגילוייה [ואידאות אפלטוניות אין להם קיום בתוככי עולם בית המדרש], איסור גזילת זכות יוצרים הוא משום השגת גבול, ודרך השימוש הסביר בחפץ הוא גם להשאילו, ובאמת מי שיקנה דיסק של סרט ויקרינו ברבים אף הוא בעוון השגת גבול אע"פ שלא ריבה בתשמישים.

התשובה שאתה נתת נכנסת לשאלה האם יש מושג של זכויות יוצרים, לדעתך אין בזה אלא השגת גבול ויש סוברים כמוך, אבל אחרים סוברים שיש. בכל אופן אינך מסביר מדוע איסור זה של השגת גבול, לא יחול על השאלת ספר שקניתי.

אני הסברתי מדוע אין לשאלת השואל קשר לנושא זכויות יוצרים לכל השיטות. ולא הבנתי מה הוסיף לשאול אסביר שוב.

כל עוד אנשים מכרו חפצים שלא ניתנים להעתקה, מבחינתם מה שהם יצרו היה החפץ, ולא מעבר לזה, ולכן כל מי שמכר חפץ מכר אותו לכל תשמישיו, אא"כ התנה בפירוש, וממילא הזכויות שמכר האדם בחפץ היו זכויות השימוש בחפץ שיצר, ולא היה סיבה לדון האם יש לאדם זכויות נוספות.


זה לא רק עניין של פעם, אלא גם היום כן הוא אם אני מוכר לך חפץ שהשאלתו מונעת ממך את השימוש בו, ההשאלה אינה פוגעת בזכויותי כי בסופו של דבר לא משתמשים בזה מעבר למה שנתתי, אם אני מכרתי לך קרדום, אתה יכול להשתמש בו 24 שעות ביממה, והשאלה אם אתה משתמש בו בעצמך או נותן לאחרים אינה נוגעת לי, ואין סיבה שאקפיד בדבר, אא"כ אני מתנה בפירוש, זה שיכולתי להרוויח עוד כסף ע"י שהשני יקנה אין לזה קשר לעניין, (אם אתנה איתך שתאכל את הלחם שאתה קונה ממני רק היום ומחר תשליך אותו לפח, ארויח בזה שתקנה מחר לחם חדש, אבל איני מתנה תנאי כזה)

בעיקר עם התפתחות הדפוס התחיל לידון הנושא העתקת הספר כולו על עבודתו והדפסתו למכירה. העתקה לשימוש אישי לא היתה קיימת ולכן כמעט לא דנו עליה.

גם נושא הפטנטים כמעט לא היה קיים, שכן מאותם סיבות הסטוריות עיקר העבודה היתה האומנות ולאו דווקא ההמצאה והפטנט ולכן גם לא עלה נושא זכויות על פטנטים, עם ההתפתחות הטכנולגית עלה הנושא ולכן ר' שמעון שקאפ כבר העלה את הנושא. (לדעתו יש זכויות יוצרים על פטנטים)

א"כ, עד כמה יש משמעות לתנאי שכתב הרב חשין זצ"ל בעל ה'מסורת' שאסור ל'ניילן' את הספר?

לכאורה אם התנה בפירוש, וכל הקונה יודע שעל דעת כן קנאו, למה שזה לא יעזור?

אם המוכר התנה על מנת שלא להשאיל - לכאורה תנאו מועיל, אלא שלא רגילים להתנות כן.

התנאים הללו לע"ד אינם כלום, מפני שמשמעות תנאי היא ביטול המכירה ללא קיומו, וברור שאף מוכר לא יסכים להחזיר את הכסף ולקחת את המוצר.

לוצאטי כתב:התנאים הללו לע"ד אינם כלום, מפני שמשמעות תנאי היא ביטול המכירה ללא קיומו, וברור שאף מוכר לא יסכים להחזיר את הכסף ולקחת את המוצר.

הוא יכול לדרוש גם דמי שכירות על כל הזמן שהספר היה בידיך, ואם לא - יש בזה משום ריבית, כידוע. וגם כמובן אם ערכו של הספר ירד בגלל השימוש שלך - אתה צריך לשלם כדין שואל/גזלן.
אפשר גם למכור ולשייר זכויות, כלומר: הוא מוכר לך במכירה גמורה וחלוטה את הספר לגבי זכות הקריאה בו, אך משייר לעצמו את זכות ההשאלה.
זה מקובל לגבי סרטים, שלא ישכירו אותם בספריות וכו'.

לכאורה מהא דאין לי עליך שאר שתנאו קיים (למ"ד בדבר שבממון תנאו קיים) מוכח שיכול ע"י תנאי להגדיר מצב במכירה ולכן מועיל גם אם אמר בלשון תנאי.