פורום אוצר החכמה

איזהו שמות של עבודה זרה נזכרו בתנ"ך?
רשמתי לעצמי כדלהלן ואולי ידוע לכם עוד יותר:
בעל
אשירה
דגן
מולך
מלכם
כמוש
נילוס
נבוכדנצר
בל
בלטשאצר

בעל צפון
תמוז

בעל זבוב
עשתרות

מלכת השמים
גד
סכת בנות
נרגל
אשימא
נבחז
תרתק
אדרמלך
ענמלך
נבו

איפה מצאת נילוס בתנ"ך, ולמה החלטת שזה שם של ע"ז?

למה נבוכדנצר? ולמה בלטשאצר (כשום אלהי הכוונה לבל).

צופר הנעמתי כתב:איפה מצאת נילוס בתנ"ך, ולמה החלטת שזה שם של ע"ז?

מסתמא התכוון לדברי חז"ל על יחסם של המצרִים ליאור.

בשיטה הזאת אפשר לספור גם את השמש והירח וכל צבא השמים.

צופר הנעמתי כתב:נבו

באותו פסוק - שבו מוזכר "נבו" - מוזכר עוד שֵׁם של ע"ז: "בעל מעון", כמובא ברש"י על הפסוק "מוסבות שם".

אכן. אני חשבתי על הפסוק כרע בל קרס נבו

ישנם עוד שמות שנזכרים, אבל לא כשמות ע"ז אלא כחלק משמות אנשים או מקומות כמו מרודך, ענת וכו'.

רימון (הפטרת תזריע)

אלי כהן כתב:

צופר הנעמתי כתב:נבו

באותו פסוק - שבו מוזכר "נבו" - מוזכר עוד שֵׁם של ע"ז: "בעל מעון", כמובא ברש"י על הפסוק "מוסבות שם".

האם יש עוד כאלו?

צופר הנעמתי כתב:בשיטה הזאת אפשר לספור גם את השמש והירח וכל צבא השמים.

לכאורה אה"נ בכתבי הכנעניים ובאוגרית וכדו' מצאנו שמות לעבודה זרה כמו "מות" "ים" "כוכב" "שמש" "שחר" "שמים" "צדק" מישור" "ירח"ץ
ובאמת הדבר צע"ג שהרי גם מצאנו אצלהם שמות שאנו משתמשים בהם כשמות של הקב"ה כמו "אל" "שדי" "עליון" "קדוש".
ויבאו החכמים ויאירו לעינינו.

אין_חקר כתב:

צופר הנעמתי כתב:בשיטה הזאת אפשר לספור גם את השמש והירח וכל צבא השמים.

לכאורה אה"נ בכתבי הכנעניים ובאוגרית וכדו' מצאנו שמות לעבודה זרה כמו "מות" "ים" "כוכב" "שמש" "שחר" "שמים" "צדק" מישור" "ירח"ץ
ובאמת הדבר צע"ג שהרי גם מצאנו אצלהם שמות שאנו משתמשים בהם כשמות של הקב"ה כמו "אל" "שדי" "עליון" "קדוש".
ויבאו החכמים ויאירו לעינינו.

עיין כאן דרוש נפלא http://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/ber4eli-1.htm בתחילת המאמר.

דהיינו שהכנענים הפרידו הכוחות זה מזה ועשאום אלוהויות נפרדות, ואילו אנחנו אומרים 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד' כולל כל הכוחות כולם.

אין_חקר כתב:

צופר הנעמתי כתב:בשיטה הזאת אפשר לספור גם את השמש והירח וכל צבא השמים.

לכאורה אה"נ בכתבי הכנעניים ובאוגרית וכדו' מצאנו שמות לעבודה זרה כמו "מות" "ים" "כוכב" "שמש" "שחר" "שמים" "צדק" מישור" "ירח"ץ

אצל מי שעובד לשמש המילה "שמש" היא גם שם של עבודה זרה, אבל זה לא הופך את המילה שמש המופיעה בתנ"ך לשם של עבודה זרה.

אין_חקר כתב:ובאמת הדבר צע"ג שהרי גם מצאנו אצלהם שמות שאנו משתמשים בהם כשמות של הקב"ה כמו "אל" "שדי" "עליון" "קדוש".
ויבאו החכמים ויאירו לעינינו.

מה השאלה?

האם יש רשימה של שמות עבודה זרה שנזכרו במשניות ובגמרא כמו מרקוליס?

איזה היתר יש למנות שמות של ע"ז סתם כך?

תוכן כתב:איזה היתר יש למנות שמות של ע"ז סתם כך?

לרוב הדעות אין איסור בכתיבה (עיי' שו"ת משנ"ה ח"ט סקס"ט), וודאי ע"ג המסך.

איזה איסור יש למנות את המופיע במקרא או בגמרא בצורה המופיעה בהם?

ע"ז הכתובה בתנ"ך מפורש בסנהדרין סג: שמותר להזכירה.
וכתב המאירי שם שלהבין ולהורות מותר גם בע"ז שאינה כתובה, והיינו שמזכירים מרקוליס אע"פ שאינה כתובה.
וכתב השכנה"ג סימן קמז שר"ת שפירש בסנהדרין סד. שמרקוליס הוא כינוי 'חילוף שבח' פליג על המאירי.
ויש להעיר שמתוספות בב"מ כה: נראה שההכרח של ר"ת לפרש כן הוא מדקרי ליה שם אבני בית קוליס, ולא מהאיסור דלא ישמע על פיך. [ואע"פ שהחכמים כינו שמה לגנאי, אין הכרח שאל"ה אסור להזכירה].

וביראים כתב שמותר להזכיר שם ע"ז שנתבטלה.
[הגרי"ז אמר לרב וולף שלא להזכיר בשיעורים שבסמינר שמות ע"ז יוניים. ראה השקפתינו ג עמוד 228].

ביערות דבש (ח"ב דרוש ב') כתב בשם הזוהר שטעם הדבר שמותר להזכיר שמות של ע"ז שנזכרו בתנ"ך מפני שיש להם צד קדושה. היכן נמצאים דברי הזוהר הללו והיתכן שיש צד קדושה בדבר שהוא ממקורות הטומאה?

מה שנכון נכון כתב:ע"ז הכתובה בתנ"ך מפורש בסנהדרין סג: שמותר להזכירה.
וכתב המאירי שם שלהבין ולהורות מותר גם בע"ז שאינה כתובה, והיינו שמזכירים מרקוליס אע"פ שאינה כתובה.
וכתב השכנה"ג סימן קמז שר"ת שפירש בסנהדרין סד. שמרקוליס הוא כינוי 'חילוף שבח' פליג על המאירי.
ויש להעיר שמתוספות בב"מ כה: נראה שההכרח של ר"ת לפרש כן הוא מדקרי ליה שם אבני בית קוליס, ולא מהאיסור דלא ישמע על פיך. [ואע"פ שהחכמים כינו שמה לגנאי, אין הכרח שאל"ה אסור להזכירה].

מה יתרץ השכנה"ג על מרחץ של אפרודיטי?

צופר הנעמתי כתב:

מה שנכון נכון כתב:ע"ז הכתובה בתנ"ך מפורש בסנהדרין סג: שמותר להזכירה.
וכתב המאירי שם שלהבין ולהורות מותר גם בע"ז שאינה כתובה, והיינו שמזכירים מרקוליס אע"פ שאינה כתובה.
וכתב השכנה"ג סימן קמז שר"ת שפירש בסנהדרין סד. שמרקוליס הוא כינוי 'חילוף שבח' פליג על המאירי.
ויש להעיר שמתוספות בב"מ כה: נראה שההכרח של ר"ת לפרש כן הוא מדקרי ליה שם אבני בית קוליס, ולא מהאיסור דלא ישמע על פיך. [ואע"פ שהחכמים כינו שמה לגנאי, אין הכרח שאל"ה אסור להזכירה].

מה יתרץ השכנה"ג על מרחץ של אפרודיטי?

בפיה"מ שם כתב שאפרודיטי הוא כוכב נוגה.
ובחו"י סימן א השגה יא כתב שאם שמה היה קודם לזמן שעשאוה ע"ז מותר לקרוא בשמה, וראיה מכוכבי הלכת.
וע"ש בהמשך דבריו שכתב כעין דברי המאירי והוכיח מאפרודיטי. [אולי לא ראה את פיה"מ הנ"ל].

מה שנכון נכון כתב:בפיה"מ שם כתב שאפרודיטי הוא כוכב נוגה.

חשבתי שלוציפר הוא כוכב נוגה?

ר_חיים_הקטן כתב:

מה שנכון נכון כתב:בפיה"מ שם כתב שאפרודיטי הוא כוכב נוגה.

חשבתי שלוציפור הוא כוכב נוגה? (ולכן נקרא קליפת הסט"א קליפת נוגה כידוע ליודעי ח"ן).

עיין ויקי'.

אלי כהן כתב:

צופר הנעמתי כתב:איפה מצאת נילוס בתנ"ך, ולמה החלטת שזה שם של ע"ז?

מסתמא התכוון לדברי חז"ל על יחסם של המצרִים ליאור.

viewtopic.php?f=17&t=21808&view=unread#p213969
פרעה, צאן...

ר_חיים_הקטן כתב:

מה שנכון נכון כתב:בפיה"מ שם כתב שאפרודיטי הוא כוכב נוגה.

חשבתי שלוציפור הוא כוכב נוגה? (ולכן נקרא קליפת הסט"א קליפת נוגה כידוע ליודעי ח"ן).

איני בין 'יודעי ח"ן', אבל אני יודע שמקור 'קליפת נגה' שונה לחלוטין...
(ע"פ הפסוק ביחזקאל א, ד. רוח סערה, ענן גדול, אש מתלקחת, הם שלש קליפות הטמאות. ו'נגה' הוא הקליפה הממוצעת בין הטומאה לקדושה).

מענין מאיפה לקחת את ההגדרה שלך, שמתאימה יותר לחוקרי הקבלה, מאשר ל'יודעי ח"ן'.

המן
כל הבכורות ממצרים

מה שנכון נכון כתב:

ר_חיים_הקטן כתב:

מה שנכון נכון כתב:בפיה"מ שם כתב שאפרודיטי הוא כוכב נוגה.

חשבתי שלוציפור הוא כוכב נוגה? (ולכן נקרא קליפת הסט"א קליפת נוגה כידוע ליודעי ח"ן).

עיין ויקי'.

אאל"ט התשובה היא דלא פליגי הא דת נוצרים והא דת הרומיים. נכון?

צופר הנעמתי כתב:למה נבוכדנצר? ולמה בלטשאצר (כשום אלהי הכוונה לבל).

נבו הוא שם של עבודה זרה, ומסתבר ששמו משולב בשם המלך כמטרה אלילית, וכן מצאנו נבושזבן (ירמיה לט, יב), שמשמעו - נבו הצילנו (רחמנא ליצלן!)

תוכן כתב:איזה היתר יש למנות שמות של ע"ז סתם כך?

ההיתר שלך לקרא לחדש שאנו עומדים בו - תמוז!

איש גלילי כתב:

צופר הנעמתי כתב:למה נבוכדנצר? ולמה בלטשאצר (כשום אלהי הכוונה לבל).

נבו הוא שם של עבודה זרה, ומסתבר ששמו משולב בשם המלך כמטרה אלילית, וכן מצאנו נבושזבן (ירמיה לט, יב), שמשמעו - נבו הצילנו (רחמנא ליצלן!)

תוכן כתב:איזה היתר יש למנות שמות של ע"ז סתם כך?

ההיתר שלך לקרא לחדש שאנו עומדים בו - תמוז!

נבו ובל נמנו בנפרד (את נבו מניתי אני עצמי באותה הודעה שציטטת ואת בל תוך כדי דיבור ממש). התכוונתי שנבוכדנצר ובלטשאצר אינם שמות עבודה זרה.

צופר הנעמתי כתב:

מה שנכון נכון כתב:ע"ז הכתובה בתנ"ך מפורש בסנהדרין סג: שמותר להזכירה.
וכתב המאירי שם שלהבין ולהורות מותר גם בע"ז שאינה כתובה, והיינו שמזכירים מרקוליס אע"פ שאינה כתובה.
וכתב השכנה"ג סימן קמז שר"ת שפירש בסנהדרין סד. שמרקוליס הוא כינוי 'חילוף שבח' פליג על המאירי.
ויש להעיר שמתוספות בב"מ כה: נראה שההכרח של ר"ת לפרש כן הוא מדקרי ליה שם אבני בית קוליס, ולא מהאיסור דלא ישמע על פיך. [ואע"פ שהחכמים כינו שמה לגנאי, אין הכרח שאל"ה אסור להזכירה].

מה יתרץ השכנה"ג על מרחץ של אפרודיטי?

אכן שאלה חמורה. מה לעשות עם הנ"ל.

חוות יאיר סימן א

ועוד נראה דאין איסור רק במזכירו באיזה ענין שלא לצורך. ומזה באומר שמור לי בצד ע"ז פלונית דמצי למימר סימן אחר (או) [לא] בע"ז הידועה. וכן מה שהקשה בש"ס על עולא שאמר שבת בקלנבו המ"ל בעיר שבה ע"ז ובכה"ג והארכנו בג"ה בחידושי' בטור וב"י י"ד סי' קמ"ז כ"ש שאין למנוע לכתוב בספר לתכלית בירור המצוה וראי' לדבר ממ"ש ר"ג וזכר מרחץ של אפורדיטי ורבי לא נמנע מלשנותו במשנה ואנן ג"כ שונין המשנה כצורתה והלא הוא שם ע"ז שכ"פ רש"י והערוך (ועמ"ש בחידושי גפ"ת מהר"ם מלובלין מס' סנהדרין ס"ב ע"א).

אבל באמת פותח האשכול עשה טעות לטעמי. והיה טוב יותר לא לעסוק בזה. אלא אם יש צורך גדול בזה, ואולי למען לא יחשד כדאי שיבאר מפני מה עוסק בזה.
אולי אין איסור לכתוב, אבל יש חשש שמאן דהוא יקרא, ואז אולי יש איסור, וגם אינו מוסיף קדושה...

ונזכה לראות במיגור כל הע"ז למיניהם...

יאיר1 כתב:

צופר הנעמתי כתב:מה יתרץ השכנה"ג על מרחץ של אפרודיטי?

אכן שאלה חמורה. מה לעשות עם הנ"ל.

חוות יאיר סימן א.

כבר הבאתיו לפני כמה הודעות לענין זה.

ביערות דבש (ח"ב דרוש ב') כתב בשם הזוהר שטעם הדבר שמותר להזכיר שמות של ע"ז שנזכרו בתנ"ך מפני שיש להם צד קדושה. היכן נמצאים דברי הזוהר הללו והיתכן שיש צד קדושה בדבר שהוא ממקורות הטומאה?

לא היתכן אלא איך יתכן.

אין_חקר כתב:היתכן שיש צד קדושה בדבר שהוא ממקורות הטומאה?

צד הקדושה, הוא עצם הזכרתם בכתבי הקודש. אם למשה רבנו מותר להזכירם בתוה"ק, אז ממעשה רב נלמד שגם לנו מותר.
כמו שיש קדושה במילים "לכה נא ארה לי את העם הזהֹ" - כשהן כתובות בספר תורה כשר. ואפילו יש קדושה במילים "ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל" - כשהן כתובות בספר תורה כשר.