פורום אוצר החכמה

רש"י בראשית ז ב:
"הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)".
והנה להלן ז ט כתב רש"י:
באו אל נח - מאליהן".
ולפ"ז לכאורה נימא דלא למד תורה. שאם היה לומד היה מכיר הכשרות ומביאן, אבל עתה שבאו מעצמן אולי זה מפני שלא ידע את מי להביא.

רבי אליהו מזרחי (הרא"ם) בראשית פרק ז

(ב) [הטהורה] למדנו שלמד נח תורה. דאם לא כן מנא ידע, טהורין וטמאין בההיא שעתא מי הוו. אבל בזבחים פרק פרת חטאת (זבחים קטז א) תרצו בזה: "אמר רב חסדא: העבירום לפני התיבה וכל שהתיבה קולטתו טהור. ורבי אבהו אמר: 'והבאים' כתיב (פסוק טז) שבאו מאליהן". ולא ידעתי למה הניח הרב דברי התלמוד ותפס דרך אחרת.

וע"ע במהרש"א זבחים שם, מש"כ על הרא"ם והחזקוני.

תודה גלילי.
ודומה שקושייתי אלימתא יותר, שלכאורה סתר רש"י דברי עצמו מהכא להתם.

זקן ששכח כתב:רש"י בראשית ז ב:
"הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)".
והנה להלן ז ט כתב רש"י:
באו אל נח - מאליהן".
ולפ"ז לכאורה נימא דלא למד תורה. שאם היה לומד היה מכיר הכשרות ומביאן, אבל עתה שבאו מעצמן אולי זה מפני שלא ידע את מי להביא.

עי' בחזקוני שהקשה כן ותי' דמהבהמה הטהורה ידעינן דלמד נח תורה, אבל עופות פריך בזבחים מנא ידע שהרי מיני עופות טמאים מרובים ואין לעמוד בסודם, וע"ז מת' הגמ' שהעבירן לפני התיבה ומה שהתיבה קלטה ידע שהם טהורים, עי"ש.
ומיושב קושיתך שרש"י לא סתר עצמו, שמש"כ ומאליהם באו הוא על הפסוק שמדבר בעופות, ומה שכ' מלמד שלמד נח תורה הוא על הפסוק מכל הבהמה.

אגב, לא מצאתי כזאת גמ' בעירובין יח.

שלום4 כתב:

זקן ששכח כתב:רש"י בראשית ז ב:
"הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)".
והנה להלן ז ט כתב רש"י:
באו אל נח - מאליהן".
ולפ"ז לכאורה נימא דלא למד תורה. שאם היה לומד היה מכיר הכשרות ומביאן, אבל עתה שבאו מעצמן אולי זה מפני שלא ידע את מי להביא.

עי' בחזקוני שהקשה כן ותי' דמהבהמה הטהורה ידעינן דלמד נח תורה, אבל עופות פריך בזבחים מנא ידע שהרי מיני עופות טמאים מרובים ואין לעמוד בסודם, וע"ז מת' הגמ' שהעבירן לפני התיבה ומה שהתיבה קלטה ידע שהם טהורים, עי"ש.
ומיושב קושיתך שרש"י לא סתר עצמו, שמש"כ ומאליהם באו הוא על הפסוק שמדבר בעופות, ומה שכ' מלמד שלמד נח תורה הוא על הפסוק מכל הבהמה.

אגב, לא מצאתי כזאת גמ' בעירובין יח.

מהרש"א זבחים קטזע"א
ובחזקוני כתב בזה ב' תירוצים ואינן מחוורין... ובתירוץ שני שכתב לחלק בין עופות טהורים לבהמות טהורות הן דברי נביאות...

לתרץ פליאת המהרש"א שדברי החזקוני הם דברי נביאות, נראה שי"ל שהרי כבר הקשו מפרשי התורה איך למד נח תורה הא איתא בסנהדרין נט דנכרי שעסק בתורה חייב מיתה. ולישב זאת נראה דיעוי' בבית הלוי (פרשת יתרו) שכ' שכל מה שאסור לב"נ ללמוד תורה הוא דוקא תורה שבע"פ אך תורה שבכתב מותר לו, וכ"כ המהרי"ץ חיות חגיגה יג ועוד.
והנה מבואר בחולין נט דסימני בהמה וחיה נאמרו בתורה וסימני עופות לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יצירה וזפק קורקבנו נקלף טהור וכו', עי"ש בסוגיה. הרי דסימני בהמה וחיה הוא מהתורה משא"כ סימני עופות הם מדרבנן.
ולפי"ז אתי שפיר דמזה שידע סימני הבהמות מוכח שלמד תורה וכדברי החזקוני שכל דברי רש"י הם דוקא על בהמות. אך סימני עופות שהם מדרבנן שנאסר לו ללמוד זהו מה שהקשתה הגמ' בזבחים דאיך ידע, וע"ז משני כל שהתיבה קולטתו. ומיושב הכל.

זקן ששכח כתב:רש"י בראשית ז ב:
"הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)".
והנה להלן ז ט כתב רש"י:
באו אל נח - מאליהן".
ולפ"ז לכאורה נימא דלא למד תורה. שאם היה לומד היה מכיר הכשרות ומביאן, אבל עתה שבאו מעצמן אולי זה מפני שלא ידע את מי להביא.

לכאורה יש לומר שמהא גופא שאמר לו הקב"ה "מכל הבהמה הטהורה תקח לך וגו', מוכח שידע והבין למה הכוונה.

חיים כתב:

זקן ששכח כתב:רש"י בראשית ז ב:
"הטהורה - העתידה להיות טהורה לישראל למדנו שלמד נח תורה (עירובין יח)".
והנה להלן ז ט כתב רש"י:
באו אל נח - מאליהן".
ולפ"ז לכאורה נימא דלא למד תורה. שאם היה לומד היה מכיר הכשרות ומביאן, אבל עתה שבאו מעצמן אולי זה מפני שלא ידע את מי להביא.

לכאורה יש לומר שמהא גופא שאמר לו הקב"ה "מכל הבהמה הטהורה תקח לך וגו', מוכח שידע והבין למה הכוונה.

אבל מכך שלא הצליח להביא, והיה עליהם לבוא מעצמן, כלומר בציווי הקב"ה, מזה כמובן אין כל ראיה...

נכון מאוד.
אם הראיה שלמד תורה היא כדברי, אין שום ראיה הפוכה מכך שהם באו מעצמם.

מהרמב"ן עה"פ מבואר דרק החיות הטמאות באו אל נח אבל הטהורות היה הוא מחזר אחריהן, ומנין ידע מיהן הטהורות ע"כ שלמד תורה.
ולפי"ז יש לישב דקדוק הלשון שמהטהורה למד תורה, ולכאורה ה"ה מהבהמה שאיננה טהורה דאף אותם היה צריך לדעת ומהו שכתבו בדוקא טהורה, ולדברינו א"ש דהטמאים באו מאליהן, והטהורים לבד היה צריך לחזר אחרקיהן.

מענה לשון כתב:מהרמב"ן עה"פ מבואר דרק החיות הטמאות באו אל נח אבל הטהורות היה הוא מחזר אחריהן, ומנין ידע מיהן הטהורות ע"כ שלמד תורה.
ולפי"ז יש לישב דקדוק הלשון שמהטהורה למד תורה, ולכאורה ה"ה מהבהמה שאיננה טהורה דאף אותם היה צריך לדעת ומהו שכתבו בדוקא טהורה, ולדברינו א"ש דהטמאים באו מאליהן, והטהורים לבד היה צריך לחזר אחרקיהן.

'טענו בחטים והודה לו בשעורים'.
כל תוקף השאלה היה בדברי רש"י שלכאורה סתרו מיניה וביה. ידוע שיש עוד פירושים ומפרשים, אבל אין כל השאלה אלא לרש"י.

והאיך למד תורה הלא עכו"ם שעוסק בתורה חייב מיתה אלא בפשוט כיון שהיה קודם מתן תורה עדיין לא נאסר להם הלימוד ראה עוד נטע שורק פ' ויקהל

זקן ששכח כתב:תודה גלילי.
ודומה שקושייתי אלימתא יותר, שלכאורה סתר רש"י דברי עצמו מהכא להתם.

כל מקום רש"י מפרש עפ"י הקרוב ביותר לפשט המילים ולכן מצוי בו סתירות אפי' בש"ס, [למשל אם מחיצה הוי אהל, בכל הכלים פי' רק גג ובעירובין באפן קיצוני פי' שאפי' מחיצה שאינה מתרת אסור], אלא שכיון ואינו ספק פסק ובפרט על התורה פי' לפעמים כך ולפעמים כך.

במשך חכמה מביא מתוספת בנדה דתרנגולא דאגמא הזכר טמא והנקבה טהורה וגם ממין כזה הביא שבעה דמ"מ נכלל בלהחיות זרע אבל היות שזה לא היה טהור בכל זאת אולי הזכר היה חייב לנח להביא בעצמו ובשביל לדעת התוספת הנ"ל בהחלט חייבים ללמוד תורה....

בריש אשכול ישן זה הובאו דברי רש"י "למדנו שלמד נח תורה".

ובאמת ששמעתי לשאול, מה עשה נח בכל אותם י"ב חודש בתיבה, שלא היה לו צורך ואפשרות לזרוע ולחרוש וכו', ואף בתה"מ נאסרו. מה עשו שם.

ולכאורה הימ"ל שרוב הזמן עסקו להאכיל את כל מליוני בעלי החיים והבהמות השונים והמשונים, כל אחד ואחת האוכל שלה, והזמן שלה וכו' וכו'. הרי דב"ז בודאי לקח את רוב הזמן שלהם. וכנראה בשאר הזמן, אחרי שאכלו ונחו, למדו ועסקו בתוה"ק.

אשרי יושבי ביתך כתב:בריש אשכול ישן זה הובאו דברי רש"י "למדנו שלמד נח תורה".

ובאמת ששמעתי לשאול, מה עשה נח בכל אותם י"ב חודש בתיבה, שלא היה לו צורך ואפשרות לזרוע ולחרוש וכו', ואף בתה"מ נאסרו. מה עשו שם.

ולכאורה הימ"ל שרוב הזמן עסקו להאכיל את כל מליוני בעלי החיים והבהמות השונים והמשונים, כל אחד ואחת האוכל שלה, והזמן שלה וכו' וכו'. הרי דב"ז בודאי לקח את רוב הזמן שלהם. וכנראה בשאר הזמן, אחרי שאכלו ונחו, למדו ועסקו בתוה"ק.

ראה סנהדרין קח, ב א"ל אליעזר לשם רבה וכו'.