פורום אוצר החכמה

רבים נוהגים להטמין כספים וכד' בספרי הקודש, האם מותר למיעבד הכי? והנה הרגילות שאין מטמינים בין הדפים אלא בין הדפים לכריכה, ואיכא לעיונא אי חשיב משתמש בספר בכריכה, [ויש לברר האם מותר להשתמש בכריכה לצורך חול] האם חזינן לרבני קשישאי דעבדו הכי?

ידוע המעשה עם הרש"ש והחייט [ראה לדוגמא בספר שאל אביך ויגדך ח"א עמ'רכה].

למיטב זכרוני, במעשה עם הרש"ש- הוא עשה כן בהיסח הדעת, ולא שמנהגו היה להטמין כן

השמועה אומרת שאחר פטירתו של הגרע"י, נמצאו בספריו שיקים (איני זוכר -אולי גם כספים) בסכומים עצומים.

לכאורה יש מקום לעיין גם כשמטמין בין הספרים או מאחוריהם, אם נחשב משתמש בספרי קודש, שהרי הם מסתירים את הכספים.

בפשטות אסור וכדכתבו הפוסקים מספר חסידים
ובצחות חשבתי דאם כוונתו כר"ת להרחיב לבו בתל של זהובים יש לצדד להתיר

נוה הלבנון כתב:השמועה אומרת שאחר פטירתו של הגרע"י, נמצאו בספריו שיקים (איני זוכר -אולי גם כספים) בסכומים עצומים.

כן אבל גם שם מספרים שזה היה בטעות שאנשים היו מבאים לו כסף כשהיה לומד

יש איזה מנהג לשים בין דפי הספרים שערות שנשרו מהראש או הזקן.

צונאמי כתב:יש איזה מנהג לשים בין דפי הספרים שערות שנשרו מהראש או הזקן.

מנהגים דומים מוזכרים כאן ---
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי. כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו? מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס" (חגיגה, ה ע"א).

אחימעץ כתב:

צונאמי כתב:יש איזה מנהג לשים בין דפי הספרים שערות שנשרו מהראש או הזקן.

מנהגים דומים מוזכרים כאן ---
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי. כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו? מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס" (חגיגה, ה ע"א).

זכורני מילדותי.
וראה כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 35_412.pdf
וכאן
http://beinenu.com/sites/default/files/ ... _07_74.pdf

חוקר_ומקובל כתב:ידוע המעשה עם הרש"ש והחייט [ראה לדוגמא בספר שאל אביך ויגדך ח"א עמ'רכה].

אין מביאים ראיות להלכה מסיפורי צדיקים

אחימעץ כתב:

צונאמי כתב:יש איזה מנהג לשים בין דפי הספרים שערות שנשרו מהראש או הזקן.

מנהגים דומים מוזכרים כאן ---
רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי. כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות תקנה יש לו? מאי על כל נעלם? אמר רב: זה ההורג כינה בפני חברו ונמאס בה. ושמואל אמר: זה הרק בפני חבירו ונמאס" (חגיגה, ה ע"א).

נפלא מאוד.

בדידי הוי עובדא, שפתחתי אחד מספרי המוסר הקדמונים ללמוד בו ומצאתי שם אוצר בלום של שערות, ואחזני כולי מיאוס ודחיה וכמעט שהקאתי מעי על רצפת ביהמ"ד,
ועוד זמן רב כשהזדמן לי לפתוח ספר זה היה אוחזני תחושת קבס.

ובוודאי ההוא בעל השערות חשב שהוא ממש צדיק המצטדק.