פורום אוצר החכמה

י"ד בו הוא יו"ט של דבריהם. ??? פיסחא זעירא, ראוי שלא לומר בו תחנון עכ"פ. וטעם פסח ב' שהוקבע באייר גילו לי מן השמים לפי שבו כלתא חררה שהוציאו ממצרים לכן הלינו בט"ו שעדיין סעדו בו סעודה א' ממנו בערב ובבוקר פסק לפיכך ע"כ נמשך גם יצי"מ ואכילת מצה. וכו'.
מה הדין לגבי צדקתך וכן לגבי מש"כ גילו לי מן השמים האם כך הוא לפי רש"י.

א. הודעתך לא מובנת.
ב. אם כוונתך להבין האם הביטוי גילו לי מן השמים הוא כפשוטו או שהכוונה שבס"ד עלה בידי להבין את הדברים, עסק בכך רש"ז הבלין (בהבנת ביטוי זה אצל הראשונים), כמדומני במבוא לשו"ת הרשב"א (הוצ' מסורת ישראל?, תש"ס?). אם חשוב לך הפנייה מדויקת אבדוק בע"ה.

בסה"כ ביקשתי להבין מדוע פסח שני הוא יו"ט ואין אומרים בה תחנון.
לכאו' גילו לי מן השמים שכותב שם היעב"ץ הוא כפשוטו היות ולא זכור לי שהוא אי פעם משתמש עם הביטוי הזה.
כמו כן ביקשתי לברר אם החשבון שכותב שם הוא לכו"ע
--
המעניין הוא שבזמנו חיפשתי ולא מצאתי מי שמעתיק את היעב"ץ.

לומד_בישיבה כתב:י"ד בו הוא יו"ט של דבריהם. ??? פיסחא זעירא, ראוי שלא לומר בו תחנון עכ"פ. וטעם פסח ב' שהוקבע באייר גילו לי מן השמים לפי שבו כלתא חררה שהוציאו ממצרים לכן הלינו בט"ו שעדיין סעדו בו סעודה א' ממנו בערב ובבוקר פסק לפיכך ע"כ נמשך גם יצי"מ ואכילת מצה. וכו'.
מה הדין לגבי צדקתך וכן לגבי מש"כ גילו לי מן השמים האם כך הוא לפי רש"י.

מה זה חידון?
איך היינו אמורים להבין שמדובר בקטע מדברי היעב"ץ ואת שאלתך כפי שהסברת בהמשך?

צודק רק עתה שמתי לב.
פשוט הייתי שקוע בסוגיא ומשום מה חשבתי שכולם יודעים את היעב"ץ הזה. אלף תודות על ההערה והתיקון.
בכל אופן אצלי הוא נמצא בסידור יעב"ץ עמוד רע"ג סדר חודש אייר את המהדורה החדשה של אשכול אינו תח"י.
שוב יישר כוחך לא שמתי לב.

ראה כאן פתחתי את האשכול שוב. viewtopic.php?f=28&t=22063